שלום אחת שבוחרת לבחור.

את מודעת לנסיבות חייך, לנתונים שאין לך שליטה עליהם

ומתוך המיצר של המגבלות הללו-

את מחפשת, לא כי את מסכנה אלא מידיעה שאת נסיכה.

את מבקשת איך להיות ולחיות כפי שאת רוצה,

בעוד בכל רגע נתון גל חדש מתנגש עלייך.

לפני ההתיחסות לגלים,

אני רוצה להקדיש רגע ליחס שלך לעצמך: "אני מחפשת מטרה, מחפשת לגדול"

זה – בפני עצמו,

גדול.

מתוך המקום הזה, בואי נחפש ביחד.

כלל ראשון בחיפושים, לא מחפשים את מה שלא.

החסר הוא נתון. לא צריך להתאמץ בשביל לראות את מה שעדיין לא בסדר/הגיע/התממש.

המח אף הוא יודע לחפש "מה כן", וכשמתעכבים על "מה לא", הוא נשאר תקוע שם. למשל, אם אגיד לך לא לחשוב על פיל לבן, מה קורה אוטומטית?

לכן המצפן של הכאב הוא נהדר, מסמן לך מה לא. מסמן שהגיע הזמן למשהו אחר שמבקש להתממש, געגוע למשהו שעדיין לא.

וכדי למצוא אבידה, צריך להגדיר מה בעצם מחפשים.

בואי רגע נביט מהזוית הזו, של חיפוש מה כן:

מי את רוצה להיות?

בואי קחי לך זמן, דף ועט, והכיני רשימה של מי את רוצה להיות, בכל הרבדים: תכונות, תחומי עיסוק, לבוש, סגנון אכילה, תחביבים, אישיות, כוחות… כל מה שעולה לך בלי לחשוב יותר מדי. זו יכולה להיות רשימה קצרה או ארוכה, זה לא משנה. רק תני ללב לכתוב. תעני מהבטן.

*

*

*

רובנו עסוקים בחיים הישרדותיים, בהם יש מלחמה נגד הרוע/מקור הכאב, או בריחה ממנו.

האם את מזהה דפוס כזה אצלך?

זה משרת הישרדות, ויופי שהמנגנון הזה פועל. לפעמים באמת זקוקים לו.

רק את יודעת כמה מלחמה ובריחה נכונים לך- מתי ובאיזה מינון.

ומעבר להישרדות, יש חיים.

ממה חיים עשויים?

מכל מה שכן.

חזרי לרשימה שלך- ועל כל פרט חפשי משהו קטן, צעד אחד, שאת יכולה לעשות כדי להתקרב. עדיין לא קיבלת על עצמך. רק סמני צעד אפשרי. זה יכול להיות כל דבר ממחשבה חיובית ומקדמת, ועד טלפון או צעד ביצועי אחר. קחי לך את כל הזמן שאת זקוקה לו.

*

*

*

לאחר התוספת המקדמת הזו,

עברי שוב על הרשימה וסמני אילו פעולות (לא יותר מ-3 קטנות) את מוכנה ויכולה להתחייב אליהן.

כשתבאנה מחשבות מחלישות/מקטינות, זכרי שהן רק מחשבות. ראי אותן כמו עננים שחולפים – באים, עוברים, ולא מכתיבים או מכריחים אותך. רק מחשבות.

כשיבוא קושי- ראי שהוא נפרד ממך. את זו את והבעיה היא הבעיה. התבונני עליה מבחוץ- והיא לא תכבול אותך, לא תצמצם אותך לקופסא שלה.

באמת אין לך כוחות להתמודד עם כל מה שקורה, כי את לא אמורה.

הכוחות שה' נותן הוא בבחירה קטנה בתוך הסערה. היא תמיד אפשרית, למי שמחפש ורוצה. ה' נותן כח לעמוד בנסיון- כלומר: למצוא יציבות ועוגן, למי שמחפש ועוזר לעצמו קודם. את נשמעת כזו שלא ממתינה שיעשו עבורה, אלא בעלת יוזמה ונחישות.

את לא אמורה לקחת על עצמך עול של כל הבלאגן סביבך. רק לשאול ולענות לעצמך, כפי שאף אחד אחר לא יכול לעשות במקומך: מה נשמע איתי שם בפנים? מי אני רוצה להיות? איזה מילים אני רוצה לקחת איתי?

ולהצמד לצעדים שהתיחבת להם, כאחת שמחפשת דרך קדימה.

לכי בכוח שאלתך- משאלתך,

והצמיחה תבוא.

גדילה לא מגיעה מאשמה או הקטנה. היא מגיעה מרגעים-רגעים של בחירה מתוך חיבור רך ומיטיב לעצמך, בשאלה: מה הצעד קדימה שלי עכשיו?

שלך באמונה,

שפרה