קטגוריה: שידוכים

בחזות שלי אני נראת אדם דתי. אבל בתוכי אני מרגישה לא מספיק טובה. אני חוטאת באינטרנט ולפעמים גם במגע עם אנשים שהייתי איתם בקשר בעבר.. אני לא מצליחה להשתחרר מזה.. אני מצליחה תקופה ואז זה חוזר. ומצליחה תקופה יותר ארוכה כמו שנה ואז כשמבטלים לי שידוכים או שאני לא מצליחה...

איך אני עדין ירגיש שאלוקים אוהב אותי וישמע לתפילותי? תרמתי כספים לצדקה קראתי שיר השירים רצוף 40 יום כנ"ל פרק שירה כל יום מתפלל עד מציאת אהבה ועדין הישועה לא באה זה שובר מאד..

אני מאוד מוטרדת לאחרונה כששמעתי על צדדים נוספים שיש בנישואין ולא ידעתי עליהם כלל! אני כועסת על הורי ומשפחתי שהסתירו ממני את זה ונתנו לי לגלות כך, כעת אני חוששת לגשת לשידוכים ודוחה הצעות טובות שמגיעות. אשמח לעזרה.

אנו חרדים חוזרים בתשובה. לא בקשר עם קרובי\רחוקי משפחה חלונים בכלל ואין לנו שום חבר חילוני. הבן נ"י חרדי מגיל צעיר מאוד היום בגיל 19 , בחור חרוץ ומצליח מאוד לומד בישיבה ועושה חייל בלימודו. אני ובעלי חרדים עובדים, אך במשרה חלקית, כי בעלי לומד (ללא תשלום) ואני צריכה זמן לילדים...

נפגשנו מעל 10 פעמים והוא עבר את מבחן העמידה בלחצים והנדיבות... גם המשפחה שלי ראתה אותו והם מאד מרוצים אבל אני מאד חוששת כאילו יש משהו שפספסתי ואולי לא שמתי לב אליו אני מעט תמימה ולא מבינה בדברים האלה.. חוצמזה יש לי חששות נוראיות להתחתן ולהכנס למחויבות של דירה וילדים...

יש לי שאיפות גם בתחום הרוחני וגם הגשמי , ואני לא יודע איזה סגנון של בחורה לחפש כי אני רוצה בחורה שתשמור על צניעות ועל היצמדות לדרך התורה כמה שאפשר ,שזה עונה להגדרה של בת סמינר קלאסית מצד שני הן רוצות אברך ולי זה לא מתאים , אז אני לא...

אני רוצה שהבית העתידי שלי יהיה מושתת על אמת וקרבה לה'. ואני שואלת את עצמי האם קרבה מיוחדת לה', וחיים מרוממים על כל צעד ושעל מתאפשרים ע"י רק תורה. כי נכון שאם לא תהיה ברירה אני רוצה שבעלי יצא לפרנס, ואני בעצמי גם עושה השתדלות שלא נזדקק לכך. אבל אני...

לאחרונה התחלתי לחשוב על מצב השידוכים שלי ומכיוון שאני סטודנטית מאוד קשה לי למצוא בחור חרדי ירא שמים. אני לומדת במכללה ועובדת בסביבה חילונית וזה מיד שם אותי ב"סוג ב". האם לדעתך כדאי לי לעזוב את העבודה/לימודים או "לשקר" על כך בשידוכים כדי שאני אצליח להתחתן?

לאחרונה יש לי חשק עז להקים בית ולהתחתן. אני לא יודעת איך להסביר את זה... אני מרגישה שאני מוכנה לזה ככ וממש בא לי כבר 'למצוא את האחד' . אני יודעת שזה לא ככה וצריך לצאת לשידוכים והכל ואני קצת חוששת מזה .. מלצאת לפגישה שבוחנים אותך והכל רשמי .....

וויתור על חופש שלי ולהפוך למחוייבת אחרי מירוץ החיים עמוסים בשיגרה של עבודה.בית.ילדים...ועמסת החיי היומים בתור אמא ואישה... כל זה מפחיד אותי נורא..שלפעמים אני בורחת מזה כמו מאש..וכל קשר שמתחיל אני מסיימת לפני שיווצר משו עמוק...מה עושים עם זה?!