שלום לך,

אתה מתאר מצב בו קיים פער גדול בין העולם הרגשי שלך לבין זה של אשתך. אתה נוטה לקשר רגשי עמוק ואינטנסיבי ומחפש קשר כזה עם רעייתך, בעוד היא נוטה לאדישות רגשית.

אולם מתיאור המצב ביניכם אני מתרשם שזו איננה הבעיה היחידה. אשתך אומרת לך בפירוש שהיא לא שמחה ואתה מתאר אוירה של חשדנות כאשר אתה חושד שהיא מושפעת לרעה ממשפחתה ומאנשים (כולל גברים) עמם היא עובדת, והיא חושדת בך שאתה מחטט בטלפון שלה ונועלת אותו בסיסמה. משפחתה של אשתך מעורבת גם היא בעניין (ועל פי התיאור של מדובר במעורבות מזיקה), ואתה גם חש שהילדים סובלים מהקשר הרעוע ביניכם.

פער רגשי לבדו עשוי להקשות על חיי נישואין ובוודאי שצריך ללמוד איך להתנהל בתוכו, אבל אם כל שאר המרכיבים בחיי הנישואין היו תקינים, הרי שסביר להניח שהייתם מוצאים דרך להכיל את השונות הזו והיא לא הייתה אמורה להביא אתכם למקום בו אתם נמצאים. ועדיין, גם אם חוסר ההתאמה הרגשית איננו חזות הכל, הרי שאם הוא מביא לתקשורת לקויה, לעומס יתר ולתחושת מחנק, הרי שהוא עלול בהחלט למנוע כניסה לתהליך תיקון וחידוש.

אפתח בחדשות הרעות. אשתך לא עומדת להשתנות. אם אתה חושב שיש בידך לשנות אותה, לגרום לה להיות מעורבת יותר רגשית, להענות לחיזורים שלך בדרך בה אתה היית מגיב לחיזורים דומים, אז אני מציע לך לחשוב שנית. זה לא הולך לקרות. אשתך היא אדם עצמאי עם מבנה אישיות משלה וצרכים משלה. לכל דלת יש מפתח משלו והמפתח שפותח את דלת ביתי לא תפתח כנראה את דלתו של שכני. יתכן שמה שאתה מפרש כמחמאה, כנסיון פיוס וכהבעת רגש, נתפס בעיניה כחדירה מלחיצה לפרטיות שלה.

אשתך מרגישה שאתה מעמיס עליה יותר מדי רגש? היא לא מבינה שהדברים באים ממקום נקי וטהור ורואה בהם מניפולציה? אז תרפה. אין לך שליטה על דרך חשיבתה של אשתך ואין טעם להמשיך לעשות דבר שאתה רואה שגורם נזק. ניסיון חוזר ונשנה לפתוח דלת במפתח לא מתאים עלול להסתיים בשבירת המפתח וסתימת המנעול. לחילופין, קח פרק זמן שבו לא תיזום מצדך קשר רגשי, לא תנסה לתקן שום דבר, אלא פשוט תהיה שם בשביל אשתך, תהיה קשוב לצרכים ולרצונות שלה, ותשתדל להענות להם בדרך שנראה לך שהיא הייתה רוצה.

ואוסיף שמעורבות רגשית איננה בינארית, כלומר זה לא שיש או שאין. מדובר במנעד שאנשים שונים נמצאים במקומות שונים על פניו, וגם אותו אדם לפעמים נוטה יותר לרגש ולפעמים פחות. אשתך נוטה כנראה יותר לצד אחד, אבל זה לא אומר שאין לה יכולת רגשית. יש גם אנשים שאפילו כאשר הם חשים רגשות עמוקים עדיין אינם יודעים כיצד להביע אותם. אינני מציע לך לשבת ולחכות להבעת רגש מצד אשתך, אבל אם היא תחוש בטוב, תרגיש שיש לה בעל שמבין לנפשה ופועל לטובתה בלי להלחיץ, יתכן שגם האפיק הזה יפתח מעט. הרבה פעמים אנו מגלים שדווקא כאשר מרפים, דווקא אז שערים נפתחים. (אגב, זה נכון גם לגבי חינוך ילדים)

ובמקביל אציע לך גם לחדול מהחשדות ומהביקורת מכיוון ששני אלה מכרסמים בשותפות שלכם וחוסמים סיכוי לשיפור. גם לגבי התנהלות משפחתה של אשתך אין לך הרבה מה לעשות מלבד להשתדל לבסס מחדש את הקשר ביניכם. למקרה שאתה מרגיש כאילו אני מצדיק את אשתך ומאשים אותך במצב, הרי שזה כלל וכלל לא כך. פשוט אתה פנית ולכן אני מדבר על הפעולות שנמצאות בתחום האפשרויות שלך. אם אשתך הייתה פונה הייתי מדבר על מה שהיא יכולה לעשות. כתבת שכבר ניסיתם ייעוץ זוגי שעלה על שרטון, אבל הייתי מציע לכם בכל זאת, לאחר שבעז"ה דברים ישתפרו מעט ביניכם, לחזור ולנסות ייעוץ זוגי. התיווך הזה עוזר הרבה פעמים לנטרל קצרים בתקשורת ומביא כל צד להבין טוב יותר את הצד השני.

אינני מציע לך דבר קל. אדם שנוטה לרגש קשה לו לשלוט ברוחו ובדבריו, זו עבודה לא פשוטה, אבל אם תתבודד בשקט עם עצמך, תתתאמץ להבין מה אשתך מצפה ממך ומה ישמח וירצה אותה, תוכל אולי לפתוח פתח לדרך חדשה של שיתוף ושל אמון.

מאחל המון הצלחה,

גרשון