החיים שלי קשים מאד! מאז שהייתי ילדה עברתי אסונות קשים שמעטים האנשים שהתמודדו איתם, המשפחה שגדלתי בה, הזוגיות שלי שהתפרקה, הילדים שאין לי, הפרנסה שמבוששת מלהגיע. מה אלוקים רוצה ממני?
אני מרגיש בתחושה שלי שאלוקים הוא סוג של סמכות, שכועסת ומכריחה אותי לעשות כל מיני דברים לא ברורים לי עד הסוף,וכל הילדות שלי בשביל להיות 'ילד טוב' הכרחתי את עצמי עם כל מיני 'מוסר' לעשות מצוות ולא לעשות עבירות, כשגדלתי הרגשתי מיאוס בזה גם בגלל שמסיבה מסוימת לא הלך לי...
כשהמשיח יגיע. איך אפשר לדעת שיהיה טוב? והאם יש הוכחות? ואם יהיה טוב. וכל הזמן טוב. איפה יהיה העניין. שגרה זה לא כיף. זה משעמם. כל הזמן לחייך זה מבאס בסוף שהכל מושלם. ואין שום דבר שיהיה מעניין. אז השאלה שלי כזאת. איך אפשר לדעת שיהיה טוב. האם יש הוכחות...
טענה אמונית מקובלת טוענת שלוגית חייב להיות אלוהים בגלל שהעולם כל כך מורכב שקשה להאמין שנוצר יש מאין. לכן ברור שיש מי שברא אותו. אבל אם נלך על בסיס אותו הגיון הרי שגם אותו גורם נברא על ידי מישהו. שהרי הוא כל כל חכם ומושלם שלא יכול להיות שנוצר יש...
כפי שמלמדים אותנו אלוהים הוא דבר שאי אפשר להכיל או אפילו לדמיין משהוא רחוק ממנה לית כל מחשבתא תפיסא ביה כלל זאת אומרת אין אנו שום כלים בשבין להבין ואם כן איך אנו יכולים מצד שני לדעת עליו כל כך הרבה דברים או אפילו את עצם העובדה שהוא קיים הרי...
אני היום במצב נתון נכון לעכשיו כבר לא מאמין בכלל יודע שהוא קיים אבל זה לא מעניין אותי .. ויש אנשים שיותר גרועים ממני באמונה בעבירות במה לו ונראה שהולך להם יותר - אני יודע שהדשא של השני ירוק יותר אבל פה זה אמונה נכון יכול להיות שפעם הוא עשה...
הייתי רוצה לדעת האם באמת טוב לו שם? הוא מתגעגע? עצוב ? כואב לו עלינו? האם אני יכולה להמשיך במציאות בידיעה שבאמת טוב לו שם. ואוכל להיות רגועה? אני לא כועסת על ה' חלילה מי אני שאכעס? באתי לעולם לתקן וללכת..אבל יש בי מעין אקרא לזה ריחוק לא מוסבר מהשם...
יש לי קושי גדול, אני מתפללת ומדברת כל היום עם ה' על הקשיים עם הילדים, עם הבעל, פרנסה ומרגישה הרבה פעמים שכאילו אין מענה, תמיד כולם מסביבי אומרים לי כמה אני חזקה ומדהימה עם הניסיונות שאני מתמודדת ואני לעומת זאת מרגישה ביש מזל...