יש לי הפרעת אכילה ואני חושבת על זה כל הזמן ואני הולכת לנסות לטפל בה אבל מפחדת מזה. כל הזמן אנשים בסביבה שלי מבקשים ממני שאוכל ולפעמים גם מכריחים אותי לאכול ואני לא רוצה ובכל זאת הרבה פעמים אוכלת אבל מאד מפחדת מזה ואיך זה ישפיע עליי. זה מעסיק אותי...
אני סובל כבר שנים ארוכות מסבל רגשי ונפשי, גם אם אני אפרט את רמת הסבל לא תבינו אותו כבר עברתי כמה מטפלים שכולם אולי הועילו משהו אבל לא יותר, גם תקופת התרופות לא עזרו לי הרבה ולא רציתי להמשיך עד שאמצא את המינון הנכון אז ירדתי מזה וכעת אני חי...
בעבר היה לי הרבה מצוקות רגשיות ועבדתי קשה כדי להגיע למקום טוב וב"ה הצלחתי כעת אני מרגיש שכיוון שאין לי איזה משהו מיוחד לעשות או לרפא אז משעמם לי ואני לא מרגיש התקדמות אני מרגיש באפס מעש למרות שאני לומד ומתפקד והסיבה לזה כי אני יודע שאני יכול הרבה הרבה...
כבר הרבה שנים אני סובל (וגם נהנה לפעמים… אני מניח) מהפרעה דו-קוטבית 2. בעבר זה היה יותר קשה כי האפיזודות החיוביות הרגישו כמו מיליון סל"ד מכל בחינה – "השגות עליונות" ברוחניות, רגשות מפעמים, פזיזות, כו', והאפיזודות השליליות היו התרסקות מוחלטת, מחשבות אובדניות 24/7, קטטוניה ומה לא. ב"ה בשנים האחרונות זה...
מקווה שלא אראה כמוזר בעינכם,אך באמת אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומחכימה…אז כך: כמו שציינתי לעיל,לגבי החיים עצמם – זכיתי להגיע לאמצע (42.5),והם כידוע עוברים במהירות הבזק,ואני לא הטיפוס המתרפס…אני תמיד מנסה להפיק מהם את המיטב – למרות כל הקשיים הרבים שיש לכולנו,בעקבות האפיזודות המורכבות בחיינו. זה בגדול,ובקטן יותר – למרות...
תחילה, ברצוני להודות על הפלטפורמה הנפלאה הזו! מצוה ענקית! זמן רב מזה שברצוני לשאול על זה, אך היום קרה משהו שהביא זאת לראש סדר עדיפויותיי. בגדול השאלה שלי היא איך אני אמורה להתמודד במצב שה' שלח אותי אליו והאם אני יכולה לגדול ממנו? אספר את הרקע, יש לי שני הורים...
המצוקה שלי מייצר כאב נוראי, ובבקשה תנסו לעזור לי אנסה לקצר, אקדים שאני סובל מבעיות רגשיות, דיכאון קל חרדות ובעיקר בדידות וכאב זה מגיע עקב שנות הילדות שעברו עלי בלי יחס ואהבה ועד היום אני מרגיש דחף נוראי לאהבה וקשר, גם עם חברים אני לא כל כך מתחבר בקלות עקב...
אני בחורה בת 18 שמרגישה קונפליקט מאד גדול גם בתוכי וגם ביני לבין הסמינר. אני מבינתי רוצה להיות הכי צדיקה שאפשר אבל מרגישה שזה מסבך אותי שאבא שלי הרבה יותר פתוח ממני בהשקפות שלו וזה גורם לי ממש לזלזל בו. הפערים ביננו הם בהרבה תחומים אבא שלי חושב שזה ממש...
אני אתחיל בלי הקדמות. אני לא מכירה את עצמי לאחרונה. לא שלפני זה הייתי מחוברת אבל כן היה לי דפוס קבוע ומסויים. מאז שזוכרת את עצמי אני חיה בתודעה של סבל. כל הזמן הרגשה של סבל צער וכאב בדרגות שונות. היו לי ויש לי סיבות רציניות ומשכנעות לכך. בכול אופן...
אני באמת כבר לא יכולה לסבול את זה אני עם פסיכולוגית כבר4 שנים ולפני שנה הייתי עם חשיבות התאבדות ומאז זה הפסיק ואני עכשיו מוצאת את עצמי חשה צורך לחתוך אני פשוט מרגישה לא קשורה, שאף אחד לא אוהב אותי ומרגישה המון עצב ואני לא מסוגלת כבר שמעתי כל כך...