שלום בחורה יקרה,

תקופת השידוכים עשויה להיות מבלבלת, אז הבה “נפרק” את מה שכתבת לנקודות קטנות מתוך המכלול השלם:

1. את בת 20

2. גם את וגם הבחור “הורדתם”

3. סביבך אומרים לך שהיית צריכה לשאול רב (על מה? הרי שניכם הורדתם, לכן אני מניחה שההורדה הייתה יותר מהצד שלך)

4. את חוששת שזה יקרה שוב

5. את חוששת שפספסת את הזיווג שלך ח”ו

נתחיל מהסוף, מהחשש שמא חלילה פספסת את הזיווג שלך. כדי ח”ו לפספס את הזיווג יש צורך במעשה יותר גדול מאשר לומר “לא” לבחור שאת חשה שאינו מתאים לך.

אנו אנשים מאמינים היודעים שהקב”ה הוא אב אוהב, דואג וחומל ואם זה הזיווג שלך זה עוד יחזור ותהיה לך איתו עוד הזדמנות בע”ה.

פעלת לפי תחושות ליבך, הלכת לפי האינסטינקטים הבסיסיים שלך וטוב שכך, זיווג לא מפספסים בכזו קלות! במיוחד שאת לא מזלזלת אלא מודעת: שואלת ומתייעצת.

אם היית מבוגרת יותר ואם הבחור היה מאד מאד רוצה אז כנראה התשובה הייתה מתייחסת לרבדים נוספים, אבל את מאד צעירה וגם הוא הוריד, לכן אני חושבת שכדאי להמשיך לזרום הלאה,

אלא שאת מתקשה לזרום בגלל שהסביבה שטוענת שהיית צריכה לשאול רב, והחשש שמא זה יקרה שוב.

אם מאד חשוב לך לשאול רב את עדיין יכולה להתקשר לרב לספר לו את הסיפור ולשאול אם את מחויבת לחזור להיפגש עם בחור ש”תכל’ס לחיים לזוגיות זה הרגיש לי שזה לא זה” “ושנינו הורדנו”. כמובן שכל רב יגיד לך שאין אף חובה כזו, הרי הפגישות נועדו בדיוק בשביל זה: לבדוק את יש לך תחושה שהוא מתאים לך לזוגיות או לא. אחרת למה מיועדות פגישות?

לגבי החשש שלך שזה יקרה שוב אני חושבת שכדאי לחצות את הגשר כשמגיעים אליו ולא קודם. במידה וזה יקרה לך שוב אז צריך לבחון את המקרה הספיציפי לגופו.

הרבה הצלחה

יעל ר.