שואל יקר,

ראשית אתה ראוי להערכה על כי אתה מעלה את השאלה שוב ושוב במסגרות שונות ומתעקש להגיע לכדי יישוב הדעת. ואני מקווה שאם נקלף את השכבות בשאלה יהיה בכך קידום ליישוב הדעת.

לא פירטת בשאלתך מה למעשה מטריד כאן. הרי לא כל דבר אנחנו מבינים מידי ואין בכך סתירה לקיומו של הדבר או מידע חלקי שיש לנו עליו. ולכן אני מניח שהנך מוטרד ממסקנות אפשריות שנוגדות את אמונתך כיום.

ולדוגמה, אולי אין אלוקים ואנחנו סתם מאמינים בדברים שהם טעות. או אפילו אם הוא קיים – מנין לנו שהוא טוב? שהוא צדיק? שהוא מסר את התורה?. ואכן מסקנה כזו עשויה להטריד מאוד ולהציק לשלוות הנפש, לביטחון שאני עושה את הדבר הנכון, לרצון לעשות את האמת.

מצד שני, גם המסקנה שאין אלוקים או שלא נתן את התורה – היא לא פחות מטרידה, משום שהחידתיות שביקום רק תגבר: איך נברא העולם? מי ברא? מי המציא את המנגנונים המתוחכמים בעולם: החל מחלוקת התאים, עבור בגוף האדם וכלה במערכות החלל והגלקסיות. ואיך צמח פתאום העם היהודי והמציא שקיבל תורה, ורוב העולם גם קיבל חלקים מתורת היהודים. איך זה קרה מעצמו?

ולכאורה המסקנה היא שהעולם הוא לא מקום שאפשר לנוח בו מידי, משום שיש בו עומק ומורכבות, ואפשרויות חשיבה שונות.

איך אם כן אפשר להגיע לכדי יישוב הדעת?! זו דרך מעט ארוכה אבל היא עובדת. כאשר 'שמים על השולחן' את שני צדדי הספק ובוחנים כל צד ברצינות, אפשר להגיע לתחושת ביטחון שבחרתי נכון.

האם יתכן שהעולם נוצר מעצמו?! שני צדדים יש: לפי צד א' העולם נוצר מעצמו. וההשלכה היא תובנה נוספת שהעולם נוצר באקראי. לפי צד ב' העולם נוצר על ידי בורא.

כאדם – יש לך שיקול דעת ובחירה באיזה צד לנקוט. אבל אם על פי דרכי החשיבה והלוגיקה האנושית – דברים מורכבים לא נוצרים באקראי. אזי צד ב' נראה הגיוני יותר. ולכן אם נגיע למסקנה הזו היא מחייבת שיש בורא. אמנם לא נבין את הבורא וכיצד הוא פועל, אבל נהיה מאוד בטוחים לגבי זה.

מאחר ואיננו מכירים את הבורא. אפשר להוסיף ולשאול, במידה ויש בורא, האם הוא חכם?! שני צדדים יש: לפי צד א' כן, הבורא חכם. לפי צד ב'. לא, הבורא אינו חכם.

כיון שאנחנו רואים שיש חכמה בבריאה, אנחנו יכולים להסיק שהבורא חכם. עדין לא נבין ולא יהיה לנו מושג כיצד הוא חכם, ואיך הוא חושב – הרי אין לו מוח ואין לו חשיבה. אבל נהיה מאוד בטוחים לגבי זה.

ואפשר להוסיף עוד ולשאול: האם אלוקים הוא טוב? מנין לנו שהוא טוב, הרי יש כל כך הרבה רע בעולם?!

ועלינו להמשיך באותה דרך: יש כאן שני צדדים: צד א' שהוא טוב, צד ב' שהוא לא לגמרי טוב. אפשר גם להוסיף צד ג' שהוא רע.

וכדי לשקול את הדברים, אפשר להתבונן למה אנשים לא מתאבדים כולם – אם כל כך "רע פה", אבל כיון שרוב האנשים רוצים לחיות ומעדיפים שלא למות – אז כנראה שבכל זאת העולם צועד למקום טוב ונעים. זה עדיין לא יסביר לנו למה יש צרות ומקרים רעים, אבל נהיה מאוד בטוחים לגבי זה. שהעולם הוא מקום טוב.

וכך הלאה, לגבי כל ספק או אמירה שיש בידינו כלפי אלוקים, צריך לפרט את שני הצדדים, ולבחון מה הגיוני יותר, והאם האפשרות השניה שמנקרת לנו – אכן תניח את דעתנו.

וברגע שיש לנו מסורות ברורות של ידע לגבי הקב"ה, זה מאפשר לנו להבין את הדברים גם בלי להבין את הקב"ה עצמו.

בברכה

מתי

[email protected]