The Butterfly Button
יש לי חבר שאני קשור אליו מאד מאד, זה בסדר?

שאלה מקטגוריה:

שלום!
קודם כל אני רוצה להודות לכם, נתקלתי באקראי באתר שלכם והוקסמתי.
יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ואני לא יודע אם ניתן בכלל לענות עליה אבל בכל זאת אני מנסה, אני בחור ישיבה פגשתי בחור בגילי מקהילה אחרת והתחברנו מאוד עד כדי כך שאני חש כלפיו רגשות ממש של אהבה חזקה על גבול הייתי אומר התאהבות, אחרי הקיץ אנחנו בקשר בטלפון לא יותר מידי אבל נפגשנו כמה פעמים וגם שם הרגשתי כך. חשוב לי לציין שלא מדובר במשיכה מינית ח"ו אלא בקשר רגשי נטו.
השאלה שלי היא כזאת:
קודם כל אני כל הזמן בספקות שהוא לא חש כך כלפי אלא הקשר ביננו הוא חיצוני בלבד, ואני לא יודע מה ניתן לעשות לגבי זה. ושנית וזה הכי חשוב אני לא יודע האם כזה קשר מתאים שיתקיים בין נערים? זאת אומרת האם זה לא מתאים יותר לבני זוג או וקשר חזק אחר הוא מזיק?
מקווה שתענו לי אקבל בהבנה באם תבחרו שלא לענות. ושוב תודה על האתר.

תשובה:

שלום לך שואל יקר

תודה רבה על המילים החמות והפרגון לאתר שלנו.

אני גם רוצה לציין את האומץ שלך לכתוב במילים את השאלה המציקה לך, זה מראה על בגרות ורצון כנה לחיות חיים נכונים ובריאים.

בשפה המדוברת של ימינו יש עירבוב מושגים מאוד גדול בין אהבה, התאהבות, מיניות, אינטימיות ותלות רגשית.

אנסה להסביר.

אהבה – זו תחושה של זהות משותפת. ואהבת לריעך, כמוך. בדרך כלל עם בני המשפחה יש את הקשר החזק של האהבה כי היא נקיה, אהבה שאינה תלויה בדבר, לא מבוססת על אינטרסים. כך אמורה להיות אהבה בין הורים לילדים, אחים, סבא, סבתא, וגם חברים מאוד טובים יכולים להיכלל באהבה זו, כאהבת דוד ויהונתן. כמובן שבזוגיות אנחנו מצפים לשיא האהבה מהסוג הזה.

התאהבות – זו הכימיה. הריאקציה הכימית, החומרים שמשתחררים במוח כשיש גירוי. לאו דווקא מיני, אבל גם גירוי רגשי יוצר אצלנו את רגש ההתאהבות. בדרך כלל זו אהבה עצמית. תאווה. לא באמת רצון אמיתי ליצור זהות משותפת כמו באהבה.

מיניות – זו אנרגיה מאוג חזקה הכוללת משיכה פיזית גופנית. עם דחף לספק את הצורך המיני המתעורר.

וכאן אני מגיע ל2 הנקודות שבעיני רלוונטיות לשאלתך:

אינטימיות – היכולת של אנשים להיות ביחד, מתוך אמון, וביטחון אחד בשני, מוכנים להיות במצב חשוף ופגיע, ללא ההגנות שבדרך כלל אנחנו מתעטפים בהם. זה כמובן קורה בזוגיות, שם האיש והאישה לומדים להיות בקשר מאוד קרוב ללא מחיצות ועם לב גלוי. וזה קורה גם בכל קשר וחברות בין אנשים אם ניתן אמון מלא ונסכים להיות כנים ואותנטיים. האינטימיות עצמה היא בעיקרון חיובית (אם לא מעורב בה משהו לא נאות).

תלות רגשית – כשאני לא מצליח למצוא ערך עצמי וביטחון עצמי מתוך הזהות שלי, ואני פונה אל החוץ כדי למשוך אלי את כל אותם דברים שחסרים לי. וכשיש מי שמספק לי את הצרכים הרגשיים הריני נתלה בו ומנסה למשוך עוד חיות מעצם קיומו. קשר של תלות הוא קשר הרסני לשני הצדדים. הוא קשר עם עוצמה רגשית חזקה, אך בקשר של תלות יש תמיד ציפיות לא ריאליות ואכזבות רבות.

וכאן אני ניגש לשאלתך, בזהירות הראויה.

נשמע מתוך מילותיך שזו חברות מיוחדת, אולי העובדה שהוא מקהילה אחרת איפשרה לכם להיפתח אחד כלפי השני ולדבר בכנות יותר מהרגיל, ואם כן ייתכן שאת זה אתה מרגיש. מותר לחברות להיות עם קירבה ואמון עמוק. וזה בסדר. (זה הצד האחד)

אך הלב יודע האם זה חורג מעבר לקירבה הבריאה. האם החבר ההוא ממלא את מחשבותי, האם הוא נהפך לציר שהחיים סובבים סביבו בפועל או בעולם המחשבות. האם הקשר הזה מייצר לי פחדים ואכזבות?

האם החברות הזו מקרבת אותי אל ה' או מרחיקה אותי מה'? האם זו תלות רגשית שבה חברי ממלא לי משהו רגשי שאינני מצליח למצוא בעצמי?

אין לי יכולת לומר לך מה נכון לך ומה לא נכון לך, זה קו מאוד עדין בין קשר טוב ומועיל לבין ההפך.

לפעמים כשאני רוצה לחדד לעצמי אני שואל את עצמי 2 שאלות

1. אם היה כעת יום כיפור, מה הייתי בוחר לעשות. זה עוזר לי להתחבר "לרגע האמת" ולתת תשובה כנה

2. אם הבן שלי היה בא אלי עם אותה שאלה בדיוק, מה הייתי מייעץ לו? כשאני יוצא מהשאלה על עצמי ומעביר אותה למישהו שאני אוהב כמו הבן שלי לעתיד (או אח צעיר) אז פתאום מתחדדים דברים.

השאלות האלה עוזרות לי לבחון את המניעים העמוקים שלי.

כתבת שאתה כל הזמן בספקות שהוא לא חש אותו דבר כלפיך ושאולי הקשר מצדו חיצוני בלבד… אחרי שתברר עם עצמך האם הקשר הזה הוא קשר שנכון לקדם או שלא נכון לך, תוכל לברר את הנקודה הזו, איך הוא רואה את הקשר שלכם.

כי אם זה קשר בריא וטוב אפשר לפתח את התקשורת ביניכם ולדבר על זה, ואם זה קשר של תלות השיחה הזו עצמה על מה הוא רואה בך עוד מעמיקה את התלות. לכן הייתי שומר את זה לשלב שאני בטוח שזה חיובי לי.

לסיכום, עשית את הדבר הנכון כשפנית אלינו לברר ולשאול. המשך להתבונן.

האם החברות שלכם מעצימה אותך או מבטלת אותך?

האם החברות גורמת לך לאהוב את עצמך או לשנוא את עצמך?

האם היית רוצה עוד חברים כמו החבר הזה או שהאחד הזה כבר יותר מדי?

האם הקשר הזה באמת יושב על אותה משבצת של קשר זוגי?

מקווה שנתתי לך כלים לבחון את החברות הזו באור בהיר יותר.

עוזר לי גם להתפלל לה' שינחה אותי בדרך הישרה והנכונה לי. לתפילה יש כוח מיוחד לברר ספקות.

ואני מאמין בך שהאמת הפנימית שלך תדע לכוון אותך למה שנכון ואמיתי לך.

ואני בהחלט ממליץ לך לנסות לברר את הדברים עם אדם חכם ובוגר (הורה, אח גדול, רב, מישהו שניתן לסמוך עליו) שמכיר אותך ואתה יכול להתייעץ איתו בכנות. ותשועה ברוב יועץ.

אם יהיו לך מחשבות נוספות, או שתרצה להוסיף ולהגיב את מוזמן לפנות אלי במייל שלי [email protected]

המון בהצלחה!

יואל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
טיפול עצמי על ידי כתיבה זה אפשרי?
אני בת 22.  החיים שלי נראים די רגילים וטובים. אני עובדת, מתפקדת וברוך ה' מצליחה. אבל מבפנים זה סיפור אחר לגמרי. יש לי מחסום ממש רציני בכל מה שקשור לאנשים, במיוחד בקשרים קרובים. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. אני חושבת שזה קשור לזה שכשהייתי ביסודי היה לי...
הכרת תודה או אובססיה? כיצד למצוא את האיזון הנכון בהבעת הכרת תודה?
השאלה שלי אולי קצרה אבל ממש מהותית בשבילי. אני מרגיש שאני נוטה להודות לאנשים בצורה אובססיבית, עד כדי כך שזה ניראה לא טבעי או מוגזם, ואני תוהה איך אני יכל לשים את הדברים בפרופורציה. האם יש דרכים שבהן אני יכל ללמוד להעריך את מה שעושים עבורי אחרים מבלי להרגיש צורך...
לא מסתדרת עם אנשים
אני מרגישה שיש לי ממש בעיה קשה בתקשורת עם אנשים, עם המעסיקה שלי בעבודה, עם ההורים שלי, עם בעלי, עם חמותי, עם הסובבים אותי, עם כולם… אני כל הזמן נפגעת מכל דבר ומתפרצת חזרה ואז מבקשת סליחה וחוזר שוב פעם, בקושי עם עצמי אני מסתדרת… ברוך השם יש לנו תינוקת...
מציאת חברים בעיר חדשה
אני בן 30 נשוי +2. עברתי לעיר חדשה לפני חודש. אני עובד מהבית כבר 5 שנים בערך, מה שמקשה עליי למצוא חברים. יש לי שני חברים שמדבר איתם פעם ב בפלאפון ונפגש פעם בכמה זמן. חבר לי מאוד העיניין החברי, לפעמים סתם לשבת על בירה בערב. אני אדם נורא שקט...
מרגישה מנוצלת מחברה-איך מציבים גבול?
הרבה פעמים אני מרגישה לא נעים לסרב לחברה ולמען האמת אין לי כבר כח אליה והתחלתי לסנן אותה בטלפון. כל שיחת טלפון שלה מלווה בטובה קטנה/ גדולה שמעיקה עליי, ולפעמים אני מרגישה שהיא כבר מרגישה בנוח לבקש ממני טובות שהיא עצמה מסוגלת לעשות אבל מרגישה בנוח לבקש ממני , למשל...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן