בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא יודעת מי אני, מה אני, תכונות אופי תחביבים וכו' .. מסוג הדברים שאנשים נוסעים בגללם להודו בשביל למצןא את עצמם וזה לא משו שמושך אותי.. אני אשמח שתעזרו לי
אני חוזרת עכשיו מחתונה של חברה טובה... אני יודעת שזה לא נשמע טרגי בכלל, וזה אכן לא כך. מגיע לחברתי את הטוב ביותר, ואני מאחלת לה בנין עדי עד. זו החברה הכמעט האחרונה שלי שמתחתנת, וחזרתי מחתונתה ברגשות מעורבים. אני לא בת שמונה עשרה, ולא מרגישה את התחושות הדרמטיות שהרגשתי...
מצד אחד אני רוצה להאמין שיש בורא לעולם כי זה נותן לי מקום בטוח ונוח וחיבור למקום שמימי ומצד שני אני לא מצליחה להאמין, כל השאלות האלה בלבלו אותי ואני אפילו לא חשה בליבי שהוא קיים. עכשיו, כשאני תלושה הכל נראה לי חסר טעם, אין לי תכלית ואני חיה בעולם...
שלום, עבר עלי שבוע קשה. מאז ששמעתי על הרצחה של דפנה מאיר הי"ד ועל הסיפור שלה, אני ממש בדכאון. אני במצב של בית דפוק, מסתובבת בין משפחות, וקשה לי. וקראתי על מישהי כזו מדהימה שעשתה כל כך הרבה אחרי שעברה את מה שאני עוברת. וככה ה' לקח אותה. אני לא...
יש דבר אחד מרכזי אצלי שהוא המפתח לכל הקשיים והוא - המשמעת העצמית או במילים אחרות אמון בעצמי. זה מתבטא בין היתר בתקופה די ארוכה שאינני מניח תפילין ושלא לדבר על תפילות. ואם היה מדובר רק בשב ואל תעשה עוד הייתי רגוע. אבל גם בדברים שאני נדחף לעשותם על בסיס...
בגלל שהגעתי מבית עני אני כל הזמן נקרע ביני לבין עצמי מה לעשות עם הכסף. מצד אחד אני רוצה ליהנות ממנו, עבדתי קשה ולא כתוב בתורה שאסור ליהנות מהכסף, מצד שני אני רוצה לעזור להורים שלי שחיתנו אותי, אבל זה אומר שאני אצטרך לעזור גם להורים של אשתי שנמצאים בבור...
אני בחורה חרדית בשנתי האחרונה בסמינר מעולה וכל מכרי בטוחים שאני בחורה למופת. לפני שנתיים הכרתי בחור -חרדי אף הוא- ונסחפנו לקשר חזק שנתן לי הרבה אפילו היינו מדברים על שאלות באמונה בינינו... לפני שנה הבחור פתאום מודיע לי שזהו,החליט להתחזק,ואני כמובן לא גורם מחזק עבורו... נשארתי שבורה, בודדה, עצובה....
אני אם חד הורית שמתקשה לקבל את הדברים שקרו לה בעבר. כל פעם הזכרונות מאבא של הילדה צפים ומכאיבים לי מאוד. לא מזמן נהלתי מערכת יחסים עם בחור שהבטיח להתחתן איתי וגם עזב אותי בסוף אני מתמוטטת מבחינה נפשית ולא יודעת מה לעשות עם הילדה. לאבא שלה יש מלא חובות...
אנו מספר חברי בית כנסת שבו יש מחלוקות ומריבות, הרבה עזבו, ועתה הוועד שנבחר בדרך לא כשרה בעל צביון אנטי חרדי תבעו את רב הקהילה ובית הכנסת בבית משפט חילוני, לאור זאת הרב הדיר רגליו מבית הכנסת וכל הפעילות התורנית נערכת בביתו של הרב, הרב מתנה את חזרתו בהחלפת הוועד....
הייתי רוצה לדעת האם באמת טוב לו שם? הוא מתגעגע? עצוב ? כואב לו עלינו? האם אני יכולה להמשיך במציאות בידיעה שבאמת טוב לו שם. ואוכל להיות רגועה? אני לא כועסת על ה' חלילה מי אני שאכעס? באתי לעולם לתקן וללכת..אבל יש בי מעין אקרא לזה ריחוק לא מוסבר מהשם...