The Butterfly Button
לא קל להיות אמא

שאלה מקטגוריה:

מאז נישואי, לפני כ-8 שנים אני מרגישה "סמרטוט"..
מצד אחד, אני מרגישה שהנישואים עשו לי טוב בהרבה תחומים. בניתי את עצמי, ההתמודדות עם החיים גרמה לי להתגבר על חולשות שלי ולגלות הרבה יכולות וכוחות, הזוגיות שלי טובה ואני שואבת הרבה הנאה מגידול הילדים אך מצד שני, רוב הזמן אני מרגישה חסרת כוחות.אני מרגישה רצון לברוח לשקט ולשלווה..להישאב לאיזה ספר טוב או ללמוד משהו ולשכוח מכל המטלות של החיים.
הופתעתי לגלות במהלך שבוע שיצאתי לנופש עם בעלי שאני לא מתגעגעת לילדים. שלא יהיה מובן לא נכון, אני אוהבת את ילדי מאוד ומשקיעה בהם הרבה מעבר לממוצע אבל הרגשתי שאני לא רוצה לחזור לחיים. שטוב לי עם השקט וההנאה..זה אולי נראה רגש טבעי שכל בן אדם שעובד קשה ירגיש בסיומה של חופשה אבל אצלי זה מעיב על האושר בחיים..קשה לי לחיות עם התחושה שאני כל הזמן רוצה לברוח לאיזה מקום אחר..

תשובה:

שואלת יקרה,

סליחה על האיחור בשליחת התשובה, את ודאי יודעת איך זה אוגוסט וילדים בחופשה…

אני חושבת שכמעט כל אמא שהייתה קוראת את שאלתך הייתה חשה הזדהות.

התפקיד שלנו כאימהות הוא לא קל, הוא 24 שעות ביממה הוא שוחק הוא מתיש נפשית ופיזית, רק מה שחשוב לבדוק ולהתבונן האם מה שאת חשה זו עייפות רגילה של כל אמא  בוודאי בחופשה הגדולה של "רק תעזבו אותי בשקט ותתנו לי לשקוע בספר טוב, לצאת לחופשה שקטה עם בעלי, לישון בלי הפרעות" או משהו יותר רציני מזה.

איך נוכל להבחין בין השניים-האם זו עייפות חומר רגילה או משהו המצריך בדיקה?

נסי לחשוב איך זה בימים רגילים של שגרה, האם גם אז את חשה במותשות הזו? או שאז העניינים זורמים יותר.

האם יש לך רגעים של הנאה עם הילדים?-או שכל השהות איתם היא עול מתח וכבילות.

האם את חשה סיפוק? יש לך תחומי ענין שמספקים ומאתגרים אותך? או שגם בתחומים אחרים את חשה שחיקה?

אלו שאלות שאף אחד מלבדך לא יוכל לענות עליהם. ותשובות אמיתיות שלך יוכלו לתת לך כלים להבין אם את נמצאת במקום טוב.

גם חשוב לבדוק האם בחירות שעשינו בעבר אכן עדיין נכונות עבורינו. למשל אמא שבתחילת הדרך בחרה לעזוב עבודה ולהתמסר לבית ולילדים בצורה טוטאלית יש מקום לבדוק לאחר תקופה האם הבחירה הזו עדיין מתאימה לי? ולהפך אמא שהחליטה להמשיך את הקרירה אך חווה כל הזמן יסורי מצפון שהיא לא מספיק עם הילדים וכל הזמן במרוץ של להספיק להספיק ולהספיק בלי רגע לנשום.. מה שמותיר אותה מותשת ומרוקנת.

יש מקום מידי תקופה "לחשב מסלול מחדש" אולי אם נשנה סגנון חיים שהיה לנו זה מה שיתרום לנו מנוחת הנפש ושמחה.

וכמו שאת ודאי יודעת כדאי לך למצוא תחומי עניין/תחביבים/חברות כל אחת מה שעובד אצלה שיוסיפו לך שמחה עניין וסיפוק ויהיה לך יותר כוח שתוכלי לתת ממנו לילדייך כי כשאנו מרוקני כוחות מניין יהיה לנו הכוח לתת לאחרים?

יש אימהות שצריכות יותר מאחרות לזמן השקט שלהן, וכשהן מקבלות אותו יש להן הרבה יותר אנרגיה ושמחה לתת לילדים אחרי שהן התמלאו.תנסי לבדוק אם גם את כזו ובמידה שכן תדאגי לעצמך לשעות מילוי עצמי כאלו..

מאחלת לך הצלחה רבה.

תודה שפנית אלינו! אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.

תמר

 

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצרים יציבות רגשית גם באי ודאות?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, ואני מרגישה שהיא התרחבה לכמה שאלות שמחוברות זו לזו. התחלתי מהשאלה איך אפשר להגיע למנוחת הנפש שלא תלויה בכך שהמציאות תסתדר בדיוק כמו שאני רוצה. שמתי לב שאצלי חוסר ודאות מאוד קשה. כשאני חושבת שאני יודעת מה הולך לקרות ואז מתברר משהו אחר, זה...
בעלי מפחד לראות אותי עצובה
אני נשואה ואם לשתי בנות, יש לי בעל נסיך עם מידות טובות מאוד תמיד תמיד דואג שיהיה לי טוב בכל סיטואציה יוותר על עצמו העיקר שאני אהיה שמחה יקנה לי מה שאני רוצה יביא לי מה שאני רוצה בגדול יעשה הכללל רק בשביל שאהיה שמחה ורגועה זה נשמע מקסים מאוד...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...
חייבים לסלוח לכל אדם?
לפי ההלכה- חייבים לסלוח לכל אדם? גם לאונס? בוגד? רוצח? איפה הגבול אם בכלל יש והאם מרכיב הזמן שעבר מהפגיעה משמעותי. האם הקרבה של הבנ"א משמעותי? אשמח לפירוט כמה שאפשר בבקשה.
אחיות שלי מאתגרות אותי
הי שלום ותודה למי שתקרא את מילותי כן,אני עוד אחת-אבל הפעם באמת עם כל הלב. אני בת 21 אחות של,בת ואישה,וחסידת רבנו הקדוש. ובאמת מבולבלת מהשבת האחרונה. אז כך:יש לי אחות בת 23 אולי דתיה, ואחות בת 17 וחצי שמתגלשת, ואני ביניהן. כל היום אני חושבת עליהן,דואגת אוהבת, מחוברת בלי...
זה בעיה שיש פער בין הבית לבית הספר?
אנחנו משפחה שעוסקת בקירוב. הבית שלנו מאוד פתוח, אנחנו מארחים המון ונחשפים באופן טבעי לעולמות שונים. הבת שלי לומדת בבית ספר שהרבה יותר סגור ושמרן מהסגנון שלנו בבית, בעיקר בכל מה שקשור להקפדות על לבוש וטכנולוגיה. הפער הזה מאוד מדאיג אותי. אני פוחדת שהיא תתחיל להרגיש שהבית שלנו פחות טוב...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן