היי,
אני בחורה דתייה (אני גדלה בבית חרדי אבל לא מגדירה את עצמי כחרדית) בת 22 ויצא לי להכיר בחור חילוני בן 32. היו לנו שיחות טלפון ממש עמוקות לאחר יום יומיים דיברנו על להיפגש אמרתי לו שאני צריכה לחשוב על זה והחלטתי שבינתיים לא נדבר עד שאחליט. לאחר יומיים חזרתי אליו ואמרתי לו שאני לא מעוניינת כי כבר הרגשתי שאני מתחילה לפתח אליו רגשות וידעתי שברגע שאפגוש אותו, לא אחשוב בבהירות ואני עלולה לעשות טעויות. הבחור ממש נכנס ללבי ולא הפסקתי לחשוב עליו מאז. לאחר 3 שבועות מאז ה"פרידה" שלחתי לו הודעה שאני אשמח אם לשמוע ממנו אם הוא יהיה בקטע של להתחזק (אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל באמת שהיה קשה לי לשכוח ממנו) הוא מיד התקשר ואמר שהוא לא יכול להבטיח דבר כזה אבל אם הוא יראה שאני באמת האחת הוא בהחלט מוכן להתחזק ואף לשמור שבת, לקבוע עיתים לתורה וכו'. הסברתי לו שאני לא מוכנה לקחת סיכון ולקוות ש"אם" הוא… הוא אומר שהוא נורא אוהב את הדת ומאמין בה כדרך חיים לחיים טובים אבל כרגע הוא רואה בהתחזקות כ"מותרות". מפה לשם שוב דיברנו על להיפגש ושוב לקחתי פסק זמן כדי לחשוב על זה. ושוב… החלטתי שלא, מאותה סיבה שציינתי קודם. אני חייבת לציין שהבחור ממש מכבד ומבין ובכלל לא ניסה ללחוץ, הוא גם מרגיש משהו כלפיי (ולכן רצה שניפגש ע"מ לאשש את החיבור בנינו, או לא. כי בכל זאת צריך לראות שפת גוף ומימיקה) אבל ממש כיבד את ההחלטה שגיבשתי והבטיח שלא ינסה לשכנע או ליצור קשר בעתיד, אלא אם אחליט אחרת.
מאז (שבועיים) הוא לא יוצא לי מהראש ואני חוששת אולי באמת פספסתי כאן אישיות מדהימה.
הערת אגב, כפי ששמתם לב אפילו לא הזכרתי את פער הגילים בנינו כי זה בכלל לא הפריע לי, הבחור נראה טוב, סופר אינטליגנטי, מצחיק זורם והכל. והגיל? הגיל הוא רק מספר מבחינתי.
מקווה שהצלחתי לשקף את כל התמונה…
אני צריכה עצה לדעת מה לעשות! יש לי הרגשה שלא אעמוד בניסיון ושוב אצור איתו קשר. יש סיכוי לקשר כזה לצלוח? לא רוצה להיקשר לבנאדם וסתם לבזבז את זמני ולפגוע בעצמי וברגשותיי.