אדישה לשידוכים, חוששת מנישואין ולחוצה מהחיים The Butterfly Button
אדישה לשידוכים, חוששת מנישואין ולחוצה מהחיים

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה, קודם כל תודה על מלאכת הקודש שאתם עושים!
אז אני ינסה להבין בעצמי מה הבעיה ע"מ שאי יצליח לנסח נכון ע"מ לקבל תתשובה הכי מדויקת ותועלתית… למרות שאני חושבת על הדברים האלו המון ומתעמקת בזה הרבה וגם "מתבודדת" על זה, מה שאומר שאני מסיחה את זה ובכ"ז הדברים קשים להסברה…
אני חרדיה בת 20 ובשלב שבנות גילי מתחילות לצאת לשידוכים ואני לא ככ רוצה. אין לי בעיות בתקשורת אני דווקא אדם מאד חברותי שמסתדרת  כולם ואני לא חוששת מעצם השידוך ומהסיטואציה, אבל אני מבינה שכ"כ קשה להיות נשוי וזה ככ עול שאיו לי רצון להתחתן. אני אדישה לגמרי לגבי הענין. למה להתחתן, יחסית טוב לי וחתונה עם כל הטוב שבזה זה לא אביר על סוס שפתאום החיים מושלמים וקסומים, אז למה שאני ירצה??
בנוסף לזה יש לי גם הרבה פחדים מלתחתן: מה אם אני יטעה בהחלטה? אני די מסתדרת עם כולם וגם רואה אחרים בעניים טובות כך שאא"כ הבחור יראה צד מאד אגרסיבי או תוקפני בפגישה אני יחשוב שהוא בנאדם טוב… לדג הבנאדם היחיד שיצאתי איתו היה בחור שדוקא הגיעה בעבודה, בחור ממש טוב שעבדתי איתו שנה, התעניינו אחד בשני והחלטנו לצאת לשידוך ,אומנם הוא היה במנטליות אחרת לגמרי ממני,ממיגזר אחר עדה אחרת וסגנון משפחה שונה אבל למרות הכל מאד הסתדרנו ואהבנו, והכיוון היה חתונה, לכרגע זה ירד כשהרב שלנו נפגש עם הבחור והחליט שלמרות שהוא ממש נשמה טובה והכל הוא צעיר ואינו מספיק מוכן לקראת נישואין.. בקיצור אני די לא החלטית בהכל בחיים וכמובן עוד יותר כשמדובר במשהו כזה גדול…
גם רציתי לשאול האם זה שאני לא רוצה זה בסדר ורק מעיד על כך שלמרות שאני בוגרת אני עוד לא בשלה? או שברגע שאני יצא אז אני יתחיל לרצות?
בנוסף לזה אם אני כן יצא איך אני יכל להחליט, כי כרגע הבחור השני עוד בראש שלי שאני לא יודעת אם בכלל אני יכולה לאהוב מישהו אחר? ומה אם כן? מה יהיה אז, אם אני יאהב את שניהם?
חוץ מזה אני גם מפחדת שבעלי לא יאהב אותי… איך הוא לא ישתעמם ממני אחרי זמן? מה אם הוא לא יהיה נאמן? אני יודעת שבעזרת השם אני יהיה אישה טובה שתתן את כל כולה לבעלה(בגבולות בריאים כמובן) ואני מפחדת שהוא בתור גבר לא יקריב בשבילי אותו דבר… אני לא יודעת למה אני מפחדת מזה הרי אבא שלי הוא דוגמא חיה לנאמנות וכנ"ל אחי( אנשים המדהימים והנאמנים ביותר של יפגעו בעז"ה לרעה בנשיהם , אולי מכח הדברים והסיפורים שאני שומעת או מבטים שגברים שולחים לעבר בנות, זה מפחיד,,,
אני יכולה להתפלל ולסמוך על השם, אבל מה עלי לעשות במושגים הגשמיים?

זה אולי נשמע מממש גרוע שאני במצב טראגי ובפאניקה. ואולי זה נכון אבל הכל מגיעה מהשכל שלי, אני בנאדם מאד חושב וכל הפחדים ברובם נראלי הגיעו ממסקנות שכליות … אני לא בנאדם אינטואטיבי שפועל אחרי הרגש… כמו שאומרים אין שכל- אין דאגות.
מקווה שלא חפרתי יותר מדי ואני ממש מעריכה! אשריכם!

תשובה:

שואלת עמוקה ומתבוננת, שלום לך!

מצטערת שרק עכשיו אני משיבה על שאלתך החשובה, ומקווה שתשובתי מוצאת אותך בטוב ובשלווה.

הדאגות שאת מתארת הן אכן הגיוניות ביותר. העתיד מכוסה מעינינו ואין אחד שיכול להבטיח לנו אושר אפילו חלקי.

כאב לי לקרוא את החוויה הקשה שעברת עם הבחור שנאלצת להיפרד ממנו אחרי שנקשרת, אהבת ואפילו חשבתם על חתונה. הערכתי מאוד גם את התייעצותך הנבונה עם רב שפגש את הבחור, ובחירתך בצעד הקשה מפני שהוא הנכון.

אף על פי שהבאת את האירוע הזה רק כדוגמא, אני מאמינה שהוא כן מהווה בשבילך חוויה משמעותית ולא פשוטה בכלל. קודם כל הקושי של הפרידה. אהבה היא צורך חיוני שמאוד קשה להיפרד ממנו. הפרידה כוללת גם להיפרד מלהיות אהוב, וגם מהחלק בתוכי שאוהב. אל תמעיטי במשמעותו של הכאב הזה. תכאבי, תצטערי, תדברי על זה עם מישהו, תתבודדי עוד עם ד' כמו שכתבת שאת יודעת, ותדעי שאדם שיודע לאהוב, לוקח לו זמן וכואב לו להיפרד.

ייתכן מאוד שתהליך הפרידה שאת באמצעו, הוא חלק מהסיבה לאדישות שאת חשה. את כרגע מאוד קשורה אליו עדיין, וממילא לא פנויה מספיק לקשר אחר. ואולי האדישות היא גם הסיבה לחלק מן הפחדים, כי כשאין סיבה מספיק בוערת ל"למה כן" עולים כל הסיבות ל"למה לא". במיוחד בהקשר של החלטה רצינית ומפחידה כמו להתחתן שרק כח חיים מאוד חזק, ותשוקה חזקה לקשר מצליחים לדחוף אנשים "לקפוץ למים". מתוך השכל אין בדרך כלל את הכוח לעשות "הימור" כזה.

אני מקווה שאם תתני מקום לכאב ולתהליך הפרידה, לאט לאט יתפנה לך מקום בלב, וממילא כנראה תרגישי שהחששות יורדים ממעמדם, ובמקומם יתפוס יותר מקום הצורך והרצון בקשר.

בתיאור שלך על האדישות את מתארת בצורה מאוד חכמה ונכונה שהנישואין הם גם עול ולא חוויה ציורית קסומה. אז למה כן? למה לקחת כזה סיכון מפחיד, להתחתן עם אדם שאת מכירה באופן חלקי ולהתחיל לחיות חיים שרצופים גם בנייה, עמל ואולי חלילה גם כאב?

אפשר להציע כיוונים שונים על המשמעות הרוחנית והאישית שיש בנישואין, ואפילו במישור פשוט יותר – מאוד בודד ועצוב לחיות בלי בן זוג.

אבל האמת היא ששום תשובה שכלית או הבנה מציאותית לא גורמת לאנשים להתחתן בדרך כלל. אדם מתחתן בדרך כלל כי יש בו רצון חיים חזק שדוחף אותו לשם.

רצון החיים הוא לא משהו רציונלי, הרצון בקשר, בנאמנות, בבטחון, בשייכות ובהמשך הם לא דברים שעושים מהשכל אלא מהרצון. והרצון שלך – איפה הוא? רצון לא מייבאים מבחוץ. רצון החיים נמצא עמוק עמוק בפנים ואולי מכוסה עם כל מיני דברים.

לפעמים אני מיואשת מעצמי או מהמציאות, לפעמים אני עסוקה במילוי צרכים קודמים (אדם פנוי לחפש קשר רק אחרי שצרכים רגשיים מסוימים התמלאו אצלו כמו ביטחון אישי, גיבוש זהות, ועוד הרבה) ייתכן גם שהקשר הקודם שעדיין לא נפרדת ממנו לגמרי גורם לך להרגיש שהמקום שבו את יכולה למצוא את מבוקשך נחסם, ואז את לא מרגישה טעם לפנות למקום אחר.

כדי למצוא את הרצון שבתוכך צריך לעשות מחקר קטן, מה הדבר שמסתיר אותו. ייאוש? פחד? חוסר אמון? עיסוק בצורך קודם? ואולי משהו אחר שלא חשבתי עליו?

תשבי עם דף ועט ותכתבי מה מפריע לך לרצות. אם לא תרגישי שזה מספיק תוכלי לנסות לעשות את התהליך הזה עם מישהו חכם שיעזור לך לקלוט את הכיוון.

דבר נוסף, אני רוצה להעיר את תשומת ליבך לנקודה קשה מאוד שהייתה לך באירוע הזה. את קיבלת עצה חיצונית ובגללה הזזת לצד את כל מה שחשבת, האמנת והרגשת. היית בטוחה שהוא מתאים לך, ופתאום אמרו לך שטעית. החוויה הזו היא סטירת לחי לבטחון שלך ביכולת שלך לבחור.

מן הסתם את חושבת לעצמך: הבחור ההוא שחשבתי שהוא מתאים ונכון לי, והנה התברר שהבחירה שלי כלל לא נכונה, אז מדוע שבפעם הבאה אבחר נכון? מי אמר שמה שנראה לי זה באמת סיבה שהוא טוב בשבילי?

חוויה כזו מערערת את הבטחון של האדם ביכולת שלו לבחון את המציאות ולבחור בחירה מוצלחת.

איך תרכשי בטחון מחדש?

קודם כל צריך לדבר ולעבד את ה"סטירה" הזאת שקיבלת. לאיזה חלק בחוסר הבשלות שלו לא שמת לב? מה גרם לכך שלא שמת לב? האם תוכלי ללמוד מהנסיון הזה, באופן שבפעם הבא תהיי חכמה יותר? האם היום את כבר מבינה למה הרב התכוון? או שאת עדיין מקיימת זאת בבחינת אף אם אומר לך על ימין שהוא שמאל?

בשלב הבא הייתי מציעה לך להיעזר באדם חכם וקשוב שישמע אותך אחרי הצעה או פגישה, וידע לשאול אותך שאלות שיבהירו לך מה דעתך בעניין.

צריך כאן אדם מאוד עדין שלא יגיד את דעתו אלא יאפשר לך להבין מה דעתך ואיך את מרגישה בצורה יותר ברורה.

אולי אפילו הייתי מציעה לך לנהל קודם כמה שיחות כאלה באופן תיאורטי לגבי איזה אדם את מחפשת כדי שתביני את עצמך ותהיי יותר בטוחה ביכולת שלך לבחור.

החכמה והעומק שלך ניכרים באופן בולט ממכתבך, וכשיהיה לך יותר בטחון הדעת שאת מוסיפה תוסיף לך גם הרבה שלווה ובהירות בעזרת השם.

מקווה שדברי או חלק מהם עונים על שאלתך.

ואשמח להמשיך עוד אם תרצי (והפעם אני מקווה שלא יקח זמן…) אפשר גם בפרטי.

מאחלת לך למצוא שלווה, אהבה ושמחה.

ציפי.

[email protected]>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מפחד שלא אתחתן לעולם
היי אני בן 21 ואני מודע לזה שזה יחסית גיל צעיר, אבל יש בי פחד עמוק מאוד שאני לא אתחתן כבר הייתי בזוגיות למשך שנתיים אבל חזרתי בתשובה והפערים יצרו את שלהם בחלק מהנושאים. אני רוצה להתחתן כל כך, מתפלל על זה כל יום וזה לא יוציא לצערי מהראש לפעמים...
איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...
אין לי כוח לחזור לשידוכים אחרי שהתגרשתי
תחילה אציג את עצמי. בגיל 19 התארסתי וחודש לפני חתונה ביטלתי לאחרונה התגרשתי לאחר שנה וארבע חודשים של נישואין שמתוכם 6 חודשים היינו פרודים והיום כשמציעים לי הצעות ואני יודעת מה מצפה לי ואיזה עבודה קשה זו נישואין אני לא בטוחה שיש לי כח להתחתן כרגע. מרגישה צורך לנוח לפני...
הבחור שתמיד רציתי התארס ואני צריכה אמונה שהכל לטובה...
אשמח להכוונה ייעוץ נקודת אור ותקווה אני בחורה בת 24 והמסלול שהקב"ה הוביל אותי בחיים בהקשר לשידוך שלי הוא קצת קשוח עבורי אבל אני יודעת ללא שום ספק שהכל לטובתי והכל מדויק עבורי ובדיוק כאן אני בבעיה. יש לי קושי גדול לשלב את האמונה שלי בהקב"ה במה שעברתי, לבין התחושות...
רוצה להרגיש ראויה בשידוכים גם עם עודף משקל
אני בת 21 ולא מזמן התחלתי שידוכים. תמיד התמודדתי עם דימוי גוף שלילי. בתור ילדה הייתי שמנמנה לא בצורה קיצונית בכלל אבל קצת מעל הממוצע. מאז שאני זוכרת את עצמי זה דבר שמאוד הפריע לי. כבר מגיל צעיר הרגשתי שונה מחברות שלי, כאילו אני פחות שווה וראויה מהם. לאורך השנים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן