The Butterfly Button
עורכת דין- חיבוטי נפש

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
אני מתקשה לתמצת את העניין.
אני עורכת דין שנים רבות יש לי משרד, מנהלת אורח חיים כמעט חרדי, מגיעה ממשפחה חד הורית (אמא גרושה) עמה אני מתגוררת, נטל הפרנסה עלי.
בשנה שנתיים האחרונות התיקים העיקריים שמגיעים אלי הם בעניינים מול משרד הפנים: לסדר מעמד לבת זוג של אזרח ישראלי
לדוגמא- יהודי עם גויה
גוי אזרח ישראלי עם גויה תושבת חוץ
או יהודי אזרח עם גויה שמתכוןונת להתגייר
יש לי ספקות אישיים כבדים שמייסרים אותי – שאני עושה עבירה חמורה בכך שאני מסייעת ליהודי להביא את אשתו הגויה לארץ שאני נלחמת מול הממסד כדי לחבר ביניהם, ושהסוף שלי בגיהנום (או במקום אחר) כמו אותם חוטאים.
תוך כדי עבודתי אני מנסה להשפיע על אותו יהודי שלחדול מן הגויה או לגייר אותה (אפילו סיפרתי שיחזור בגלגול הבא ככלב ואין לו מחילה)- חלק מסכימים, חלק אבודים מבוגרים ולא קשורים ליהדות
אני לא יודעת מה לעשות, אני צריכה את הכסף, לא מסכימה עם מהות העניין בין הפטיש לסדן, מצד שני יש לי כמעט ייאוש בקרוב אהיה בת 34 שומרת נגיעה מאז ומתמיד מקפידה על כשרות מהדרין לא רואה טלוויזיה, אין בי שום פסול במראה  ואינני מכירה שום גבר ראויה להינשא, לעיתים אף מגיעים לפגישות בחורים חסרי שאיפות, חסרי חן (אפילו צולעים או מכוערים מאוד) באופן מוחלט- והם דווקא אינם מעוניינים בפגישה שנייה עמי, למרות שלי בלב יש סלידה אבל אני נותנת להם הזדמנות מלאה ואני חביבה ומעלה נושאי שיחה…
אני חוששת שיש לי פגיעה בזיווג עקב זה שאני מטפלת בתיקים מהסוג הזה.
בשל גילי המתקדם התחלתי להתמרמר להתקנא באנשים שנישאו והביאו ילדים לדוגמא בחורות חסרות מקצוע שהצליחו להינשא לבחורים ראויים מאוד, או כאלה שקיבלו הצעת נישואין, וגם הלקוחות במשרד מנצלים אותי מורידים אותי במחירים באופן גורף, מוסיפים על תחושת הקיפוח, הייאוש, או הצעות מגוחכות ומעליבות מסביבתי לשידוכים- וזה מתבטא במידות לא טובות מבחינת שמירה על הלשון, לשון הרע, לפעמים ניבולי פה.. אני בשר ודם….
מה עלי לעשות או ספר לקרוא כדי לעבוד על המידות- קנאה, לשון הרע, ניבולי פה, ייאוש…
אודה לתשובתכם, תוך התנצלות על האריכות בכתיבה

תשובה:

עורכת דין מתוקה ויקרה,

מכתבך עורר בי הרבה מחשבות שלקח לי זמן לעבדן ולהעלותן על הכתב, ומכאן העיכוב בתגובתי.

אמנם איני מכירה אותך, אך אני חייבת לאמר שאישיותך, כפי שהיא ניבטת ממכתבך מעוררת את התפעלותי. את אישה שלא בוחלת בעבודה קשה כדי לפרנס את עצמה ואת אמה היחידנית.

את לא נותנת למרוץ החיים לשחוק את הרגישות הדתית והמוסרית שלך.

את מנסה לעשות את המיטב מהנסיבות הקיימות, ולשכנע אנשים המגיעים לקבל את עזרתך המקצועית, לבחור בדרך הטוב.

את בוחנת כל הזמן את עצמך אם את פועלת נכון אם לאו.

את מתבוננת בדמותך ובוחנת אותה כל הזמן אם היא ממלאה את רצון ה', ואם אלוקים מרוצה ממנה.

את לא נבהלת מאתגרים, ומוכנה לתת גם להצעות לא מפתות 'הזדמנות שניה'.

את גם מביטה בכנות במראה לבחון אם יש משהוא שבו גם את עצמך יכולה להשתפר, ולא רק מטילה את ה'אשמה' למצבך על אחרים.

כל האינדיקציות הללו נותנות לי תחושה שאת בעלת נכס יקר מאד המכונה 'תבנית חשיבה מתפתחת'. לפי תבנית זו, את מאמינה ביכולתם של אנשים לצמוח מהמקום בו הם נמצאים, לא חושבת כאילו לידתם בתנאים כאלו וכאלו חותמת את גורלם לשבט או לחסד, וביכולתו של כל אחד לגדול ולצמוח מהמקום בו הוא נמצא.

תבנית חשיבה חיובית זו, עומדת בניגוד לתבנית החשיבה שאת ודאי מבינה שהיא שלילית ולא מקדמת, המכונה תבנית חשיבה מקובעת. אנשים שפועלים לפי תבנית חשיבה מקובעת סבורים שהאינטליגנציה שנולדו עמה , זה מה יש, והכשרונות בהם בורכו הם קבועים ובלתי משתנים, וממילא יכולת השינוי של האדם היא מוגבלת עד אפסית. תבנית זו משפיעה על הדרך שבה אדם מפרש ומספר לעצמו את סיפור חייו, וממילא חוסמת אותו מפני שינויים חיובים בחייו.

למרות העובדות המצביעות על תבנית החשיבה המתפתחת בה את מצטיינת, הטומנת בחובה כוח רב ליצור עבורך מציאות מבורכת ועתיד וורוד בעזרת ה', הרי שהסיפור כפי שאת מספרת אותו לי ולעצמך נשמע אחרת לגמרי. הוא משדר תחושת החמצה, תסכול, האשמה עצמית, ואפילו נימה של יאוש וחוסר אמון בכך שאת ראויה לטוב, מתגנבת אליו.

לו הייתי שואלת את אמך – מה היא חושבת עליך? מה היא הייתה אומרת? האם סיפורה אודותיך היה נשמע כמו הסיפור שאת סיפרת ברגע זה?

אני ממש רואה אותה בעיני רוחי עומדת ואומרת כך:

איזו בת נפלאה ומסורה יש לי. איך היא דואגת לי. עובדת קשה לפרנס את התא המשפחתי הקטן שלנו. לא עצלה. כל כך חכמה והלקוחות מתדפקים על דלתה. היא גם כה טובת לב, ומתקשה לעצור את הלקוחות שמבקשים ממנה להוריד להם במחיר. ואיזו יראת שמים יש לה. כמה היא שומרת על עצמה למרות שאין לה זוגיות משלה, והחיים מזמנים נסיונות רבים בתחום זה, היא מתאמצת לשמור על עצמה מכל משמר.

הנסיון להכנס לנעלים של אמך או מישהוא אחר שאוהב ומכיר אותך, יכול ללמדינו ענין חשוב:

אמנם עובדות חייך ורצף הארועים שהוביל למצבך עד כה הוא קבוע ובלתי משתנה, אך התמונה הנוצרת מרקמת העובדות הללו יכולה להשתנות בקלות, ותלויה בפרשנות שתנתן לארועים.

איננו יכולים לקבוע מי אנו, אך אנו בהחלט יכולים לקבוע 'מי אנו נבחר להיות', וזאת נקבע על ידי הסיפור שנספר לעצמינו.

אין זה רק משחק מילים , לפיו "הבה נספר לעצמינו סיפור חיובי כמה אני יפה ומוצלחת ובזה כל הבחורים הטובים יתדפקו על דלתי" . מדובר בתהליך עמוק של קריאה מחודשת של סיפור חייך שיכול לחשוף בהם רבדים שלא הבחנת בהם עד כה, לא נתת להם את הדגש הראוי להם, ויש בהם כדי לשפוך אור (גם כמשמעו) על סיפור חייך, ולהכניס אנרגיות חיוביות מחודשות לעולמך.

בסיפור החדש לא יהיה מקום לפרשנויות כמו:

יש לי יאוש…בשל גילי המתקדם התחלתי להתמרמר..יש לי פגיעה בזווג עקב זה שאני מטפלת בתיקים כאלו…..מורידים אותי במחיר…מוסיפים על תחושת הקיפוח…מתבטא במידות לא טובות…

משום שאת תמצאי בו עוגנים חדשים ואחרים שיוכיחו לך, כפי שהראיתי לך בעצמי בפתח תשובתי, כמה כוחות יש בך, כמה אינך בוחלת במאמץ, כמה אמונה יש לך בטוב הקיים בבני אדם וביכולתם לבחור בו, וממילא גם כמה מגיע לך שהקב"ה יפתח לך פתח של שמחה ויזמן את הזווג הראוי למעונך.

לשם כך, אני ממליצה לך מאד לפנות לקבלת לווי מקצועי שיסיע לך לבחון מחדש את ספור חייך ולהצמיח מתוכו את נבטי השינוי המיוחל לקראת צמיחה אישית ומקצועית בעז"ה.

אם תביעי את רצונך בכך, פני אלי באופן אישי.

בהערכה גדולה וכנה

ורדית

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם נכון להשקיע רגשית בעבודה? או שזה בגדר קללה שצריך לעשות וזהו?
תודה על האפשרות לשאול באתר הנפלא שלכם ולקבל תשובות. השאלה שלי היא כזו: תכלית הבריאה תכלית העולם, בשביל ישראל בשביל התורה. תכלית הגבר היהודי לקיים תורה ומצוות, לעסוק בתורה. לכאורה נראה שכל נושא הפרנסה היא אומנם גזירה, אומנם קללה, אומנם כדי לקיים את חובת ההשתדלות. אבל מה עושה הגבר שעזב...
דואגת מה תהיה ההתנהלות הכספית שלי כשאהיה נשואה
גדלתי בבית שנחשב ממוצע מבחינה כספית אף פעם לא היה הרבה כסף והיו גם תקופות קשות יותר מבחינה כלכלית ותקופות קצת יותר רגועות אבל תמיד היה למה שצריך ולא מעבר בתור ילדה גדלתי כשקיבלתי כל מה שאני צריכה לא הרגשתי חוסר כל שהוא גם כשהיו תקופות קשות לא ידענו עליהם...
רוצה בעל לומד אבל גם חיים שאוכל לעמוד בהם
וואווווווו! דבר ראשון, תודה! תודה על האפשרות לשאול ככה, באנונימיות ולקבל תשובה על כל כך הרבה שאלות! כל כך הרבה נושאים שביום- יום "אסור" לדבר עליהם בפורומים ומציקים לכולם!, ומקבלים עליהם תשובות כאן. תזכו למצות. יש לי שאלה שמציקה לי מאד, אמנם סובלת דיחוי, אך אשמח לתשובה. אני בחורת בית...
עבודה בסביבה חילונית
אני בחורה חרדית בת 23 ובעז"ה עתידה להתחיל עבודה חדשה אחרי החגים באחת מהאוניברסיטאות הגדולות בישראל, מה שיפגיש אותי עם סביבה חילונית מאוד. אני מודעת לאתגרים ולקשיים שהדבר עשוי להציף, אך בכל מקרה אני מרגישה שזה הדבר הנכון עבורי לעשות. אני מגיעה מתוך רצון להשתלב במקום בצורה נעימה, מכבדת ועניינית,...
חולמת על חיים עם רווחה כלכלית- זה סותר חיי תורה?
יישר כוח על האתר הקדוש! אני בגיל 21 לפני פרק השידוכים. הרצון שלי זה שבעלי יהיה אברך יום שלם אבל יש לי בעיה שנראה לי עוברת לכל בחורה בראש.. הקטע הכלכלי… אני מגיעה ממשפחה של 12 ילדים אמא היא המפרנסת היחידה אבא שלי הי"ו אברך כל השנים יש לציין שבבית...
אני נקרא אברך ובפועל אני מתבטל
אני כבן 40 משתייך למגזר הליטאי נקרא אברך, נשוי ואב לכמה ילדים. בעודי בחור למדתי באחת הישיבות הטובות בארץ אהבתי מאד ללמוד והשתדלתי להתמיד אבל בהחלט עניינו אותי עוד דברים… בהיותי כבן 20 לקראת חודש אלול החלטתי בהחלטה גמורה שאני משתנה לחלוטין, ומהיום מעניין אותי רק תורה ומעשים טובים, שיניתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן