אני בחורה בת 18 מתחזקת ב"ה. כשאני רואה חילונים אני (לצערי) נוטה לדונם, וכועסת על איך שהם ניראים/מתנהגים, באשמתם או שלא באשמתם.. וקשה לי עם כך, כי לא רק שאיני יודעת כרגע לקבל את אלו שאינם שומרי מצוות, (למרות שלפני שהתחזקתי, גם אני הייתי אחת מהם..) אלא, אני גם לא...
אני מתוסכלת. מתוסכלת מעצמי, מהחיים, מהדת, מהכל. אני כל הזמן כועסת, כך הזמן בנפילה, בקושי, בכאב. אני עושה ההפך לגמרי ממה שבת מלך צריכה לעשות. אני מרגישה מרוחקת מהכל. אני מרגישה ויודעת שאני מאכזבת את הקב"ה. אני כל כך מתביישת שאני מתנהגת ככה וכל כך רוצה להיות צדיקה(!), להרגיש באורות,...
אני חושבת שעד לפני שנתיים לא באמת הכרתי את עצמי עד שהגעתי לשלב(גם עכשיו אני לא לגמרי מכירה את עצמי!!פשוט מודעת יותר..) שאני מבינה שיש הרבה דברים בי שצריך לתקן כמו למשל העובדה שאני לא יודעת לעשות הפרדה בין עיקר לטפל, העובדה שאני לא יודעת לעשות הפרדה בין הרגשות שלי...
הנני בעלת תשובה 5 שנים ברוך השם מתחזקת אני יודעת שלעבוד את השם יתברך לפי הוראות יצרן שלו תורה מצוות מעשים טובים זה עיקר התכלית שלנו בעולם אך מי שמשתדל ואפילו מתקרב להשם יתברך רואה ישועות כל עיניין לגופו כמובן עם המון תפילות ללא הרף הרי השם ברא אותנו כדיי...
אני מייחסת משקל גדול מדי לחברה. כאילו יש לי ווליום פנימי מוגבר מדי, וכל אמירה של כל אחד מתקבלת אצלי באופן עוצמתי ופסקני. הבעיה היא שאני לכאורה מיושבת- בת 30, יש לי בעל וילדים, ועדיין כל אמירה יכולה להוציא אותי משיווי משקל רגשי. כלפי חוץ אני נראית עם בטחון ועוצמה,...
איך מגיעים לרגיעה ולעצירה רגע מהחיים? למה שאני לא ארצה לזרום עם החיים? לפחות מה שאני מרגיש זה שאני נמצא בבלבול מוחלט, דברים לא ברורים מאה אחוז, ומחשבות שמציפות את הראש בזמנים מסוימים על איך ומה לעשות בעוד דקה, סיטואציות שלאנשים אחרים, נראה מאוד ברור איך ומתי לפעול, יותר כמו...
חייבת עזרה... מעצמי! גיליתי תכונה חדשה וענקית אצלי.. קנאה. אני נשואה שלש שנים. בעל טוב משפחה טובה ברוך ה. אני אישית מאוד קשה לי להיפתח במיוחד שזו משפחה של בעלי והרגשתי שבוחנים אותי (ובאמת זה כך ואני חושבת שזה הכי נורמלי שיש) באתי מאוד קצת סגורה ולאט לאט נסגרתי יותר...
אני בחורה עדין לומדת בסמינר ובשעות הפנאי גם כן עובדת. אני מרגישה שקשה לי מאד להביע את הדעה שלי אני יותר מידי זורמת עם הדעות של אנשים אחרים או מתיעצת עם חברות כדי לקבל את דעתן ואז בטוח שאני יעשה את מה שהן אומרת. למשל: דוגמא קצת בסדר לעומת מקרים...
יש לי בעיה.. יוצא שאני משקרת הרבה.. לא בכוונה. נגיד ואני מספרת משהו אז כדי שהסיפור ישמע טוב או מגניב או חזק אז אני מוסיפה דברים שלא קרו או נאמרו או בכלל אמיתיים.. אני כובדת ולומדת ואני לוקחת הרבה ימי חופש (לקחתי כמה ימי מחלה באמת מוצדקים אבל גם כמה...
האמת שזו לא שאלה, זה יותר בקשת עזרה.. כבר למעלה משנה אני חווה מין תחושה או יותר מדויק חוסר תחושה. מרגישה שאני עושה הכל על אוטומט ולא באמת נהנת מהדרך, לצערי בחודשים האחרונים זה החמיר עד כדי כך שאני לא מצליחה לעשות את החובות שלי. עד לפני חצי שנה הייתי...