בס"ד

שלום לך ילדה אמיצה.

מאד התרגשתי לקרא את השאלה שלך, אני חושבת שהיא טומנת בחובה הרבה עומק וגם כאב. אבל אני חשה ממנה שיש לך גם כוח להתמודד מול האתגרים הגדולים שלך. ואני יודעת שאת תצליח להתגבר ויום אחד ובקרוב תהיה מאושרת ושלמה.

הסיפור שאת מספרת על הבחור הוא מורכב. יותר מורכב ממה שאת כותב. ואני חושבת שאת לוקחת על עצמך אשמה שאינה במקומה. ראשית את אמרת שלאורך תקופה משמעותית לא באמת התאהבת ורק המאמצים שלו המאד אינטנסיביים הוביל לתהליך שכזה. מדוע? האם את חושבת שזה באמת בגלל הדיכאון ?יתכן, אבל אם אכן כן. זה לא זמן לעשות החלטה כל כך משמעותית בחייך. ולא להתחייב זאת ההחלטה הבוגרת והטובה שלך!

את קוראת לזה שיחקתי איתו משחקים אבל אני שומעת נערה מבולבלת שמשהו בתוכה לא שלם עם עצמה, ולא בשל לקשר, אולי את חשה קצת מנותקת מעצמך? אולי את חשה קצת מנוכרת לעצמך. זה לא הזמן לחפש זיווג! זה עלול להוביל להחלטות מאד שגויות כיון שאם את נותקת מעצמך ומרצונך איך תדעי מה את באמת צריכה ומחפשת.

ייתכן שעל הנייר נראה שהבחור הזה נפלא עבורך. וייתכן שאת חשה שהפסדת את הבחור הטוב ביותר. אני לא בטוחה…במיוחד שהיה לך ברור שהוא טוב ועושה הרבה בשבילך ועם זאת הרגשת מבולבלת, כמו שכתבת במפורש פעם כן פעם לא פעם כן פעם לא. הייתי לא אני. פשוט כך. החלטתי שאני שמה סוף לסיפור כי התחלתי להיות "משוגעת" מכל הסיפור הזה.

לפעמים התודעה שלנו לא יודעת לתרגם לנו במילים מפורשות מה בדיוק לא מסתדר אצלנו. אבל יש לנו מגנונים בנפש שיודעים לעקוף את השפה השכלית והם מאותתים לנו שמשהו לא בדיוק בסדר. משהו לא מיושב אצלנו. וקצת נשמע שזה מה שקרה לך. הרבה אנשים נשואים על הנייר עם האנשים הנכונים אבל הם אומללים בנישאים האלה, הם צריכים משהו אחר. התאהבות בריאה, וקשר בריא עם בחור צריך ליצור רגשות אחרים כגון; רצון עז לנישאים ולמיסוד הקשר, שמחה, הרגשה של שלמות וישוב הדעת. את לא מתארת את זה, את כמעט מתארת משהו הפוך. אמנם נרגש וזה יכול להיות בגלל שמעורבים בזה הורמונים אבל משהו בשאלה שלח שולח מסר מאד לא סגור לגבי הבחור הזה.

ייתכן מאד שהבלבול שלך מגיע מבעיות שאת סוחבת אותם, ייתכן מאד שההססנות והתלבטות הם תוצאה של מגנונים אחרים בנפש שלך. אבל המנגנונים הללו דורשים טיפול את לא יכולה להכריח את עצמך להתחתן עם משהו רק כי בדעת את יודעת שאולי הוא נכון. זה פשוט לא יעבוד ונישואין כאלה יחמיצו את עצמם מהר מאד. ולכן לא הייתי ממהרת כל כך להתאבל ומבינה שפשוט ייתכן שעם כל הטוב הוא לא היה בשבילך. וייתכן שלא היית בשלה. ואין מה לעשות אם את לא מוכנה את לא מוכנה!.

יש לי גם שאלה לגבי הבחור, מדוע הוא השקיע כל כך בקשר לא הדדי? איזה צרכים זה מלא לו? אחד האלמנטים החשובים בנישואין הם הדדיות. לא נשמע שהקשר מבוסס על כך זה נשמע שהקשר מבוסס על משהו הפוך. לא בריא בכלל.! אולי עדין לא התרחקת מספיק בשביל לבאר לעצמך מה בדיוק אבל ייתכן שיש שם גרעין של אמת.

אני כמובן לא יודעת מספיק עליך אבל כתבת שאת מתמודדת עם דיכאון סמוי. דכאון זה לא פריחה או מחלת ילדות שיכולה לעבור מאליה. דכאון בטח שהוא נמשך כמה שנים, מצריך התערבות מקצועית. הן של מטפלים פסיכולוגיים ולפעמים גם תמיכה כימית של תרופות. חבל מאד לסבול במשך שנים ולשבש לעצמך את התכניות והעתיד בזמן שקיימת עזרה טובה ויעילה שיכולה לקדם אותך מאד. אני ממש ממש מפצירה בך לפנות לטיפול. ישנם טיפולים יעלים מאד בדיכאון. ואחרי שתעברי את התהליך שלך האישי, תדעי לחפש לך בן זוג לחיים. שיתאים ויזרום ויאהב ותוכלי לאהב בקלות ובשמחה.

אני מאחלת לך שזה יקרה בקלות ובמהירות מהשאלה שלך ומהערה תמיד הרגשתי שאני אגיע רחוק כי אני האמנתי בעצמי. האמנתי בכוח שלי.

אני יודעת שתוכלי לעשות זאת

מלא ברכה והצלחה

נחומי