The Butterfly Button
איך דובקים בדרך כשהכל מתפורר?

שאלה מקטגוריה:

יש שאלה שמייסרת אותי כבר הרבה זמן.
כל החיים ליוותה אותי האמונה,גדלתי בבית מאוד מאמין,התבגרתי וחונכתי בידיעה שהכל כתוב למעלה,שהכל נעשה ונגרם בידי בורא עולם והוא הישועה התשובה והדרך היחידה.
עם הזמן התרחקתי קצת מהדרך אבל לעולם לא הפסקתי לדבוק באמונה,ובדרך בה גדלתי.
לאחרונה אני עוברת כל כך הרבה קשיים,אני מתבוננת איך כל החיים שבניתי לעצמי מתפרקים לי מול העיניים ולא נשארה לי שום פיסה של תקווה.בתקופה הזאת התשובה והמקום בריחה היחידי שלי הוא לקדוש ברוך הוא. אני יודעת שכל החיים האלה זה בעצם ניסיון,אבל אני הייתי בטוחה שהוא סלל לי את הדרך שהלכתי בה אז איך זה הגיוני שהוא פירק לי את הכל והשאיר בי כל כך הרבה צער?כל כך הרבה כאב שאני לא מסוגלת לסחוב?
אני עדיין מאמינה בכל ליבי שהוא מכוון את הכל,שיש לי אבא בשמיים שרואה ושומע הכל.אני באמת מנסה ללכת בשבילים שלו,מנסה להתחזק הכי הרבה שאני יכולה,עם כל הקושי והמצב הנפשי שאני נמצאת בו אני מנסה בכל כוחי להתקרב אליו,לקבל ממנו את הכח והאמונה שאני כל כך צריכה.אבל ככל שאני מתקרבת אליו,ככל שאני קוראת תהילים,חוזרת לשמור שבת,להתפלל,לברך,לתקן את הדרך שלי.ככה אני מרגישה שאני מתרחקת יותר.ככל שאני מתקרבת יותר המצב שלי נהיה יותר ויותר גרוע ומאפשר ליצר הרע להיכנס לי למחשבות.אני מתפללת לקדוש ברוך הוא עם כל כך הרבה דמעות,אני מדברת אליו כל לילה,זועקת את נשמתי החוצה,בהתחלה הייתי מרגישה עוד נוכחות איתי בחדר,הייתי מרגישה שנמצא מעלי מישהו ששומר עלי,שמקשיב לי ומכוון לי את הדרך.עכשיו,אני מרגישה שאף אחד כבר לא מקשיב לי,כאילו בשמים כועסים עלי או מאוכזבים ממני ופשוט חסמו לי את הדרך וכל הדלתות
אני מנסה להתקרב אליו בזמן משבר כי אני יודעת שהוא היחידי שיכול להציל אותי,לעזור לי. אבל אני כבר מאבדת את הכח,את התקווה ואולי קצת מהאמונה,אחרי הכל איך אבא יכול לתת לבת שלו להישבר בצורה כזו?איך הוא לא מציל אותי מהבור הזה?

תשובה:

שלום לך,

אשריך שאת שבה אל האלוקים בלבב שלם ועומדת בניסיונות קשים!

כמה קשים הימים שאת עוברת, שרבים מאיתנו עוברים בגיא צלמוות. הגעת לאותן תקופות שלא נותר בהם דבר אלא להאמין. רוב חיינו איננו נצרכים לאמונה. ואבאר את כוונתי:

רבים חושבים בטעות ש”אמונה” היא קבלה של אמיתות התורה, אבל זהו רק היבט אחד של האמונה.  האמונה היא נתינת אמון בקב”ה בשעה שהוא מסתיר פניו.  את חווה בימים אלו באופן אישי את אותו משבר נוראי שכלל ישראל חווה זה עידנים בגלות המרה.

רש”י מפרש את הפסוק “להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות.

“להגיד בבקר חסדך – בעת הגאולה

ואמונתך בלילות – ובעוד צרת הגלות להאמין בך שתשמור הבטחתך”

אם יש אדם שאנו יודעים שהוא טוב וישר ללא גבול שהבטיח לעזור לנו לקחת אותנו אל מחוז חפצנו ולפתע הוא נטש אותנו לזמן קצר בתחנת הרכבת, אנו נתקלים בניסיון של אמון. מצד אחד, אנחנו מכירים במעלותיו של אותו אדם ויודעים שהוא לא היה משאיר אותנו כך סתם, מאידך קשה לנו עתה כאשר אנחנו נטושים, מבוהלים ובודדים. אם האיש מאוד נאמן עלינו אנחנו מסבירים לעצמינו שהוא הלך לסדר בשבילנו משהו בדחיפות, או שהוא רוצה ללמד אותנו להסתדר, או כל הסבר אחר שמלמד אותנו שכל מה שהוא עשה הוא לטובת העניין. על אחת כמה וכמה במלך מלכי המלכים, גם השבר גדול יותר מהמשל וגם האמונה. השבר גדול כי כאן לא מדובר בנסיעה אחת אלא בכל מסע החיים שלנו, האומללות והבדידות גדולות לאין שיעור. מאידך, האמון גדול לאין שיעור, כי אנו יודעים שהוא ברא אותנו להיטיב לנו וכל מה שהסתיר פניו אינו אלא לטובתנו.

זו תמצית האמונה. הלוואי שהיינו חיים את כל חיינו ב”בוקר חסדך” ולא נזדקק ל”אמונתך בלילות”, אבל אם החשיך לנו ואנחנו לא רואים כלום, וגם שתם תפילתנו, אז זו הזדמנות שלנו לאחוז באהבה ובאמון ולצאת אל הבוקר הבא בדרגה אחרת של קירבה אל הקב”ה.

כך בחיים הפרטיים, כך ישראל בגלות, אנו יודעים שכל המשברים והגלים כולם יביאו אותנו לגאולה שלימה, אל אור חדש.

 

אמנם, לא כל לילה שלנו הוא לילה אפל לחלוטין, גם בלילות יש קצת אור, יש כוכבים שמאירים. נסי להתבונן היטב ולהתאמץ למצוא כוכבים קטנים רבים ככל האפשר, ותוכלי למשוך שפע לחייך. תוכלי לומר גם בשעת “אמונתך בלילות” שירות קטנות של “בבוקר חסדך” וזה מפתח להארת פנים. אפילו מצב פיזי טוב, אפילו פרח אחד יפה, אפילו איש אחד, מעשה אחד, ניגון אחד שלא שמנו לב שנמצא שם ולא שמנו לב. זו פעילות שדורשת מאמץ והתמדה, לפחות פעם ביום למצוא אותם. זה נותן כח לאהבת השם ולצלוח את היסורים אל בוקר חדש.

 

בציפייה לישועה בקרוב,

דביר

dvir.lehrer@gmail.com

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
יצאתי מהישיבה-מה עושים עכשיו?
ראשית אפתח בזה שאני אוהב לקרוא את הפניות הרבות וכן את השאלות האמיתיות המגיעים מלב נכון ועכשיו אגש לעניין אני בחור ישיבה שהועף מהישיבה ולא יודע מה לעשות הלאה אני בחור עם ראש טוב ולמדתי והייתי בחור מצוין אך חוויתי קצת ירידות עד שעכשיו בתקופה שמסובכת לכולם בגלל המלחמה אני...
אני שוכח כל מה שאני לומד!
רציתי לשאול לגבי לימוד תורה אני מרגיש שכל מה שאני לומד אני שוכח דבר זה גורם לי לתסכול איך זה יכול להיות שאני שוכח את מה שאני לומד אני קובע כל יום לימוד תורה בגמרא והלכה אבל פשוט שוכח את מה שאני לומד זה קצת גורם לי לתסכול איך זה...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
לקחת כסף מהמדינה שלא כדין זה מותר?
לאחרונה עזבתי את מקום העבודה ואני זכאי לדמי אבטלה. יש לי אפשרות להרשם כאברך כולל בתקופה הזו והקצבה החודשית תועבר ישירות לכולל כתרומה. אציין כמובן שאיני מתכוון ללמוד בכולל הנ״ל. האם ראוי לעשות זאת?

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן