לשואל הנכבד

שלום וברכה

שאלתך מעניינת כי היא פותחת צוהר להרבה מקרים דומים שהיו ויהיו.

במקרה זה כמו במקרים דומים בעבר, כאשר תלמיד חכם מחדש מהלך מחודש בתורה, יש בדרך כלל מתנגדים שונים. ואנסה להסביר את העניין לפי עניות דעתי.

(מחלוקת במהלך הלימוד לגופו של עניין כמובן שעשויה להתקיים, ודברינו נסובים על "התנגדויות").

ההתנגדות נובעת בדרך כלל משלשה בעיות:

תורני, מסורתי, וחינוכי.

א. תורני – יש חשש רציני שמבחינה תורנית המהלך לא נכון או לא נכון לגמרי.

ב. מסורתי – כאשר צעירים שומעים דברים חדשים, הם נוטים לחשוב שהם חכמים יותר מרבותיהם ודורות קודמים.

ג. חינוכי – בדרך כלל במהלך החדשנות יש ביקורת לפעמים גם חריפה על חכמים רגילים, בפרט אצל צעירים.

כמובן שאין כללים כיצד להבחין בין זהב לברזל בדברי תורה וחינוך, וחכמי התורה שופטים לפי ההקשר בשיקול הדעת ולפי האופי והפרטים. וכמובן שתתכן בזה מחלוקת כמו בכל נושא.

לפעמים יש בבית המדרש כאלו שדרך אחת מזיקה להם ואחרים שהיא מועילה להם, כגון דרך של דקויות שמבלבלת צעירים, ולכן אלו האחראים על בתי המדרש מסוג אחד, מזהירים את תלמידיהם וקהילתם מן הסוג השני שעלול להזיק להם, אע"פ שגם הם יודעים שלקהילה אחרת או לסגנון חינוך אחר דווקא הדרך ההיא נחוצה.

במקרים רבים המבוקר אכן מפנים את הביקורת במידה זו או אחרת, ועם הזמן הוא אכן מאזן את דרכו הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן, וכך נסללת דרכו אל לב הדברים. ועל כן לפעמים אפילו ההתנגדות היא נחוצה ומועילה לא פחות מאשר התמיכה של החכמים התומכים.

ככלל, הדרך החדשנית צריכה הזדככות ובירור רב, וזאת על ידי התחברות לחכמים מדור קודם, ועל ידי שנים של עמל ובירור. ולכן אם מדובר בחדשנות של תלמידי חכמים שמתבטלים לרבותיהם, ועמלים בתורה בדחילו ורחימו, בדרך כלל עם השנים הדרך משתבחת, מוצאת את הדרך להתחבר עם בית המדרש כולו, וזוכה לעוד ועוד הסכמות. מאידך כמובן יש מקרים בהם אכן הזמן הוכיח כי אכן יש נזקים במהלך ואין החידוש שווה בנזק המלך.

בברכה שתזכה לחדש בתורה ולזכות להסכמה מרבותיך

אוריה