כשהייתי ילדה חוויתי היתעללות פיזית ומילולית מצד אבי,הוא היה אלכוהוליסט קשה וכך גם אימי, הוא היה מרים יד עליי ועליה בכל יום ויום. ,היא הייתה מביכה אותי כשהייתה שיכורה ליד שכנים וחברים ותמיד נתנה לי הרגשה שמעולם לא אהבה אותי, היו ימים רבים שנאלצתי להישאר בבית בגלל שפחדתי שתיברח, אימי...
יש לי בית מדהים והורים מקסימים. הבעיה שמהיום הראשון שהם יחד הם לא הסתדרו. אבא הגיע מרקע מאוד קשה ולכן יש לו דפוסי התנהגות קשים גם לאשה וגם לילדים ואני מדגישה שהוא אדם טוב. רק כיוון שחייו לא היו קלים הוא לא יודע לנהל ולהתנהל. מה שקרה זה שאמא אשה...
סיימתי שיעור ב' בישיבה שבה אני לומד ושאני מאוד אוהב אותה, וקרו כמה מקרים במהלך השנה שטעיתי וקיבלתי עליהם שיחות עם ההורים ואפילו הרחקה לעשרה ימים. הבטחתי שאשפר ושהדברים לא יחזרו על עצמם, אבל נפלתי שוב, נגררתי אחרי חבר ששכנע אותי ונתפסתי מעשן בחדר באמצע היום. הפעם הודיעו לי ולהורים...
משהו בי לא חזר לעצמו.. איבדתי את שמחת החיים.. את החשק לשמוח לצחוק.. שומדבר כבר לא מרגש אותי לא מלהיב אותי.. דברים שאהבתי לעשות כבר לא נוגעים בי.. אני עושה הכל כי חייב ולא כי אני רוצה.. יש לי חרדה קיומית ברמה קשה ביותר של למה אנחנו פה בכלל אם...
אני בת 15 הייתי חרדיה התחברתי לאנשים שאני יודעת שמדרדרים אותי אבל הבעיה שגם אם עכשיו(אחרי שיחה קשה עם ההורים) אני באמת אשתנה שזה גם נראלי משהו לא הגיוני אני יודעת שאני אשתנה נטו כדי לשמח את ההורים ולא כמו שהם אומרים לי ומכאיבים לי מאוד עם זה "להרוג אותם"...
עברתי משבר קשה בשנים האחרונות. לפני כשנה וחצי התפוצץ לי הקשר שהיה הכי חשוב בחיי. לא מדובר בקשר זוגי אלא בקשר עם אדם שהיה כמו המנטור שלי, וממנו כאילו למדתי איך לחיות. היינו בקשר יותר מעשרים שנה. החל מגיל שלושים ושלוש. עכשיו הוא בגד נורא באמון שלי. אין לנו קשר...
איבדתי את הרצון לחיות. לא מוצאת סיבה לקום בבוקר. לא עושה כרגע כלום עם החיים שלי לא עובדת לא משקיעה בלימודים מרגישה כבויה ממש . עוצרת את עצמי בגלל משפחתי אני אשמח אם תוכלו להביא לי דרכים למצוא רצון לחיות .
אני מכורה. לסרטים קשים ורעים. מכורה כבדה. כלכך הרבה פעמים הצלחתי להמעיט אך תמיד זה חוזר. בעיקר כשאני בדאון וכו', בטוחה שיש לזה קשר. אני באמת לא יודעת איך נגמלים. בכיתי על זה כלכך הרבה פעמים. אני מאמינה בחזרה בתשובה אך זה גדול עליי. אני בחורה חרדית ומאמינה שחייה חיים...