שלום למי שלא מוותרת בשום גיל על עצמאות וחירות אישית!

התנצלותי על התעכבותי מלענות בהקדם, עקב קשיים טכניים. יחד עם זאת לא הפסקתי לחשוב עליך!

כמה ענקית את! כמה עבודה עשית עם עצמך בחייך!

לא כל אחת אוספת את עצמה ועושה מהלכים לא קלים למרות המשברים שעברה וזה רק מראה שהכח טמון בך. יכול להיות לך מנטור שאולי כרגע הוא היה מקור היניקה. אבל אם את לא זו שמחליטה לעשות ולבצע, הדברים לא היו מתרחשים.

עצמאות:

הבחירה כידוע בידי האדם, גם כעת כשנדמה לך שהיית תלותית באדם ההוא. לעיתים בצוק החיים אנו נכנסים לסחרור וחשיבה צרה לגבי עצמנו. מה הכוונה? את החשיבה הצרה משווים למנהרה כשמנסים לצאת ממנה ונדמה שיש רק דרך אחת של שביב האור שנראה מרחוק באפילה.

בעוד כשאדם זוכר שיש לו בחירה הוא מרחיב את החשיבה שלו ביצירתיות ומחפש מוצא יצירתי. [אגב לא צריכים להיות טיפוס יצירתי לשם כך! מספיק שאנחנו מוכנים לחשוב קצת שונה ממה שחשבנו עד עכשיו או להקשיב לעוד דעות של קולות נוספים בתוכנו].

נכון שלעיתים יש לנו צורך במשהו חיצוני שייתן לנו עוד נקודות למחשבה מעבר לחשיבה הצרה שלנו. ציינת שיש לך טיפול מלווה, את יכולה את הטיפול הזה לנצל להעמיק בחשיבה רחבה יותר מעבר לקושי והתמודדות עם התלותיות במנטור, חשיבה בכאן ועכשיו (מבלי להסתכל אחורה) איך אני קמה וביצירתיות ממשיכה.

אני רואה אותך מהנהנת ואומרת נו… אבל הקולות האלה בתוכי שמזמזמים לי בכל רגע של שקט או פנאי…. איך עוצרים את הקולות והופכים אותם לחבילה אחת ולא מקשיבים להם?!

חירות:

נניח שמשהו מכריז מהבניין השני וזה בזמנים המותרים עפ"י החוק שהגב' אור לא שווה וכו'… יש לך סמכות לעצור אותו? אין לו ענין להקשיב ומה שתעני לו הוא יענה משלו… כי הקולות האלו מבפנים והוא מכיר אותך… הדבר היחיד שאת יכולה לעשות כנגד השכן ההוא להחליט לא להקשיב לסתום אוזניים לסגור חלונות ועוד דרכים שיסייעו לך לא לשמוע את דבריו. כל פעם שזה קורה הקול הזה, תהפכי אותו לקול של השכן ממול את לא חייבת להקשיב לו "ההחצנה של הקול הפנימי" – עושה יותר קל להתמודד, כי משהו חיצוני קל לעצור. אני לא מזדהה עם הקול הזה, ואני לא חייבת להקשיב לקול, זה בדיוק החוסר אונים עכשיו אמר לי לעשות את זה…

אישה עובדת + יודעת מהם החיים:

ההוכחה הטובה ביותר שאת עדין צעירה ושווה " שאני עובדת במקצוע שאני אוהבת מאוד ועוזרת לאנשים ויש לי גם רגעי שמחה והנאה" את שמה בכיס את כל הצעירים. אולי נדמה להם שהעולם שלהם, אבל למי יש נסיון חיים רב יותר, לך טול עיצה מהזקנים. ומדוע? גם כי הם הספיקו לראות יותר בחייהם ולהפיק יותר תובנות וכן שיש להם יותר רגישות לחוש את השני, הם למדו להיות פחות בריכוז עצמי ולשים לב לשני.

כך שבעבודה כמו שלך מלבד הסיפוק הרב שיש בה ביכולת לסייע לשני, יש את יתרון הנסיון שיש לך " שבע פעמים נפל צדיק וקם" את יכולה הרבה יותר להבין את הנפילות של האנשים סביבך ולתת להם את הכח לקום מהניסיון העשיר שיש לך. = זהו הפתרון קסם לבדידות [כך רשת הידידים והידידות תגדל ותתרחב.]

לסכום:

לגמור עם הכל ודי זו אופציה, שאינה בורחת אף פעם. שווה לנסות לפני כן אופציות רבות וטובות.

לעניות דעתי ואת יכולה לחלוק עלי, שאחת מהרחבות החשיבה שאת יכולה כבר להתנסות … הן דווקא במקום העבודה. כיצד? ללכת עם הסיפוק שיש לך שם – רחוק יותר;

אם זה בזמנים קשים שלך לנסות לחשוב מה הייתי אומרת ללקוחות שלך במקרה זה… אם זה למגר את הקולות הלא חיוביים בתוכך, עם משפטים של לקוחות מרוצים או הצלחות קטנות שהיו היום… ויתרה מכך להגדיל ולומר הנה הסתדרתי גם בלעדי המנטור הזה… וכל עוד אני חיה גם אם הבריאות שלי לא איתנה, אני מצליחה לדאוג לבריאות טובה יותר אצל אחרים, והדברים האילו הם הקרן שלך הן לאריכות שנים וימים טובים והן לעולם הבא.

אגב, אויר זהו הדבר היחידי שעדין לא לוקחים עליו כסף בשום מדינה בעולם!!!

באהבה עד אין קץ

המשיכי לעשות חיל

ברכה

[email protected]