קטגוריה: שידוכים

אני בחור בן 21. חוגג עוד חודש 22. גדלתי במשפחה דתי לאומי עם נטיה לאופי חרדי. אני אח מתוך 10 ילדים. מעליי שלושה אחים גדולים והכי גדול נשוי. אני מרגיש שהזמן עובר מהר, אני לא מנצל את הזמן כראוי, והרבה חברים מסביבי מתחילים להתחתן, ורק אני עלול להישאר תקוע מאחור....

אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...

בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...

יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...

אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...

אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו'. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו', לפני כמה ימים קבענו...

אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח"כ, וככה יצאתי מזה...

רווקה בת 32. אני כבר לא מסוגלת לעמוד בביקורות או בכלל ״להגן על עצמי״ מפניהן. אני מרגישה שלא נשארה לי טיפה של הערכה עצמית או כבוד עצמי בעיקר מצד המשפחה והסביבה. והאמת,שאני בכלל לא צריכה את הביקורת הזאת,כי אני עושה את זה נפלא בעצמי! נעשיתי אטומה. גם אם יש הצעה...

אני רווק בן 25. ליטאי שעבר מסלול דיי קלאסי בעולם הישיבות- חיידר ישיבה קטנה וישיבה גדולה. התמודדתי -כמו כל בחור בגילאי ההתבגרות – עם הענין של הנפילות, ועם רגשות האשם הכל כך קשות שבאות אח"כ, ועם היצר וההורמונים הבלתי -פוסקים. התמודדתי. לא הייתי אומר באיזה פרישות יתירה. היו הרבה נפילות,...

אני בחור ישיבה כרגע לא למדתי מקצוע בחיים אני מרגיש שהחיים עוברים לידי כי כולם מסביבי מתחתנים ומאז שאני זוכר את עצמי אני מאוד מחובר ללימוד תורה זה ממש מחיה אותי כפשוטו כמו אויר לנשימה ותמיד רציתי להיות אברך בשביל שאני יוכל ללמוד הזה ויש לי ראש ומידות טובות לפי...