תגית: התחזקות

לפני כחצי שנה 'התחלתי' עם בחורה חרדית שנראית ממש בסגנון שלי, כמובן שלא עשיתי זאת כאחד הערסים ברחוב אלא בצורה מתורבתת ונאותה והיא הסכימה לצאת איתי, יצאנו יחד כמה חודשים. במהלך ההכרות שלנו הכרתי בחורה נפלאה ומיוחדת ובחורה שכבר יודעת מה היא רוצה מעצמה עד לפרטי פרטים בכל הנושאים שקשורים...

אני מגיע מבית חרדי מודרני אני מחזיק סמרטפון ונחשב בחור מודרני בחברה , לומד בישיבה ממש חשובה , אני רוצה להגיע שאמונה אין לי , אני לא מאמין לצערי {או שכן או שלא} יש לי המון שאלות שלא קיבלתי תשובות עליהם בחיים . שאלתי הרבה אנשים ושום שאלה לא ענתה...

בעלי חוזר בתשובה לכיוון חסידי ויש לי בן שהוא בן 14 שלא ככ נמשך לצד הקיצוני של הדת בנוסף הוא סובל מבעית קשב וריכוז אינו מסוגל הרבה ללמוד הוא יותר נמשך למחשבים ולשירים מה שבעלי ככ כועס וכל היום בבית יש מריבות וכל יום שישי בעלי מחפש מה לריב איתו...

ישנו דבר מרכזי שקשה לי להבין ושהוא נגד ההיגיון הפשוט מה שמקשה עלי להמשיך לדרך הנישואין..אני חושב שבמידה מסוימת נעשה עוול נוראי (אני יוצא מנק הנחה שבשוגג כי אני יהודי טוב)לעולם התשובה . העוול המדובר הוא בעצם העתקת העולם החרדי לעולם של בעלי התשובה ואני ארחיב.. ישנה העתקה של הגדרת...

תוקפים אותי במשפחה הרבה עם השאלה "למה את לא נוהגת? מה הבעיה בנהיגה? " ועוד שאלות קנטרניות מאוד, שאני לא זוכרת כרגע את נוסחן, אבל הן מגיעות מתוך דאגה לעצמאותי, אך גם מתוך קינטור רב. הם מוזנים מאוד ע"י התקשורת, יודעים להביע זאת בצורה מאוד משכנעת וגורמים לי להרגיש קטנה...

כשהתחתנתי גיליתי שהחסידות שהוא נמצא בה מאד מחייבת, מחנכים בה שאתה לא יודע כלום וכל דבר הכי קטן אתה צריך לשאול . חוץ מזה חיי הקהילה בחסידות מאד מחייבים . בתחילה מאד לא היה נעים לו שיראו אותנו ביחד וכל פעם שנראה חבר בקצה האופק פתאום מצאתי את עצמי מדברת...

אני חרדיה, וגרה במקום חרדי. אני מרגישה שהדרך הזאת מאוד לוחצת אותי לפינה, כלומר, תמיד אומרים לי מה לעשות, ואת זה ככה וזה לא טוב וכדו'.. אני מרגישה שאמא שלי לא באמת מבינה את ההתמודדות שלי ללכת בלי גרביים לשים לק או ללכת קצת חשוף. היא תמיד חייבת להעיר לי....

בעקבות ההתחזקות, התחלתי להתרחק מיותר תחומים של הנאה ויותר למלא את זמני בעיסוקים שקשורים לדת. בגלל זה, אני עכשיו לא קורא ספרים,לא רואה סרטים, ומשתמש במחשב או ללמידה או לעיסוק שקשור לדת, וזה מפריע לי. זה התחיל להציק לי מאז שהמשפחה שלי העירו לי על זה. אחותי ואמי אומרים שאין...

עד שהתחתנתי חיי עברו בסוג של צייתנות להורים לסביבה וכן גם לאלוהים. מאז הפכתי להיות עצמאי בחיי כלומר נשוי לאט לאט נסדקה החומה הזו עד שיש ימים שבהם אני ממש הופך בדעתי שוב ושוב האם זה נכון האן יש שכר ועונש או שזאת המצאה של בני האדם. מאז ומתמיד לא...

היום במבט לאחור, חוויות כושלות בעולם הזה = בשבילי. אפשר להגיד שמילדות חונכתי בערכים ובסגנון חרדי, לא ידעתי ולא האמנתי אחרת... והיום אני לא רוצה להיות שם. יצא לי לשמוע מאנשים שמכירים אותי "אבל את לא חרדית..". אבל ככה גדלתי ת'כלס כל השנים שלי! מי שיבוא ויגיד לי משהו אחר...