מחבר: שפרה

שאלה: אני אדם מאמין ואמשיך להאמין שיש מי שמשגיח על העולם אבל אני לא יודעת מה הוא רוצה שנעשה עם כאלה חוויות שוברות אמון אני עומדת חסרת אונים וחסרת קרקע, לא מבינה איך ואם אני רוצה בכלל לגדל ילדים לכזה עולם. אני מבינה שמשהו צריך להשתנות, לא מבינה איך ולא...

מאז שאני זוכרת את עצמי אף פעם לא הערכתי את החיים. ותמיד תמיד הדחקתי את ההרגשה/מחשבה הזו. זעזע אותי להרגיש שזה אמיתי. הפער בין מה שמחנכים למציאות עצום. כלומר שאמרו שצריך להודות על כל מה שיש ויש המון! ולשמוח על זה שקמתי בבוקר.. כל כך הרבה דיברו על זה וזה...

בת בכורה בת 9 שבחודשים האחרונים 1. חזרה למצוץ אצבע והחלה לכסוס ציפורניים – כמעט בלי הפסקה 2. מאוד בלחץ מהלימודים, למרות שמוכשרת ומצליחה 3. עצבנית וכעוסה, נרגזת וממורמרת, מתווכחת על כל דבר. 4. נראה שאין לה ביטחון בעצמה, למרות שיפהפייה, חכמה, מתוקה ומהממת ניסיתי בטובות, בהסברים, במבצעים, וגם בהערות...

ככל שהימים הנוראים מתקרבים אני ממש לחוצה מהתפילות הארוכות של ראש השנה ויום כיפור. אני שונאת לעמוד בבית הכנסת בין כולם, כשכולם יכולים לבחון איך אני מתפללת וכמה אני מתנדנדת. אני שונאת שהחברות בוכות מהתרגשות באיזה קטע מהתפילה, ואני – שאני טיפוס הרבה פחות רגשן – לא. זה גורם לי...

שלום, אני בת 41. יש לי שישה ילדים קטנים, צפופים, מתוך בחירה ורצון. אני לא עובדת כרגע מתוך רצון לגדל את ילדיי (יש לי תואר שני), כך עשיתי עם כל הילדים כי זו האמונה שלי. מצד שני אני נחנקת. הבן הגדול שלי בן 10 ומתנהג כמו בן 4 כך שאני...

היי קודם כל נהניתי ממש לראות את היוזמה המדהימה הזאת וכמה זה חשוב בדור הלא פשוט הזה שתהיה אוזן קשבת וייעוץ מקצועי וזמין גם למי שמתבייש או שזה פחות נגיש לו- אז תודה רבה! בעיה שמאוד מציקה לי .. אני בחורה בשידוכים ויש לי בעיה של דימוי גוף. פשוט לא...

היי, אני נערה חרדית בת 20 השאלה שלי היא בנושא נסיונות. אני עברתי הרבה בחיים, אבא שנפטר, קשיים כלכליים, אחיות שירדו מהדרך, ואני לא באה לספר פה את כל זה כדי להגיד עד כמה אני מסכנה, פשוט מאד מאד קשה לי, תמיד אומרים שכש-ה' נותן לאדם נסיון אז הוא נותן...

אני ב"ה כבר אמא למספר ילדים מתוקים, יש לי בעל מיוחד במינו, חם ואוהב, רגוע ומלא בתורה ומידות-הרבה יותר מכל מה שחלמתי… אנחנו ב"ה נשואים באושר כבר למעלה מ10 שנים והבל טוב. אבל יש ענן שחור שמעיב עלי ומקשה עלי מאוד את התפקוד ביום יומי בבית ובכלל…מחליש אותי ומוריד לי...

אני ככ זקוקה עכשיו לחיבוק. הכאב עצום. אפילו לנשום כואב. אני ככ זקוקה עכשיו לאוזן קשבת. שתקשיב איתי יחד לכל מה שמתחולל בפנים. שתקשיב לפחדים שליוו אותי ברגעים של הלא נודע. שתקשיב לאשמה שרובצת עליי. שתקשיב לסיפורי סיוטי הלילה שלי. שתקשיב לקושי לקבל ולהפנים את אהבת השם אלינו. אליי. שתקשיב לי....

כלפי חוץ אני נראית הכי נורמטיבית שיש, נשואה, יפה, עם ילד חמוד, אף אחד לא חולם מה עבר עלי, מה עובר עלי ועם מה אני מתמודדת....אבל בתוכי אני יודעת שאני רק לא רוצה לחיות, לא מעוניינת להיות בעולם הרע הזה... ואני קצת מרגישה, שכשאני כן מנסה לבחון איך להצליח לחיות,...