שלום וברכה
קראתי את כל דבריך הרגשתי את הכאב שבו אתה כותב את הדברים ומאידך התמלאתי הערכה עצומה כלפיך שכן מצד אחד אתה אומר את דברו של השכל האומר לך "אין בי רצון פעיל לזוגיות, אין לי דמיון ורוד" ומצד שני אתה אומר בצורה הכי כנה שאפשר: אני כן יודע שזה מה שטוב ונכון, ומבין שלהישאר בודד זו לא אופציה
וקודם מילה אחת על המורכבות של תקופת השידוכים אצל מקצת מהבחורים: כאשר בחור מגיע לעולם השידוכים, ישנה לעיתים קרובות תחושה של כניסה לסוג של "פס ייצור", וכוונתי למשהו שכלפי חוץ נראה מאוד טכני. בחורים סביבך נפגשים, חוזרים מפגישות, מספרים, מתלהבים וסוגרים. וכאשר בחור מרגיש שהוא לא מצליח להתיישר עם "פס הייצור" הזה שזה אומר הוא חוזר מפגישה ראשונה ושניה ואין לו את אותה התלהבות בוערת אוציור ורוד באופן, טיבעי ביותר עולה אצלו תחושה לא טובה. תחושה של זרות, ומיד אחריה תחושה של בלבול ומכאן לא רחוקה המחשבה של: משהו אצלי לא בסדר. אינני אומר שזה מה שהיה אצלך שכן איני יודע ולא פירטת אבל מכיוון שאני נמצא עם לא מעט בחורים ופוגש הרגשה זו לא מעט, לכן אני מבקש בכל זאת לשים את ההרגשה הזו על השולחן וננסה להבין למה באמת לא הולך. האם הלב לא מרגיש או שהלב מסרב להרגיש.
אבל תחילה אני רוצה להתבונן בנקודה מעניינת.בפרשת המרגלים. עם ישראל מסר נפש לצאת ממצרים וללכת אחר ה' במדבר בארץ לא זרועה. זה בוודאי מלמד שבעת בה הם יוצאים הם מבינים שההליכה אחר משה על פי דבר השם היא דבר מאוד טוב עבורם. אבל אז הם שומעים את דיבת המרגלים ופתאום הם מקבלים רגליים קרות. והעם בוכים וכאן ישנו דבר מעניין הבכייה שהייתה שם השכיחה ברגע אחד את כל הטוב שהם ידעו שקיים, והם החלו להאמין שארץ ישראל היא "ארץ אוכלת יושביה". אנו לומדים מכאן יסוד פסיכולוגי והוא שלפחד יש כוח למוטט ולשנות תיאוריה שלמה שאדם אחז בה. כאשר הפחד משתלט, המציאות כולה משתנה בעיני האדם; מה שהיה ברור לו כשכל ישר וכאידיאל, הופך פתאום לאיום.
וכאן נכנס כלל יסוד בנפש האדם: הטבע שלנו הוא שאנחנו לא יודעים לומר בפה מלא "אני מפחד מ…". הפחד שלנו הוא אלוף בלהיות מתחזה כך שהפחד לא יגיד לך: "אני אחוז מחרדה לקחת אחריות", אלא הוא יתחפש לאדישות וילחש לך: "אין לי רצון פעיל", או "אני לא מרגיש חיבור". וזהו כוחו הגדול פשוט לעוות את המציאות. התפקיד שלנו הוא לחשוף את התחפושת הזו, ולהבין שחוסר הרצון אותו אנו מרגישים הוא לעיתים קרובות פשוט מנגנון הגנה. וכמובן שאיני אומר שזה מה שאצלך אלא אני רק מציע אפשרות אותה צריך לברר
פעמים רבות שבחור חי במין חשש מנישואים, הנישואין מצטיירים בעיניו כחתימת חוזה טכני שבו הבחור מוותר על החופש שלו, לוקח על עצמו עול מעיק, ומכאן ואילך הוא נדרש לספק צרכים וכאשר הנפש מרגישה כך הרי שטבעי שהיא תרצה לברוח. הידיעה שקיימת אצלך (כפי שכתבת) של לא טוב היות האדם לבדו וטובים השנים מן האחד נעשית מטושטשת אל מול הרגשה של נטילת חופש. אבל כאן צריך לדעת: נישואין כאשר מגיעים אליהם בצורה מודרכת וטובה הם אינם חוזה, אלא ברית. וברית פירושה שותפות שמרוממת אותך. החשש לאבד את החופש מזכיר את משל ציפור הדרור: רווק מרגיש כציפור חופשייה, והוא חושש שחתונה תגזור את כנפיו. וזה נכון כנפי הדרור יורדות, אך במקומן צומחות כנפיים של נשר. שלמה המלך אמר "טובים השניים מן האחד", לא כדי לחלוק בעול, אלא משום שהשותפות מאפשרת מעוף לגבהים חדשים. כאשר בחור מעלה על דעתו שנישואין הם "כלא" ומתחיל לראות בהם צמיחה של "כנפי נשרים", מנגנון ההגנה יוכל להרפות.
אתה כותב שאין לך ציור ורוד שאליו אתה כוסף ייתכן מאוד שבמילים אלו מסתתרת מלכודת נוספת שהיא חלק מאותו פס יצור אותו הזכרתי קודם. פס ייצור מתוכנת להוציא מוצרים זהים לפי שרטוט אחיד. במקרה של עולם השידוכים, השרטוט הזה הוא מה שאתה מכנה "ציור הוורוד" הציפייה החברתית שכולם אמורים לחוות התעלות רגשית מיידית, "פרפרים בבטן", ולחתור לסגירת העסקה המושלמת נטולת הפגמים. כפי שפעמים רבות מספרים החברים.
ייתכן שאתה מנסה לאלץ את הלב שלך להרגיש את מה שפס הייצור מכתיב לו להרגיש. אך כשאתה מגיע למציאות ופוגש בחורות עמוקות ומורכבות, הפער בין הפנטזיה של "פס הייצור" לבין המציאות יוצר קצר ואכזבה, והנפש מגיבה וכאשר ישנה אכזבה הנפש עלולה להגיב בכיבוי הרצון. וכאן אני רוצה לאמר לך דבר חשוב מאוד: זוגיות אמיתית אינה ציור ורוד ומוכן מראש שיורד מפס ייצור. אלא זוגיות היא עמל משותף ופעמים אף מפרך ויומיומי של שני אנשים שבונים יחד בית יציב. כל עוד תחפש את הפנטזיה של ההתחלה, הלב שלך ימשיך להרגיש ריק כי הוא מחפש משהו לא מציאותי. ברגע שתבין שאתה לא מחפש "עסקה" או"תוצר של פס יצור" אלא שותפה לבניה של בית ושל רגשות הציפיות יתיישרו, והרצון יוכל להתעורר מחדש.
ועוד נקודה מאוד חשובה בהקשר זה שנישואין אינם "ציור ורוד" אלא בחירת שותפה לעבודה משותפת, ונקודה זו היא אפילו קריטית וחובה עליך לבדוק בכנות מול עצמך, והיא נוגעת למבנה האישיות הבסיסי שלך.
בעולם השידוכים מדברים המון על "התרגשות", "התלהבות", ו"חיבור בוער". אבל האמת היא שישנם בחורים שמטבעם הם פשוט טיפוסים שכלתניים יותר, שקטים יותר, ופחות מונעים מסערות רגש. המערכת הרגשית שלהם שונה משל אחרים וזה לאו דווקא בענין שידוכים אלא בכל ענייני החיים.
כאשר בחור כזה נכנס ל"פס הייצור" ורואה חברים מתלהבים וזורחים, והוא עצמו לא מרגיש את האש הזו הוא מיד מסיק ש"משהו אצלי לא בסדר" או ש"המערכת שלי כבויה". וכפי שאמרנו קודם לגבי פחד כך גם תחושה זו שנמצאת אצל האדם מתורגמת מיד ל"חוסר רצון" או אדישות מוחלטת. אבל האמת היא שיכול להיות שהכל בסדר והכי טיבעי אלא פשוט מדבור במי שפחות מתלהב מטבעו.
והדרך לברר את זה היא לדעת מה קורה בשאר תחומי החיים (בלימוד, בסביבת חברים, בשגרה) אם שם יש לך מציאות ורודה האם ישנם ריגושים בחיים שנותנים לך של התלהבות מרובה. אם כן אז באמת זה מה שצריך להיות כאן. ולכן יוצרך לברר במה שכתבתי קודם והינו מה מהווה את החסם כאן. אבל אם גם בשאר עניינים אין לך את תחושת התלהבות גדולה, למה שתצפה מעצמך פתאום להרגיש כך כלפי שידוכים? ייתכן שאתה פשוט מנסה לאלץ את עצמך להרגיש בדרך שלא תואמת את הטבע שלך. תזכור שהרצון שלך לזוגיות לא חייב להיות מלווה בריגושים. הוא יכול להיות רצון הגיוני ומחושב, של אדם שמחפש שותפה טובה לדרך. ברגע שתפסיק לדרוש מעצמך התלהבות שאינה שייכת לאופי שלך, אולי תגלה שהרצון הבסיסי להקים בית דווקא קיים שם.
וכעת לשאלתך:
שאלת האם יש דבר כזה להתפלל על רצון. התשובה היא בוודאי ואקדים את דברי הגמ' בברכות דף י. המספרת ששכניו של רבי מאיר היו בריונים והיו מציקים התפלל עליהם רבי מאיר שימותו וזאת משום הכתוב יתמו חטאים מן הארץ אמרה לו אשתו אין הכוונה לחוטאים עצמם שהם יתמו והינו ימותו אלא תפלת דוד המלך היתה על שיסתיימו החטאים עצמם על ידי תשובת החוטאים. ובאמת רבי מאיר התפלל עליהם והם חזרו בתשובה וכעין זה בתענית דף כד. מספרת הגמ' על אשת אבא חלקיה (נכדו של חוני המעגל) שתפילותיה היו נענות יותר מתפילותיהן של חכמים וזאת משום שלא היתה מתפללת על רעת הרשעים אלא על חזרתן בתשובה.
ורבינו המהרש"א שם מקשה איך אפשר להתפלל על חזרה בתשובה של מישהו והלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ונמצא שהתפלה המבקשת את התערבותו של הקב"ה היא נגד ההנהגה שלו יתברך שלא להתערב במה שקשור ליראת שמים ומוסיף המהרש"א שאם האדם מתפלל על עצמו הרי אמרו בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. והרוצה לטהר מסייעין אותו. וזה המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה הרי זה בכלל הרוצה לטהר כו'. אבל לבקש רחמים על חבירו להחזירו בתשובה. קשה מה יועיל בקשתו. הא אמרינן הכל בידי שמים כו'. ומה שאנו מתפללים והחזירנו בתשובה שלמה כו' לא קשה כל כך כיון שהוא כולל את עצמו עכ"ל. ונמצא שלהתפלל על עצמך בכל דבר הוא בעצם גילוי הרצון שלך ואחר גילוי הרצון הלא בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו ומוליכים אותו זה אומר שאינו רק הולך בעצמו אלא מוליכים אותו ממש
וזה מה שאנו אומרים בכל יום ותן בליבנו ללמוד וללמד… לעשות ולקיים ומה היא בקשה שיתן בליבנו לעשות הלא עשיה אינה בלב אלא שיתן לנו לב שרוצה לעשות ונמצא שאדרבה מאחר שענין זה עליו אתה הוא שואל הוא קשור להתקדמותך הכללית בעבודת השם ובוודאי שהוא ישפיע על מצב הרוח שלך אין ספק שתפלה על רצון במקרה זה היא גילוי הרצון הנרצה ביותר וממילא בדרך שאתה מראה שאתה רוצה לילך יוליכו אותך
על מנת שתהיה לך מהקריאה של הדברים גם תוצאה מעשית ועבודה פנימית, אני מצרף לך מספר שאלות התבוננות דרכן יתאפשר לך להבין מעט את המסתתר בנבכי הלב שלך. כמובן שאין כאן תשובות נכונות או לא נכונות. אלא הן באות לסייע לך לידע היכן אתה אוחז ומה באמת חוסם את הלב:
- שאלת האופי וההתלהבות:אם אני שם רגע את השידוכים בצד מתי בפעם האחרונה הרגשתי אש או התלהבות חזקה (בלימוד, בסוגיה, בעשיה כלשהי)? אם קשה לי למצוא משהו כזה, האם ייתכן שאני פשוט דורש מעצמי להרגיש 'פרפרים' כלפי זוגיות, כשזה בכלל לא האופי הטבעי והשקט שלי?
2.חשיפת הפחד: אני מזמין אותך לדמיין שמחר בבוקר אומרים לי שהשידוך המושלם סגור, והכול עובד בדיוק כמו שחלמת. מה יהיה הדבר הראשון שמעורר בך מועקה? ממה הייתי הכי חושש להיפרד בחיים הנוכחיים שלך ככל שתדמיין את זה עמוק יותר כן תצוף האמת טוב יותר
3.ההבנה שנישואים היא ברית הגורמת לך לפרוח במקום לשאול מה אני מפסיד, אני שואל את עצמי: איזו "קומה שניה" בנפש שלי אני לא מסוגל לבנות לבד, והייתי רוצה שותפה אמיתית כדי לבנות אותה יחד (כנפי נשרים)?
4.תפילה על הרצון: וזו שאלה עמוקה מאוד: האם אני מסוגל, במצבי הנוכחי והריק מרצון, לעמוד בתפילה ולבקש רק דבר אחד "תן לי את הרצון לרצות"? האם אני מסכים לתת לקב"ה להסיר את המונעים מהלב שלי?
מקווה שיהיה לך לתועלת והקב"ה יפתח את ליבך להבין מהו הטוב האמיתי עבורך
בהערכה רבה
טל
[email protected]
דלג לתוכן
