The Butterfly Button
אשתי קרה ומרוחקת

שאלה מקטגוריה:

צהריים טובים,
מבקש עזרה רעיונות כלים עצות
בעניין השלום בית
אנחנו נשואים מספר שנים עם 5 ילדים
כל יום ממש כל יום אני חושב על הבית, על הילדים ומה הם עוברים
אני כועס על עצמי למה מגיע לילדים לחיות כך ואינני יכול לעצור

המצב הנתון שאשתי בטיפוס שלה אדיש ואדיש לרגש ,לא שמעתי ממנה במשך שנים הבעת רגש לבעלה
משפחתה כמה פעמים עמדה באמצע והפריעה לקשר
מוצאי פסח שעבר לאחר טיפול זוגי שהמטפלת התייאשה ורק נס החזיר את אשתי לבית, משפחתה התנפלה עליי והאשימה אותי שאני לא בסדר והיא לא שמחה כפי שהייתה רווקה,
האשימו אותי בניתוק. אשתי עמדה בצד וכשחזרה לבית איימה על הנישואין, לא רק שנפגעתי בחוסר נאמנות שלה אליי גם עוד עשתה אותי אשם.
לאחר כל זאת ניסיתי להבין מאיפה הגיע וראיתי תכתובות בין אחיותיה, היא עובדת בביה”ס לבנים ושם הקושי שהיא מדברת עם מורים והיא גם מחנכת לבד עוד יותר מקשה
מכל זה היא נעלה את הטלפון עם סיסמא
עשיתי איתה שיחות הבנה, אני משתדל רבות שיהיה קל לילדים,
יש רגעים של שלווה בבית מה זה שלווה לא רבים והיא מדברת איתי רגיל כאילו לא קרה כלום, הטלפון נעול ואני יודע שיש דיבורים היא מכחישה ודמיונות שלי
המצב הבריאותי דורש ממנה הרבה שינה ויש בה עייפות רבה.
ואני שואל כיצד היא אומרת הרי היו דברים, היא מתבטאת שאעזוב אותה לנפשה, היא מסתגרת במיטה עם סמיכה על הראש, מסתובבת כמו בועה לעצמה
עשיתי כמה יעוצים ושיחות עם רבנים, ואני נשאר בבית כי לא התחתנתי כדי לפרק ולא רוצה כאב לילדים
מה הכלים לא להתפוצץ מהסתרה שלה ומהשלווה אדישה שלה
רציתי גם לדעת איך משתחררים מרגשיות יתר לבת זוג לאישה, כלומר אהבת יתר רדיפה אחריה.
עניין נוסף לעתים אני שומע שזה שאני מנסה לפייס אותה בכל מיני עניינים, היא אומרת שזה מניפולצייה מולה
השאלה מהי מניפולצייה ואיך להימנע אם יש

תשובה:

שלום לך,

אתה מתאר מצב בו קיים פער גדול בין העולם הרגשי שלך לבין זה של אשתך. אתה נוטה לקשר רגשי עמוק ואינטנסיבי ומחפש קשר כזה עם רעייתך, בעוד היא נוטה לאדישות רגשית.

אולם מתיאור המצב ביניכם אני מתרשם שזו איננה הבעיה היחידה. אשתך אומרת לך בפירוש שהיא לא שמחה ואתה מתאר אוירה של חשדנות כאשר אתה חושד שהיא מושפעת לרעה ממשפחתה ומאנשים (כולל גברים) עמם היא עובדת, והיא חושדת בך שאתה מחטט בטלפון שלה ונועלת אותו בסיסמה. משפחתה של אשתך מעורבת גם היא בעניין (ועל פי התיאור של מדובר במעורבות מזיקה), ואתה גם חש שהילדים סובלים מהקשר הרעוע ביניכם.

פער רגשי לבדו עשוי להקשות על חיי נישואין ובוודאי שצריך ללמוד איך להתנהל בתוכו, אבל אם כל שאר המרכיבים בחיי הנישואין היו תקינים, הרי שסביר להניח שהייתם מוצאים דרך להכיל את השונות הזו והיא לא הייתה אמורה להביא אתכם למקום בו אתם נמצאים. ועדיין, גם אם חוסר ההתאמה הרגשית איננו חזות הכל, הרי שאם הוא מביא לתקשורת לקויה, לעומס יתר ולתחושת מחנק, הרי שהוא עלול בהחלט למנוע כניסה לתהליך תיקון וחידוש.

אפתח בחדשות הרעות. אשתך לא עומדת להשתנות. אם אתה חושב שיש בידך לשנות אותה, לגרום לה להיות מעורבת יותר רגשית, להענות לחיזורים שלך בדרך בה אתה היית מגיב לחיזורים דומים, אז אני מציע לך לחשוב שנית. זה לא הולך לקרות. אשתך היא אדם עצמאי עם מבנה אישיות משלה וצרכים משלה. לכל דלת יש מפתח משלו והמפתח שפותח את דלת ביתי לא תפתח כנראה את דלתו של שכני. יתכן שמה שאתה מפרש כמחמאה, כנסיון פיוס וכהבעת רגש, נתפס בעיניה כחדירה מלחיצה לפרטיות שלה.

אשתך מרגישה שאתה מעמיס עליה יותר מדי רגש? היא לא מבינה שהדברים באים ממקום נקי וטהור ורואה בהם מניפולציה? אז תרפה. אין לך שליטה על דרך חשיבתה של אשתך ואין טעם להמשיך לעשות דבר שאתה רואה שגורם נזק. ניסיון חוזר ונשנה לפתוח דלת במפתח לא מתאים עלול להסתיים בשבירת המפתח וסתימת המנעול. לחילופין, קח פרק זמן שבו לא תיזום מצדך קשר רגשי, לא תנסה לתקן שום דבר, אלא פשוט תהיה שם בשביל אשתך, תהיה קשוב לצרכים ולרצונות שלה, ותשתדל להענות להם בדרך שנראה לך שהיא הייתה רוצה.

ואוסיף שמעורבות רגשית איננה בינארית, כלומר זה לא שיש או שאין. מדובר במנעד שאנשים שונים נמצאים במקומות שונים על פניו, וגם אותו אדם לפעמים נוטה יותר לרגש ולפעמים פחות. אשתך נוטה כנראה יותר לצד אחד, אבל זה לא אומר שאין לה יכולת רגשית. יש גם אנשים שאפילו כאשר הם חשים רגשות עמוקים עדיין אינם יודעים כיצד להביע אותם. אינני מציע לך לשבת ולחכות להבעת רגש מצד אשתך, אבל אם היא תחוש בטוב, תרגיש שיש לה בעל שמבין לנפשה ופועל לטובתה בלי להלחיץ, יתכן שגם האפיק הזה יפתח מעט. הרבה פעמים אנו מגלים שדווקא כאשר מרפים, דווקא אז שערים נפתחים. (אגב, זה נכון גם לגבי חינוך ילדים)

ובמקביל אציע לך גם לחדול מהחשדות ומהביקורת מכיוון ששני אלה מכרסמים בשותפות שלכם וחוסמים סיכוי לשיפור. גם לגבי התנהלות משפחתה של אשתך אין לך הרבה מה לעשות מלבד להשתדל לבסס מחדש את הקשר ביניכם. למקרה שאתה מרגיש כאילו אני מצדיק את אשתך ומאשים אותך במצב, הרי שזה כלל וכלל לא כך. פשוט אתה פנית ולכן אני מדבר על הפעולות שנמצאות בתחום האפשרויות שלך. אם אשתך הייתה פונה הייתי מדבר על מה שהיא יכולה לעשות. כתבת שכבר ניסיתם ייעוץ זוגי שעלה על שרטון, אבל הייתי מציע לכם בכל זאת, לאחר שבעז”ה דברים ישתפרו מעט ביניכם, לחזור ולנסות ייעוץ זוגי. התיווך הזה עוזר הרבה פעמים לנטרל קצרים בתקשורת ומביא כל צד להבין טוב יותר את הצד השני.

אינני מציע לך דבר קל. אדם שנוטה לרגש קשה לו לשלוט ברוחו ובדבריו, זו עבודה לא פשוטה, אבל אם תתבודד בשקט עם עצמך, תתתאמץ להבין מה אשתך מצפה ממך ומה ישמח וירצה אותה, תוכל אולי לפתוח פתח לדרך חדשה של שיתוף ושל אמון.

מאחל המון הצלחה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מובחנות בזוגיות תעזור לי לא להיפגע מבעלי?
עד הנישואין הרגשתי שהלב שלי הוא ברשותי. היתה לי גישה מאד בוגרת . לא נפגעתי מאחרים בקלות. הייתי סולחת בקלות . לא הייתי מושפעת מלחץ חברתי . (לדוגמה התחזקתי מבחינה דתית יותר מהחברה בתיכון שבו הייתי והלכתי עם האמת שלי ולא היה חשוב לי כהוא זה מה חושבים עלי ....
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
פערים שהולכים וגדלים ביני לבין אשתי
כבר תקופה ארוכה שמפריע לי משהו בזוגיות שלנו שלי ושל אשתי. אז קצת רקע על הזוגיות שלנו :יש לנו זוגיות יחסית טובה אני מגדיר את זה הכי טובה, כי בשבילי זה טוב. אנחנו הורים ל-2 תכף לשלושה ברוך ה’, שנינו בערך באותו גיל התחתנו לפני 10 שנים, סך הכל הפערים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן