שלום לך

ראשית-אני מלאת הערכה על הפניה שלך.למרות תאורייך  את עצמך כלא מרגישה וכמנותקת את בכל זאת ערה למצבך ומבקשת עזרה- וזה סימן שהניתוק לא גדול עד כדי כך.

קיומינו כבני אדם מורכב מכמה מימדים

המימד הפיזי-שמתוכו אנו חשים את הגוף,חום,קור, רעב וכאב ובלעדיו-אין לנו יכולת בסיסית לחיות.

המימד השכלי-דרכו אנו מנתחים את ארועי חיינו. מדברים בשפה מובנת,עורכים רשימות מכולת ומוצאים את דרכינו לקצה העיר בקו האוטובוס בעל המספר המסוים בדווקא.

המימד הרגשי-שמשמש כמתווך ביננו לבין הארועים המתרחשים סביבינו, התקשורות עם הזולת. החוויות האמוציונליות סביב כל התרחשות בחיינו. שמחה בציון טוב.פחד ממחבל או קנאה באחות הגדולה והמוכשרת .

שלושת השדות הללו גם יחד מהווים קרקע פוריה עליה יכולה האישיות שלנו להתפתח.

את מתארת ,כביכול ,נכות באחד מן המימדים הללו –העולם הרגשי שלך פשוט מושתק או חסר צבע וחיים.

זהו תאור של מי שחסרה לו יד או נקטעה לו כף רגל.

לחיות חיים ללא המימד הרגשי שלהם- זה להיות פצוע במצב בינוני עד קשה.

אפשר לקום כל בוקר כרובוט או כ"זומבי" אולם אלו אינם חיים שיש בהם טעם וסיפוק ומשמעות .ובוודאי שהק"בה שנתן לנו את העולם המופלא שנקרא רגשות –מבקש מאיתנו להשתמש בו ולהתפתח מתוכו.

בצורה כזו- תתקלי בקושי עצום להנשא ולגדל ילדים שמחים ומרוצים,להיות פעילה ויעילה בעבודה או בקשרים עם בני אדם.

לפי דברייך החסרון הזה מתחיל לחלחל גם אל המימד הפיזי –את מתארת מצב שבו לא אכפת לך לישון 50 שנה. שינה מרובה מתחילה לפגוע גם בחלק הגשמי שלנו.

חסרים לי פרטים עלייך-בת כמה את? כמה זמן את ערה לתחושה הזו? האם ניסית לשתף בה איזו דמות מבוגר אחראי?

בכל מקרה את חייבת לפנות לעזרה מקצועית ויפה שעה אחת קודם .

לא תמיד אפשר לעלות מיד על הקשר בין ארועי חיינו לתחושות הללו אולם ברור שישנו קשר כזה גם אם אינך זוכרת.

במעשה של פניה לעזרה את מקיימת ,כפשוטו מצוות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

תוכלי לפנות אלי דרך המייל ולשתף אותי בעוד כמה פרטים על מנת שאעזור לך למצוא כתובת טיפולית ראויה

בהצלחה ורפואה שלמה.

אתי

[email protected]