The Butterfly Button
לא קל להיות אמא

שאלה מקטגוריה:

מאז נישואי, לפני כ-8 שנים אני מרגישה "סמרטוט"..
מצד אחד, אני מרגישה שהנישואים עשו לי טוב בהרבה תחומים. בניתי את עצמי, ההתמודדות עם החיים גרמה לי להתגבר על חולשות שלי ולגלות הרבה יכולות וכוחות, הזוגיות שלי טובה ואני שואבת הרבה הנאה מגידול הילדים אך מצד שני, רוב הזמן אני מרגישה חסרת כוחות.אני מרגישה רצון לברוח לשקט ולשלווה..להישאב לאיזה ספר טוב או ללמוד משהו ולשכוח מכל המטלות של החיים.
הופתעתי לגלות במהלך שבוע שיצאתי לנופש עם בעלי שאני לא מתגעגעת לילדים. שלא יהיה מובן לא נכון, אני אוהבת את ילדי מאוד ומשקיעה בהם הרבה מעבר לממוצע אבל הרגשתי שאני לא רוצה לחזור לחיים. שטוב לי עם השקט וההנאה..זה אולי נראה רגש טבעי שכל בן אדם שעובד קשה ירגיש בסיומה של חופשה אבל אצלי זה מעיב על האושר בחיים..קשה לי לחיות עם התחושה שאני כל הזמן רוצה לברוח לאיזה מקום אחר..

תשובה:

שואלת יקרה,

סליחה על האיחור בשליחת התשובה, את ודאי יודעת איך זה אוגוסט וילדים בחופשה…

אני חושבת שכמעט כל אמא שהייתה קוראת את שאלתך הייתה חשה הזדהות.

התפקיד שלנו כאימהות הוא לא קל, הוא 24 שעות ביממה הוא שוחק הוא מתיש נפשית ופיזית, רק מה שחשוב לבדוק ולהתבונן האם מה שאת חשה זו עייפות רגילה של כל אמא  בוודאי בחופשה הגדולה של "רק תעזבו אותי בשקט ותתנו לי לשקוע בספר טוב, לצאת לחופשה שקטה עם בעלי, לישון בלי הפרעות" או משהו יותר רציני מזה.

איך נוכל להבחין בין השניים-האם זו עייפות חומר רגילה או משהו המצריך בדיקה?

נסי לחשוב איך זה בימים רגילים של שגרה, האם גם אז את חשה במותשות הזו? או שאז העניינים זורמים יותר.

האם יש לך רגעים של הנאה עם הילדים?-או שכל השהות איתם היא עול מתח וכבילות.

האם את חשה סיפוק? יש לך תחומי ענין שמספקים ומאתגרים אותך? או שגם בתחומים אחרים את חשה שחיקה?

אלו שאלות שאף אחד מלבדך לא יוכל לענות עליהם. ותשובות אמיתיות שלך יוכלו לתת לך כלים להבין אם את נמצאת במקום טוב.

גם חשוב לבדוק האם בחירות שעשינו בעבר אכן עדיין נכונות עבורינו. למשל אמא שבתחילת הדרך בחרה לעזוב עבודה ולהתמסר לבית ולילדים בצורה טוטאלית יש מקום לבדוק לאחר תקופה האם הבחירה הזו עדיין מתאימה לי? ולהפך אמא שהחליטה להמשיך את הקרירה אך חווה כל הזמן יסורי מצפון שהיא לא מספיק עם הילדים וכל הזמן במרוץ של להספיק להספיק ולהספיק בלי רגע לנשום.. מה שמותיר אותה מותשת ומרוקנת.

יש מקום מידי תקופה "לחשב מסלול מחדש" אולי אם נשנה סגנון חיים שהיה לנו זה מה שיתרום לנו מנוחת הנפש ושמחה.

וכמו שאת ודאי יודעת כדאי לך למצוא תחומי עניין/תחביבים/חברות כל אחת מה שעובד אצלה שיוסיפו לך שמחה עניין וסיפוק ויהיה לך יותר כוח שתוכלי לתת ממנו לילדייך כי כשאנו מרוקני כוחות מניין יהיה לנו הכוח לתת לאחרים?

יש אימהות שצריכות יותר מאחרות לזמן השקט שלהן, וכשהן מקבלות אותו יש להן הרבה יותר אנרגיה ושמחה לתת לילדים אחרי שהן התמלאו.תנסי לבדוק אם גם את כזו ובמידה שכן תדאגי לעצמך לשעות מילוי עצמי כאלו..

מאחלת לך הצלחה רבה.

תודה שפנית אלינו! אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.

תמר

 

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מצליח להתחבר לתינוקת שלי
נולדה לי ילדה ראשונה לפני כחודשיים וחצי. הייתי במהלך כל הלידה עם אשתי, דאגתי לה. מרגע שיצאה הילדה הרגשתי חוסר חיבור מטורף. אני מודאג וחשבתי שאהיה אבא אחר לגמרי, יש לי כלב שאני מרגיש שאני אוהב יותר מאת הילדה. אשתי כל הזמן סביב הילדה, 24/7 מאוד מחוברת אליה, דואגת. עליה...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
איך לדבר עם הבת על נושאים צנועים?
שלום רב וברכות על פעילותכם החשובה אנחנו זוג חרדי סטנדרטי נוטים יותר לכיוון פתוח אבל ברמה גבוהה לפני כחודש ביתנו הבכורה בת ה14 רמזה לאשתי בשיחה ביניהן כי היא מודעת לכל מה שצריך לדעת בעניינים אינטימיים של בינו לבינה לא נבהלנו והזמנו אותה לשיחה בכל עת שתחפוץ אתמול התקיימה השיחה...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
איך להציב גבולות בריאים לילדים בצורה נכונה?
אני רוצה לשאול שאלה, שכמה שהיא פשוטה – ככה היא רחבה. אני בת 24, נשואה באושר ושמחה כבר 4 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים. מאז ומעולם הטרידה אותי השאלה – מה התגובה החינוכית הנכונה מול גילוי מרדנות אצל ילד. והנה, הגדולה שלי בת שנתיים וחצי, בוגרת חכמה מאוד מכפי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן