דלג לתוכן
זכיתי לחזור בתשובה בשנה האחרונה ואני מאוד רוצה ללכת לישיבה ולעסוק רק בתורה, אבל יש משהו שמציק לי כל פעם שאני חושב על זה, זה איך אני בדיוק אפרנס את האישה שלי ואת הילדים שלי בעתיד בעזרת השם בלי עין הרע, כאשר אני אלך לישיבה, שמעתי כמה פעמים שהשם מפרנס והשם דואג להכל ואני מסכים עם הכל ואני כנראה לא מבין נכון או שלא מתלבש לי בראש נכון כי אין אפשרות שחכמים אמרו משהו סתם בלי ביסוס, אבל לא יודע קצת קשה לי לקבל את זה שהשם יתברך שמו ישלח פרנסה כאשר אני לא עובד ולא משקיע מזמני על זה, אשמח לעזרה, תודה רבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שלום לך,
בחור צעיר שמבקש את האמת ומוכן לערוך שינויים גדולים בחייו כאשר הוא מרגיש שהוא מצא אותה, איננה תופעה נפוצה. אשריך שיש לך את התבונה לבקש את האמת ואת העוז ללכת בעקבותיה.
אמת היא שהקב"ה מפרנס וזן את העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים בחן ובחסד וברחמים. ועדיין, כפי שאמרת בחכמה, זה לא פוטר אותנו מלעשות את הדרוש על פי דרכי העולם והטבע. אדם שישב וימתין רגל על רגל שהקב"ה יפרנס אותו, יגווע ככל הנראה ברעב. כך מצא הקב"ה לנכון לבנות את העולם באופן שנדרש מאתנו להתנהל בו ולהשתדל ולהתאמץ לפרנסתנו ומי שמתעלם מכך חוטא לעצמו ולמשפחתו ומביא על עצמו רעה רבה.
אחרי שאמרתי את הדברים הפשוטים הללו, ברור גם שההשתדלות לפרנסה איננה שווה בין בני אדם יש אדם שמסתפק במועט וזקוק למעט על מנת לחיות באושר ויש אדם שזקוק ליותר ובלעדיו הוא ירגיש תחושת מחסור. ההשתדלות איננה שווה גם עבור אותו אדם בתקופות שונות בחייו.
אתה בחור צעיר ומה שחשוב עבורך בתקופה זו בחייך הוא לבנות את היסודות שיהיו המסד שעליו ייבנו חייך הבוגרים. החיים סובבים סביב שני צירים מרכזיים. האחד הוא ההתנהלות בענייני העולם, והשני הוא העולם התורני והרוחני. אילו היית אדם מבוגר ומטופל במשפחה, יתכן שהנטייה הייתה לכיוון האחריות שלך לעבוד ולהתפרנס (אם כי יש מקרים בהם גם אז יש מקום לדון בעניין), אך כאשר מדובר בבחור צעיר שצועד את צעדיו הראשונים ביהדות ומבקש לחזק את היסודות התורניים שלו, כמדומני שדמותו העתידית של אותו אדם תצא ככל הנראה נשכרת מלימוד בישיבה מתאימה שיכולה להעניק לו את הצורך הזה.
בשלב זה בחייך אין עליך עול פרנסה, ומכיוון שלא פרטת זאת בפנייתך, אני מנסה להבין מפני מה אתה חושש.
יתכן שמטרידה אותך המחשבה שאם אתה מתחיל בישיבה הרי שבהכרח תמשיך במסלול זה גם בעתיד. יתכן גם שאתה לומד כעת לקראת תעודת בגרות וחושש שאם תפסיק את הלימודים הללו יקשה עליך בעתיד להמשיך הלימודים גבוהים שמביאים לידי פרנסה בכבוד. למעשה, בכך שתלך כעת ללמוד בישיבה אינך עושה צעד שאיננו הפיך. כל אדם צריך מדי פעם לעצור ולבדוק את עצמו אם הוא נמצא במסלול החיים הנכון עבורו, וגם אתה תעשה זאת לאחר תקופה בישיבה, ואם תראה שזו איננה הדרך הנכונה עבורך מכל סיבה שהיא, תוכל לבחור בדרך אחרת. היום גם העדר תעודת בגרות איננה מחסום בלתי עביר וניתן, אמנם בהשקעה משמעותית, להשלים את הלימודים הנדרשים להמשך לימודים גבוהים.
אבל אני רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה מאד. לפני כשנה חזרת בתשובה ואתה מוצא כנראה אושר וסיפוק בדרכך. זה נפלא. ועדיין צריך שיקול דעת גדול לפני שאתה מחליט לערוך שינויים משמעותיים באורחות חייך. אינני מכיר אותך ואת הרקע שלך, ואין לי יכולת לכוון אותך לדרך שמתאימה לך. הדברים שכתבתי לעיל הם נכונים באופן כללי, אבל כל אדם הוא עולם בפני עצמו ומה שמתאים לאחד לא מתאים לשני. לפעמים אדם עלול לחשוב שהוא הולך בדרך שמשרתת את מטרותיו אך מכיוון שאין לו את הניסיון הדרוש הוא דווקא מזיק למטרות הללו. אתה חייב לקבל הכוונה מאדם אחראי שמכיר אותך ואת הרקע שלך ויכול לייעץ לך מה נכון עבורך אישית ולא רק לשתף רעיונות כללים כפי שעשיתי אני. כמובן שלהורים יש כאן מקום מרכזי. הם מכירים אותך טוב יותר מכל אדם אחר ואוהבים אותך וחפצים בטובתך יותר מכל אדם אחר.
אני מציע לך לא להיחפז. למצוא את האנשים הנכונים ולקבל מהם עצה והכוונה. אבן חן כמוך צריכה להיות מנוהלת בזהירות ובתבונה על מנת שתצליח בעז"ה להפיק מעצמך את כל הטוב שאתה שואף לו.
בברכה,
גרשון
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
