אני מרגיש שמה שתוקע אותי בשידוכים זה קשר שהיה לי עם בחורת סמינר לפני כמה שנים היו לנו שיחות וטלפונים, ןלבד לא הצלחנו להיפרד, היינו צריכים גורם שלישי שיפריד בינינו. היא בינתיים התחתנה ואני חושש שזה שאני לא מתחתן זה בגלל שיש עלי קפידה ממנה... וגם שכל בחורה אני משווה...
אני לא מבינה מה העניין לחיות בארץ ישראל! ברצינות... יש פה רק מלחמות, יוקר מחייה, משכנתאות, נוף נחמד לא יותר מזה, הרבה פיגועים, מלא חילונים ופריצות למה לא פשוט לעבור לאיזה מקום בארצות הברית פלורידה... לחיות שם בכיף לקום כל בוקר ממול הים, לחיות בשאנטי... למה ?? למה אי אפשר??...
בעלי ממש מכור לפלאפון. כל הזדמנות , כל זמן פנוי, כל מריבה מפנה לו עוד קצת זמן לפלאפון או כעסים ממני שגוררים התעלמות וזמן פנוי לפלאפון. ניסיתי לדבר, להעיר, לבקש קצת יותר יחס .זה גורר בעיקר הבטחות לשינוי שלא קורה או כעסים שאני מתעסקת בזה כלכך הרבה. איך אפשר להראות...
יש לי יצר גדול מאוד לטייל. הדבר הזה בעייתי מכמה סיבות: א'. זה יכול לבטל זמן, וגם כשאני לא נוסע לאנשהו - אין לי מנוחה נפשית עד שאני נוסע. ב'. לא שייך להתנהל כך בחיים היות וכשמתחתנים יש אישה וילדים ותלויים בכמה וכמה גורמים אחרים שלא נותנים לאדם לטייל כאוות...
כיום, לאחר כמה שנות נישואין פלוס ילדים.. אני מוצאת את עצמי עושה סקירה על שנות הכרותינו ורואה תמונה עגומה ומתסכלת.. חשה תחושה של.פספוס.. החמצה.. אני חיה עם אדם טוב, שיש לו מידות נאצלות ממש.. פשוט אדם טוב.. אבל לא מעבר לכך...לא תורני.. הלימוד לא מעניין אותו ולא חיי הדת וההלכה......
כשנכנסתי למשפחתו של בעלי נוכחתי לדעת ולראות שמתייחסים לבעלי כאל הילד והאח הקטן,שלא מבין כלום, שצריך ללמד אותו כל דבר,להדריך אותו, מעבירים עליו המון ביקורת, והבנתי מבעלי שכך היה כל ילדותו, הייתה לו ילדות שלוותה בהמון ביקורת והאשמות ומעט אהבה וביטחון מצד הוריו. בנוסף ישנן תמיד השוואות בין בעלי לבין...
אני מוצאת את עצמי פעם אחרי פעם עם הילדים שלי - כשאני נשאלת שאלה. או כשאני מחנכת אותם - שואלת את עצמי. האם אני לא מבלבלת אותם? אני שולחת אותם למקום מאוד מסויים כשמצד שני הם קולטים ממני דברים אחרים? אני מרגישה שאני מלמדת אותם מבלי משים לחיות חיים קצת...
שמעתי שכתוב שאפילו צדיקים של ישראל 12 חודשים בגיהנום, וזה כל פעם עולה בי כשיש לי קושי ואני מרגישה שאני לא מסוגלת לשמור על משהו, אז עובר לי בראש, גם ככה אני אהיה בגיהנום, הרי אין שום סיכוי בעולם שאני באמת יצליח לעבור את העולם הזה בשלום, כמה שאני אנסה,...
ברוך ה׳ באתי לאחרונה בקשרי השידוכים. תהליך השידוך היה לכאורה מאוד חלק. נפגשנו כמה פגישות, בתחילה עשיתי את הבירור השכלי והשידוך היה נראה לי מתאים. ובהמשך גם הגיע הרגש ומשיכת הלב שהתפתח (בפגישות הראשונות עדיין לא חשתי בזה), והחלטתי לסגור עמה את השידוך. אלא שדווקא לאחר הסגירה ובמשך הזמן עולים...
דלג לתוכן
