קודם כל תודה ענקית על עצם קיומכם! תודה על ראיית הצורך והענקת האפשרות להיעזר ולקבל אוזן קשבת (גם אם אוזן ווירטואלית ;). האפשרות לשתף באנונימיות היא כל כך חשובה ונחוצה בתחומים רבים, והעזרה שלכם יכולה להציל נפשות כפשוטו.
ועכשיו לענייננו, אני נמצאת שנתיים בתקופת השידוכים. במהלך התקופה הספקתי לחוות כמה סוגי פגישות, אך עם כל הבחורים פרט לאחד הענין הסתיים מהר ובצורה די בהירה, בלי חרטות, כאב או משהו בסגנון. הבעיה היא האחד הזה.
נפגשתי עם בחור 7 פגישות במהלכן עברתי בין הרבה תחושות. בגדול משלב כלשהו ממש הרגשתי שיש סיכוי גבוה מאוד לאירוסין ושיש התאמה רבה, אבל עדיין היו ספקות והעסק לא התקדם ובסופו של דבר החלטנו להוריד.
כאן התחילה תקופה שבה הוא כל הזמן היה במחשבות שלי, כל דבר הזכיר לי משהו מהפגישות איתו, וכל הזמן קצת קיוויתי לפגוש אותו במקרה. בהתחלה רציתי מאוד שיתארס כדי שלא יכנסו לי ספקות ובלבולים, אבל באיזשהו שלב הגיעו המחשבות להחזיר את השידוך. לקח זמן עד ששיתפתי את ההורים ואז היו עוד דיונים והתיעצויות ובינתיים נפגשתי עם בחורים אחרים. ביום שבו החלטתי שאני רוצה באמת לנסות להחזיר את השידוך, הוא התארס(!).
למרות שמבחינה מסוימת היתה בזה שמחה שבהתרת הספקות, היה לי מאוד קשה עם זה! נתתי לעצמי זמן לעכל וקיוותי והאמנתי שבעז"ה אצליח לעכל ושזה יעזור לי להתקדם הלאה… אבל בינתיים זה לא כ"כ קרה.
אני מרגישה קצת שפספסתי את השידוך שלי, שאין עוד מישהו כמוהו, שאני לא ארגיש שוב כמו שהרגשתי איתו… מצד שני אני יודעת שהיתה סיבה טובה להוריד את השידוך בזמנו, ושבאמת היו בעיות בתקשורת ביננו, אבל בענין הזה השכל לא מצליח להתגבר על הרגש ואני כל פעם חוזרת לתחושות האלו וקצת מתקרבת ליאוש.
אני כמובן מאמינה ששום דבר לא גדול על הקב"ה, ומה זה בשבילו להביא לי את השידוך שלי בדיוק כמו שטוב ומתאים לי, אבל יצא לי לשמוע שקיים מושג כזה של לפספס את השידוך וזה מלחיץ אותי. כי מה אם פספסתי? מה קורה עכשיו…? באופן כללי זה ענין שקשה לי ליישב אותו עם האמונה בכך שה' מנהל את העולם בכל פרט ופרט, וק"ו בזיווג זיווגים…
בינתיים אני לא יודעת מה לעשות, איך לצאת מהבור הזה ולהתמלא בתקווה. איך להפסיק להתעסק באותו בחור ולהאמין באמת שהזיווג האמיתי והנכון לי יגיע בעיתו ובזמנו, מה גם שפגשתי כמה וכמה בחורים אחריו ועם כולם הרגשתי מיד שאין שום התאמה או סיכוי רציני בכלל…
אז מה עושים? איך מתקדמים?
אשמח מאוד אם תוכלו בעז"ה לגרום לי להבין את עצמי טוב יותר ולכוון את המחשבות שלי לכיוון חיובי ואופטימי (-ואני טיפוס שלא יכול לעבוד על עצמו או לאכול קלישאות…;)
תודה רבה!!
דלג לתוכן


