The Butterfly Button
מה הדרך שמתאימה בשבילי?

שאלה מקטגוריה:

שלום אני מגיע מבית חרדי מודרני אני מחזיק סמרטפון ונחשב בחור מודרני בחברה , לומד בישיבה ממש חשובה ,
אני רוצה להגיע שאמונה אין לי , אני לא מאמין לצערי {או שכן או שלא} יש לי המון שאלות שלא קיבלתי תשובות עליהם בחיים . שאלתי הרבה אנשים ושום שאלה לא ענתה לי על השאלות , זה היה יותר התחמקות מהמיצאות!!
ההורים תמיד יהיו איתי לא משנה מה אבחר לעשות , אבל ממש לא רוצה לעשות משהו שיצער אותם .
מצד אחד החיים בחוץ ניראים לי ממש כיפים וכולם נהנים {ומה שכולם אומרים "שהם לא באמת נהנים" אני רואה בזה רק סיבה להתחמקות }
מצד שני אולי באמת זה הדרך לחיות ולשרת את אלוקים ,ולכם קשה לי לעשות צעד .!!!
לא יודע מה לעשות קשה לי לחיות ככה , כבר המון זמן שאני ככה מחפש ובנתיים חיי סוג של חיים כפולים
יש לי המון חברים שהלכו ללמוד בישיבות יותר פתוחות שאפשר ללכת שם בביגוד צבעוני וכו וזה כל היום קורץ לי גם לצאת מהישיבה שלי ולעבור לשם
מקווה שהבנתם אני לא ממש טוב בכתיבה
תודה מראש!

תשובה:

בס"ד

שלום לך בחור יקר!

מדבריך עולים ספקות רבות ולבטים שאינם נותנים לך מנוח. באת מבית וממשפחה בהם חונכת לדרך חיים מסויימת, ואתה מתחבט רבות עם עצמך האם נכון להמשיך לחיות כך או שמא "הדשא של האחרים ירוק יותר" וצריך לשנות את הדרך.

חשוב שתדע כי צעירים רבים בגילך נמצאים בפני דילמה דומה בחייהם. גיל ההתבגרות פותח בפני האדם אפיקים ותובנות חדשות שלא הכיר בתור ילד, והצורך "לבחור צד" ולחיות חיים בעלי משמעות הולך וגובר ככל שגיל זה מגיע אל סיומו. כעת אתה בוגר, החיים לפניך, ולאחר שנחשפת למגוון גדול של צורות חיים וערכים שונים, עליך להחליט כיצד תחיה אותם. מדובר בהחלטה קשה ומורכבת למדי, ועל כן אך טבעי שתחוש בלבול, יאוש וקושי להכריע בהחלטה הכל-כך משמעותית שתשפיע על המשך חייך.

מאידך גיסא, זכור שבגילך הנך נמצא בפני הזדמנות יוצאת דופן. מבוגרים רבים היו נותנים הרבה כדי לחזור לגיל זה ולהחליט מחדש בהחלטה מושכלת כיצד יחיו את חייהם. כיום "החיים לפניך" והם מלאים בהזדמנויות ואפשרויות. ההתלבטויות שלך נחשבות בעיני רבים ל"צרות של עשירים" ומגוון הדרכים בהם תוכל לבחור, גדול ורב.

התורה אומרת כי כשאכל האדם מעץ הדעת נפתחו עיניו להבחין בין טוב ורע. ומסבירים חז"ל שלאחר האכילה נפתחו בפני האדם מגוון אפשרויות והוא נאלץ לבחור ביניהם. עד אז הוא הכיר רק דרך אחת, זו שאמר לו אלוקים, ולא היה לו את הקושי שבבחירה. לעומת זאת כשאכל מהעץ והרבה דעת, נפתחו בפניו אינספור אפשרויות, והבחירה ביניהם הינה קשה ומייסרת.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם המורכבות והיאוש?

ראשית, הוצא את המילה "יאוש" מהלקסיקון. כפי שציינתי לעיל הנך עשיר גדול בנקודת הזמן הזו של חייך, ויש לך אופציות רבות לבחור את עתידך. אינך נדרש לבחור בין בחירות רעות אלא בין אופציות שונות בהן תוכל לממש את עצמך ולקיים את ייעודך עלי אדמות. יתכן שהנך תוהה ומבולבל מה עליך לעשות, אך בוודאי שאין ליפול מכך לחוסר תקווה וייאוש.

כמו-כן, מדבריך עולה שאינך מוכן לוותר על יציקת משמעות ותוכן לחייך, ואתה מעוניין בהבאת הפוטנציאל הגדול שלהם לידי מיצוי מקסימלי. הוריך ומוריך חינכו אותך להיות "משרת של אלוקים" כהגדרתך, ואופציה זו נראית לך קשה ומשעממת.

וכאן כדאי לשאול: האם לא ניתן לעבוד את האלוקים בדרך מהנה וחווייתית? האם אלה החיים "בחוץ" אכן נהנים כל הזמן???

ניכר שאתה בחור בעל שאיפות ומוטיבציה, שלא נירתע מדרך ארוכה כדי להגיע אל הדבר הנכון. אני מציע לך ללכת עם זה! אל תוותר על הרצינות בה אתה ניגש אל החיים! המשך לבדוק את הנחות היסוד שהצבת בשאלה וחקור אותן בצורה יסודית. אל תתחייב לשום צד בטרם תחשוב באופן שיטתי ויסודי מה כדאי לעשות.

ועוד דבר: זכור שהחיים אינם "שחור" או "לבן". הקב"ה ברא אותנו בעולם רב גוונים, בו אפשר לשלב את הצבעים זה בזה. גם אם אתה מחליט להמשיך בדרך אותה התוו לך הוריך ולהיות "משרת אלוקים", ישנם דרכים רבות לעשות זאת. ישנן לא מעט גישות המשלבות עבודת ה' עם ההנאה והחיוניות שמציע לנו העולם הזה, ויתכן שאחת מהן היא זו המתאימה בעבורך. מצד אחד, להיות עובד ה' זה אומר לא לאבד את המצפן של תכלית חיינו עלי אדמות, אך מצד שני ישנם דרכים רבות להגיע לתכלית זו, ועליך לבחור את זו המתאימה בעבורך.

הוריך ומוריך מעוניינים מן הסתם שתמשיך לחיות בדרך אותה התוו לך בילדותך, ובה הם מאמינים כנכונה ואמיתית. אך בה בעת אין לי ספק, כי אם תדע לשלב את שאיפותיך הגדולות והמוטיבציה הרבה בה נחנת ולבחור לך דרך המתאימה לך ולאופי המיוחד שלך, הם יהיו גאים בך וידעו להעריך את הבחירה אותה עשית.

מאחל לך הצלחה רבה במסע אל הדרך המתאימה לך, ומזמין אותך לשוב ולהתייעץ בכל עת שתחוש צורך בכך.

דניאל

[email protected]

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...
איך מתאבלים באמת על חורבן הבית?
אנחנו נמצאים עכשיו שבוע לפני תשעה באב, ואני שואלת איך מצליחים באמת להיות באבלות הזאת? כמו הרבה קשיים שקורים בחיים הנטייה המאוד אנושית היא להדחיק, לדחוף הצידה למלא את הראש בדברים משמחים ולנסות לשכוח מהצער. נכון שהדרך הנכונה להגאל מכל דבר בעצם היא לתת לעצמינו לעבור דרך הקושי, להרגיש אותו,...
יתכן חיבור לתורה ומצוות מתוך שמחה?
גדלתי בסביבה קשה מאוד ורווית סבל, שכללה פגיעה וטראומה. באותן שנים חשוכות, המפלט היחיד שלי והעוגן שהחזיק אותי בחיים היה הקשר עם ה' יתברך. נאחזתי באמונה ובתפילות בכל כוחי. כשהתבגרתי, הצלחתי סוף סוף להכיר בכך שהמצב סביבי היה רע ולא נורמלי, למדתי לשים גבולות והתרחקתי משם כדי לנסות לחיות חיים...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן