The Butterfly Button
אני לומד בישיבה תיכונית וחשקה נפשי ללמוד תורה . האם לעבור לישיבה קדושה?

שאלה מקטגוריה:

שלום כבוד הרב
אני לומד בישיבה תיכונית וחשקה נפשי ללמוד תורה .
האם לעבור לישיבה קדושה?
אני מפחד שלא העשה בגרות לא יהיה לי פרסה לכשהיה גדול.
אם הרב אומר לעשות אז כמה?

תשובה:

שלום לך,

בחור צעיר שמצהיר שחשקה נפשו בתורה והוא אף שוקל לעשות צעד מעשי ולא פשוט לקראת מימוש הרצון הזה, איננו מחזה נפוץ. מי יתן והיה לבבך זה כל הימים לחתור ולהתקדם ולשאוף מעלה מעלה.

לכאורה התשובה על שאלתך אמורה להיות פשוטה: בחור טהור לב רוצה להקדיש את עצמו לתורה והוא מבקש לעבור למקום בו הוא יוכל לממש את שאיפתו. לכאורה מה השאלה בכלל? ברור שצריך לעזוב את הישיבה התיכונית ולעבור לישיבה שלומדים בה רק תורה.

אבל צריך להזהר מתשובות שנראות פשוטות, בעיקר כאשר מדובר במהלכים משני חיים. חובה לבחון את המצב לפרטיו, להבין את ההשפעות הפוטנציאליות ובעיקר להתאזר בענווה ולהתייעץ עם אנשים שמכירים אותך וחפצים בטובתך. אתה בן 17, וכנראה מסיים כיתה י"א (אם היית מסיים י"ב לא היית מודאג מהעדר תעודת בגרות), התחלת מסלול מסויים ואתה מתקרב כבר לקו הסיום שלו. צריך לחשוב היטב אם אכן זו הדרך הנכונה לנטוש את המסלול הנוכחי ולעבור למסלול אחר.

אינני רוצה לרפות את ידיך אלא רק לציין שהדברים אינם כה פשוטים וברורים. מה דעתם של הוריך? ההורים שלך הם האנשים שאכפת להם ממך יותר מכל אדם אחר בעולם ודעתם צריכה בדרך כלל (למעט במקרים חריגים) לקבל משקל מכריע בהחלטה. להורים יש גם אנטנות רגישות וסיעתא דשמיא בכל הקשור לחינוך ילדיהם. לפעמים יש אדם אחר, אחראי, מנוסה ונבון שיכול לתת עצה טובה שתתאים לך ולמקום שבו אתה אוחז בחיים. לא כל אחד, גם אם הוא למד תורה הרבה, מתאים לייעץ בשאלה חשובה כזו שדורשת היכרות מעמיקה אתך ועם מוסדות הלימוד ויכולת הערכה בריאה של סיכוי מול סיכון ושל רווח מול הפסד.

ואשאל שאלה נוספת: האם הדרך היחידה לממש את שאיפותיך היא לעזוב את הישיבה התיכונית? אולי יש אפשרות ללימוד תורה משמעותי גם במסגרת הישיבה התיכונית? אולי עדיף להשאר בישיבה התיכונית, להקדיש כמה שיותר מזמנך ללימוד תורה, לסיים את הבגרויות ואז להגיע בשנה הבאה לישיבה בה תוכל להקדיש את כולך ללימוד תורה בלבד? לפעמים אדם נמצא במקום מסויים ונראה לו שהפתרון כולו נמצא מחוץ למסגרת בו הוא נמצא, אך לאחר שהוא נוטש את המקום בו הוא נמצא ומגיע למסגרת החדשה הוא רואה לפתע שלא הכל יפה ונוצץ כפי שהוא חשב. גם לישיבה התיכונית יש מעלות ובוגרי הישיבות התיכוניות מפארים את כותל המזרח של עולם הישיבות כאשר הם מביאים עמם ערך מוסף שלא תמיד קיים אצל אחרים.

אינני קובע מסמרות מכיוון שאינני מכיר את כל הפרטים, אלא רק מבקש להבהיר שמדובר בהחלטה שדורשת התייעצות ושיקול דעת גדול תוך שקלול כל האפשרויות וכל ההשלכות.

אני מאחל לך שתמצא את האדם הנכון שיוכל לכוון אותך נכונה במבוכה בה אתה שרוי ושתמצא את הדרך הנכונה לממש את שאיפותיך הטהורות.

בהצלחה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי יישוב הדעת ללמוד כשיש בלגן בבית
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן