שלום לך יקרה,

אני לא יודעת דבר כמעט על מה שעברת בחייך, אבל מספיק לי התיאור של חווית הדחיה, כדי להרגיש את הלב שלי מתכווץ.

כמי שהתחתנה מאוחר, אני יכולה להתחיל להבין על איזה כאב את מדברת.

דחייה בשידוכים היא לא עניין של מה בכך. גם אם יהיו שינסו לנחם ולומר שאלו אותות משמים, ושלא צריך יותר מאחד שיגיד ״כן״, אין בזה כדי לנחם לב של רווקה שבורה.

דחייה היא חוויה מאוד מערערת, דווקא בגלל שהיא נתפסת כמו איום גדול על הדבר שכל כך חשוב לנו – התדמית האישית והביטחון העצמי שלנו.

יותר מהכול, הייתי רוצה להציע לך פתרון מנחם. לומר לך שאת פשוט יכולה למנוע את הצער הזה מעצמך. אבל שתינו יודעות שאין לאף אחת מאיתנו שליטה על הבחירות של הצד השני, ובהמשך לכך, גם לא את היכולת למנוע חוויות כאלה מעצמינו.

אז איך אפשר בכל זאת להתמודד עם מציאות קשה שכזו? איך אפשר להגן על היקר לך מכל, על הלב שלך?

את החוויות הרגשיות שאנחנו עוברות בתקופת השידוכים, אני אוהבת לדמות לסיטואציה שבה אנחנו פותחים ארון עליון במטבח, והנה נשמע קול של צלחת שעומדת לגלוש למטה. מה נעשה? אינסטינקטיבית נרים ידיים כדי לגונן על הראש, למרות שההיגיון אומר שמוטב היה שנעצור את המפולת של הסרוויס בהושטת יד קלה למעלה.

אם כן, למה האינסטינקט גורם לנו לפעול בניגוד להיגיון המתבקש?

כי למרות שהסרוויס יקר לליבנו, בלי הראש לא נוכל להנות מאותו הסרוויס.

אנחנו יצורים הישרדותיים, וככאלה יהיה לנו חשוב יותר להגן על הגוף, לפני שנגן על סרוויס יקר ככל שיהיה.

וזה ההיגיון הבריא האמיתי – לדאוג קודם כל לבריאות הגופנית והנפשית שלנו.

בחזרה לעולם השידוכים – למרות שחתונה היא משאת ליבנו, בלי לב בריא ומתפקד נתקשה לחוות את היומיום, ומי מדבר על להתחתן.

אז קודם כל בואי נדאג ללב היקר שלך.

אני רוצה להרחיב את הפרספקטיבה, ולבקש ממך לראות מה המוטיב שחוזר על עצמו לאורך הסיפור שסיפרת לי –

״לא להישאר בעולם של הסבל״

״כל פעם אני באה מחדש , נותנת צ'אנס אמיתי לבן אדם שמולי, מתפשרת, ומקבלת כאפה לפנים ״

״כנראה אני סופר גרועה ומכוערת״

״ מה ה' לא יכל לעשות שזה יבוא לי בקלות״

מלבד שאלו משפטים מאוד כואבים שהעבירו בי צמרמורת ורצון לחבק את הכאב שלך, אני רוצה לנסות ללמוד מהם משהו יחד איתך.

בכל המשפטים האלו, את חווה מציאות אחת. מציאות מוחלטת. מציאות ללא רבדים. מציאות ללא גוונים.

אני רוצה להציע פרשנות מעט שונה לאירועים שאת חווה, כזו שלוקחת בחשבון מורכבות.

במציאות מורכבת יש גוונים של שחור, של לבן, ועוד אלפי גוונים של אפור.

לדוגמה –

אין עולם בו רק סובלים, ועולם מקביל בו רק נהנים – יש עולם שטוב ורע משמשים בו בערבוביה.

אין כזה דבר רק לוותר – יש כזה דבר לוותר לפעמים.

לא ניתן רק להתפשר – ניתן להתפשר לפעמים.

אי אפשר להיות רק מכוערת – אפשר שחלק מהבחורים יתחברו למראה החיצוני שלך, ואחרים פחות.

לא ייתכן שבחור ייפסול את כל מי שאת – ייתכן שבחור מאוד יהנה ממך, ונקוד מסויימת תגרום לו לסגת

לא ייתכן שתתפשרי על כולם – ייתכן שתחליטי על מה את מתפשרת ומה לא.

אימוץ הגישה של מציאות רב-גונית, תאפשר לך לנסות לראות את הרע לצד הטוב שבכל דבר, וכמה שזה קשה!

אולם, לחיות במציות חד-גונית, שחורה ומעיקה כל כך, זה על גבול הבלתי אפשרי.

כדי להגן על הלב היקר שלך, הייתי כל כך רוצה בשבילך שתצליחי לאמץ את התפיסה של המציאות כמורכבת.

שתצליחי להתחבר ולאתר את המקורות הטובים שבך, שבסביבה שלך. שתצליחי לראות את זריקות העידוד שאלוקים שולח לך.

כי לצערי, אין כזה דבר שזה יבוא רק בקלות / שילך רק בקושי.

יש כזה דבר – שזה יהיה מורכב.

מאחלת לך, שתצליחי להאיר את היופי בעצמך ובחייך.

ומתפללת מאוד, שתזכי בבן זוג שיאיר בזרקור גדול את היכולות הנפלאות שצפות כמעט בכל שורה בטקסט שלך.

מאמינה בך.

דבורה ב.