קטגוריה: אמונה

יש לי שאלה שכשאני חושבת עליה או אומרת אותה בקול היא נשמעת לי קצת כפירה… אבל אני פשוט לא מאמינה בתפילות אישיות. אני מקדישה המון זמן מתפילת השמונה עשרה, ופרקי תהילים ומבקשת הרבה בקשות בכל מיני תחומים ובכל מיני נושאים בחיים שלי בין אם ישועה ובין אם הצלחה ואני פשוט...

השאלה התעוררה לי בעקבות המצב הנורא בו שרוי עם ישראל, והתחזקה בעקבות קריאת הדפים הראשונים בהקדמת העורך של הספר הנפלא "לקיים" של הרב זילברשטיין שליט"א. מסופר שם על תרחיש בו בחור עומד לפני חתונה וכל האולמות בתאריך החתונה בעיר שלו תפוסים,והרב שם כותב שאם יש לו אמונה הוא לא נלחץ...

יש לי שאלה שאפשר לקרוא לה "צרות של עשירים", כפשוטו, אבל לי זה מציק. האמת קשה לי לדבר על החששות שלי כי בהרגשה שלי מה שמדברים עליו בסוף מתממש, אבל האתר הנפלא שלכם כל כך מזמין ואני מתגברת על הפחד. אז החשש שלי הוא כזה: ברוך השם אני מגיעה מבית...

אני אפילו מפחדת לכתוב את השאלה… אז ככה ילדתי לפני חודשיים בת רביעית, חמודה ומתוקה. אני עובדת בחינוך מיוחד, רואה את ההורים לאחר שאבחנו להם את הילד/ה עם אוטיזם או עם כל מיני סוגי נכויות לא עלינו. ויש לי פחד גדול מאד מאד שגם לבת שלי יהיה אוטיזם חס וחלילה...

יש לי שאלה, בעיה קשה. אני לא מצליחה להאמין במציאות של ה'. אולי ממקום מרדני ואולי לא. מפחיד אותי לחשוב עליו. לשמוע את כינויו. ובעצם, הכל. למה נבראנו? מה המטרה לכל זה? כל התשובות הטכניות והמופשטות בינתיים לא סיפקו אותי ואת יצר הידיעה וההבנה שלי. אם יש אלה שהם רגשות...

האם רק הצדיקים האברכים שמקדישים כל חייהם ללימוד ינצלו מגוג ומגוג? ומה עם הבינוניים או אלו שנחשבים מודרניים שמעגלים פינות בלבוש בסוג הפיאות הנוכריות או עם אלו שלא מצליחים להתנתק מהטלפונים החכמים ? אני למעשה יודעת את התשובות שהשם רואה ללבב וכל אחד זכויות ומעשים טובים ומצוות שהוא מקפיד עליהם...

שאלה שהתעוררה לי בעקבות רש"י ראשון בתורה וכן בגלל מצב המלחמה כרגע. רש"י אומר שהקב"ה נתן את א"י לעם ישראל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע"ש. שאלתי מתי נתנה לנו חזרה? מי אמר שב1948 היינו צריכים לחזור לא"י? מדוע גדולי ישראלי אמרו לעלות לא"י? פתאום נהיה מצוות...

אתם בטח מכירים את הסיסמאות של "תרמתי ונושעתי" "הבטחתי ונושעתי" ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה"ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...

בימים טרופים אלו אני מוצאת שאחד הקשיים שמערערים אותי הוא קושי האמונה. אני מבינה שזו התכלית, שפה טמון הגרעין ולכן מנסה לא להיבהל מהמחשבות שעולות, מניחוח ה"כפירה" שעולה מהן, אך יחד עם זאת, זה מחליש מאד וגורם לתחושה שאין על מי להישען ואין על מי לסמוך. מבחינת הרציונל אני מבינה שיש מנהיג...

בימים אלו עם ישראל נמצא במלחמה עקובה מדם כ-1,400 אנשים נשים ילדים ותינוקות מצאו את מותם במיתות שונות ואכזריות ובנוסף לצערנו גם בימים אלו ישנם קרבנות בעיקר חיילים שנפלו ונופלים בקרבות בעזה כולם ובעיקר רבנים באים ואומרים יש להם עולם הבא ואני שואל עולם הבא זה פיצוי??? איך תתנחם אלמנה...