מועדים לשמחה יקרה,
ראשית מזל טוב וברוכה הבאה לעומן הקסום של הנשים.
אני פותחת את תשובתי בגילוי נאות שהיא כתובה ללא עיון במקורות. ברור לי שאם אעיין במקורות אמצא תשובות לוגיות ותורניות נהדרות, אך משהו בכתיבה שלך הניע אותי לכתוב לך כאישה לאישה מתוך הלב ומתוך החיים היהודיים שאני חווה.
יכול להיות שהתשובה לא תספק אותך, ולכן מראש אני מזמינה אותך לפנות אלי שנית.
ראשית כן לכל.
כן, הלכות נידה הן רבות מאוד, מדוייקות, מלאות פרטי פרטים, אחריות רבה מוטלת על כתפיה של הרעיה להגיע לימי הטהרה כראוי. אני יכולה לעודד אותך שכעת את כלה טריה (יב' חודש), ובע"ה בעוד זמן קצר, ההלכות וביצוען הופכות להיות חלק מאורח חיים טבעי ביותר ולא תחושו בהכבדה, אלא בעשיה, כמעט כמו כל פעולה שאת נוהגת לבצע.
אבל לעניין השיוויון, כאן אשמח להתעכב קצת יותר.
נכון שהמילה שיוויון היא מילת קסם, ומאוד טרנדית. ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית מנסים להפוך את השיח העולמי לשיח ששם את השיוויון כערך מרכזי בכל תחום.
לעניות דעתי, אין בעולם שיוויון בשום תחום של השתתפות ועשיה.
אדגים:
אני שכירה והייתי גם עצמאית שנים, ולא מצאתי בעולם התעסוקה שיוויון. אנשים השתכרו באופן זהה בצעו באופן שונה את תפקידם, והמציאות מתקבלת על דעתם של הממונים.
גם בחיי משפחה אין שיוויון בני הבית נוטים ליטול חלק בהווי המשפחתי בדרכם בהבנתם לפי נטייתם, אפשר לחלק תפקידים ומשימות אבל הביצוע הוא לפי האנרגיות, האהבה, המוטיבציה הכשרונות וכו'.
בפוליטיקה גם אין שיוויון שרים משתכרים באופן זהה ופעילים באופן שונה, ראש הממשלה אינו מקבל את המשכורת הגבוהה במדינה….
בבתי הספר מדברים על שיוויון אבל אין שיוויון תמיד החכמים יפיקו יותר תועלת מהלמידה מאחרים.
בקיצור אין שיוויון אמיתי בין הפועלים והפעולות והתגמולים ברוב תחומי החיים.
כעת מה קורה בבית היהודי? בבית היהודי יש שיוויון? לא יודעת. לא בטוחה. בטוחה שכל בית מתנהל אחרת בהתאם לצרכי החיים בו. בטוחה שכל אחד מביא ומשתדל לבצע את הטוב ביותר, יש בתים בהם הגבר נושא בעול גדול יותר ויש בתים שהאישה.
בבית היהודי יש נוכחות אבסולוטית של ספר חוקים משפטים מצוות.
בבית היהודי יש מחוייבות להלכות.
לאישה יש את הלכות המטבח נדה, חינוך ילדים ועוד ולגבר יש הלכות לימוד תורה, תפילה בציבור, משא ומתן, ועוד הלכות רבות.
את יכולה לקחת את ספר החינוך, ולמיין את המצוות המשויכות לגברים לעומת המצוות הנשיות ולבחון למי מורכב יותר? אבל זה לא העניין.
ברגע שאת אישה- ברוך שעשך כרצונו.
מה שאת עושה הוא פועל יוצא של מהותך כאישה, ושל הבחירות שלך. ברוך השם בחרת לשמור מצוות. בחרת לשמור טהרה. זכית!
כעת לגבי התחושה שלך שהדם מטמא אותך, ואת מורחקת, ואת מנודה, ועוד ועוד….כן זה לא נעים.
הרעיון האמתי הוא להבין כי הטומאה היא זמנית וכל עיסוק שלך בהרחקה ובהתארגנות לטבילה הוא התעסקות בהכנה לטהרה. ובכלל יש פה תפיסה שנובעת מניסוח, אם תתרגלי למונח "אסורה" ולא טמאה תביני שאת רק אסורה זמנית במגע לבעלך ואינך טמאה לעולם כולו ולעצמך. אישה נדה מתפללת, היא לא מורחקת מהקב"ה.
יש הרבה מפרשים שמייחסים לענייני טומאה וטהרה עניינים נשגבים ואני נמנעת מלהציג כאן, במטרה להתחבר למקום הפשוט ביותר של הבנת התפקיד שלך כאישה בהכנות לקראת הטהרה.
אז כן נכון, את אישה וזכית להיות אישה נשואה, זכית להיות אשת איש ומוטלת עליך חובת ההיערכות לטהרה מידי חודש בינתיים.
כאישה אני מציעה לך לרשום לעצמך את הפעולות שאת צריכה לבצע ברמה היומית וברמה החודשית, כך תארגני לעצמך את סך כל מה שאת צריכה לבצע, וגם תחושי הקלה כי הפעולות מעטות ורוטיניות.
עוד אני רוצה לציין כי כעת אתם זוג טרי, כל החיים שלכם בטווח הקצר הם אחד סביב השני, ואולי קצת סביב העיסוק שלכם, ולכן העוצמה של כל פעולה ושל ההרחקות מורגשת היטב בליבך. בעזרת השם, עם הזמן כל הפעולות של ההתארגנות לטהרה יכנסו למהלך כרוני, פחות תחושי בהכבדה יותר תחושי התרגשות וצפייה לקרבה המתחדשת. החיים האמתיים כוללים בתוכם את הזוגיות, וההרגשה היא שבחיים יש גם זוגיות. כעת נראה שהחיים שלך הם זוגיות, המרכז של ההוויה, זה זמני, וכנראה ישתנה, וטוב שכך, כי זוגיות היא מרכיב בחיים.
וכדי לסגור את ענין השוויון אני מציעה לא לחפש שוויון, לא להתעסק בו בכלל בחיי אישות ובחיי משפחה. בית טוב עומד בזכות זוג שמתכוון לתת מבלי לצפות לתמורות מידיות, בלי פנקסים והתחשבנויות, צאי מהחשבון מי עושה יותר למען הטהרה, פשוט אל תהיי בשיח הזה.
שיח שוויוני לאו דווקא מיצר תחושת אחדות ושוויון וברוב הזמן ההפך. הניחי לשיח הזה להיות מחוץ לכתליי ביתך-ליבך.
על הערתך לגבי התאמת ההלכות לימים עברו ולהיום.
נכון שחלפו עידנים. נכון שלמרות הידע שלנו בהיסטוריה ומעט מארכיאולוגיה נראה לנו שאימותינו לפני 2000 שנה חיו חיים אחרים לחלוטין. ובכל זאת, ההלכה היהודית היא נצחית, ואנו בגלותינו מחוייבים לה.
לא ברור לי מה יקרה כשיבוא גואל, כיצד ניטהר וכיצד נחיה. ואני מצפה לביאתו ובוודאי גם את למרות שיש לי שאלות רבות על אורח החיים הגאולי העתידי.
ברור לי שכעת אנו חיים בעידן שדווקא תקופת הנדה מקבלת תמיכה רבה יותר בזכות המודרנה. המקוואות נאים נקיים מטופחים, המלבושים שלנו רבים, אנחנו לא תלויות בכותונת אחת כמו שהיה בעבר. יש לנו אמצעים הגייניים נהדרים גם לתחזק את הנידות וגם את ההכנה לטהרה.
ההלכה היהודית ופוסקי ההלכה מנסים לארגן אותה בהתאם לעת, אבל הבסיס השורש לא ישתנה.
אני מרגישה שהחודש וחצי הראשונים שלך כאישה הציפו אותך מבחינת ההלכות ופעולות הטהרה והטומאה שנכנסו לחייך לראשונה, זה טבעי, אני מאמינה שזה זמני, את תתרגלי, ובעזרת השם מאחלת לך גם שתתחברי לכל אחת משתי התקופות. יחד עם זאת מזמינה אותך ללמוד מתוך המקורות התורניים על מהות טומאה וטהרה בחיי הבית היהודי. תוכלו לעשות זאת יחד, את ואישך, וזו תהיה גם הזדמנות עבורך להבין ולהרגיש את התחושות שלו בהקשר של הלכות אלה. שיתוף ולמידה הם פעולות מקרבות בעת נדה ובכלל. בנוסף, אני מציעה לך שתשוחחו על ההרחקות ביניכם, מה משמעותם עבורכם, וכיצד אתם חיים אותם. לתשומת לבך ועידודך, עם הזמן, זוגות רבים מוצאים את עצמם בקרבה רגשית עמוקה יותר כשהם משוחחים ומתקשרים ללא מגע.
את מוזמנת להמשך שיח איתי אם תרגישי צורך.
מאחלת לך בהצלחה, מזל טוב וזוגיות טהורה בכל עת ומאושרת,
תקוה
[email protected]
–
דלג לתוכן
