שלום לך ידידי,
אני מוכרח להחמיא לך. קודם כל התברכת במודעות עצמית גבוהה כאשר אתה מבין את המתחולל בראשך ובלבך ומחשב את דרכיך. בנוסף יש לך ערכים שחשובים בעיניך והדאגה להם טורדת את מנוחתך. לבסוף אתה מגלה גם אחריות לגבי העתיד כאשר בעז"ה תבנה בית בישראל ומבין שמדובר במערכת שעשויה לדרוש ממך פשרות על מנת לזכות בטוב הצפון בחיי נישואין.
בדרך כלל אני מתייחס בתשובותי לדברים שהפונה כותב. הפעם אתייחס דווקא לשני דברים שלא כתבת…
אז מה לא כתבת? לא כתבת "יש לי יצר הרע גדול מאד לטייל", אלא "יש לי יצר גדול מאד לטייל". במילה הזו שלא כתבת טמונה הבנה עמוקה ויקרה מפז. הקב"ה ברא את בני האדם שונים זה מזה. "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", וב"דעות" הכוונה גם לקווי אופי ומבנה אישיות. כל אדם נוצר בתבנית מיוחדת לו שלאחר מכן מושלכת לאשפה ולעולם לא תבוא לידי שימוש שנית. רצונות, נטיות לב, צרכים, אופי, כל אלה נקבעים במידה רבה בטבעו של האדם כאשר מעליו נוצרת קומה נוספת של ההתפתחות האישית והחברתית הכרוכות גם ביכולת הבחירה של האדם.
בלי "יצר", בלי רצון אישי של אנשים שונים היה העולם שומם ומשעמם. היצר איננו טוב ואיננו רע – הוא ניטרלי. רק אתה מחליט אם להשתמש בו לטוב או לרע. חז"ל מלמדים אותנו שמי שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים, אולם רק בו עצמו תלויה ההחלטה אם להיות רוצח או להיות מוהל או שוחט. אותו יצר יכול להיות מנותב לטוב ולרע, ו"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". יש לך יצר טיולים? אפשר לעשות אתו דברים נהדרים. יש אנשים שמתפרנסים מהדרכת טיולים. יש חוקרים שמסתובבים בעולם, יש עובדים בחברות הייטק שנמצאים כל שבוע במדינה אחרת. חשוב שתחזק הלאה את התובנה שלא מדובר ביצר הרע אלא בקו אופי שאפשר להפיק ממנו הרבה טוב.
אתה מביע חשש שמדובר בהתמכרות. התמכרות מוגדרת באופן כזה: "מצב של תלות פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה שינה או יחסים חברתיים)". אם אכן הגעת למצב כזה שיש לך דחף איום לצאת לטיול, דחף בלתי ניתן לריסון שלמענו אתה מוכן לפרוץ גבולות חוק ומוסר, אם אתה מזניח צרכים חשובים אחרים למען הטיולים, אם כאשר אתה שב מהטיול אתה נופל לדכדוך, מבטיח לעצמך להפסיק אך נופל שוב ושוב, אם תיאור זה מתאים למצבך, אז יתכן ומדובר בהתמכרות ועליך לפנות לעזרה מקצועית. אולם משהו בטון הדברים שלך מאירים אותך באור של שמחת חיים ואחריות, והייתי נמנע מלהשתמש במונח של "התמכרות".
אמת, ישנן נטיות שמאתגרות יותר את בעליהן מאחר והן אינן תואמות את דרך החיים המקובלת. תאוות טיולים בהחלט עשויה לא לעלות בקנה אחד עם צפיות החברה או עם דרישות המשפחה. אלה הם חיינו ואין לך אדם בעולם שנמלט מהצורך לקבל החלטות ולהציב סדרי עדיפויות. לכל דבר חיים יש מחיר. אבל זה לא אומר שהרצון לטייל הוא דבר שאתה צריך להפטר ממנו, אלא שאתה צריך ללמוד איך לחיות אתו ואיך לשלב אותו במרקם החיים שלך. ויתור על רצון אחד למען רצון אחר איננו משאיר אותך חלול ובלתי מסופק אלא מהווה נדבך בבניית האישיות המורכבת וההרמונית שחלקיה השונים יודעים לחיות בשלום זה עם זה. תנסה לבנות בניין רק מלבנים והוא יקרוס עוד לפני שתסיים את הקומה הראשונה. תוסיף ברזלים, בטון ומלט ותקבל בניין יציב שאפשר להמשיך אותו לגובה.
מה עוד לא כתבת? לא כתבת מה מפריע לך היום… אתה חושש איך תקים משפחה, על כך שייגרם לך ביטול זמן ועל חשש שמדובר בהתמכרות. אבל מה מפריע לך היום? אתה ודאי מכיר את האימרה המפורסמת של ר' נחמן מברסלב, אך אולי לא בגירסא המקורית שלה: " ודַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל". הלשון קצת תמוהה בעברית תקינה צריך היה לומר "והעיקר שלא יפחד כלל". מה פירוש "יתפחד"? אבל ר' נחמן מלמד אותנו דבר עצום. "יתפחד" הוא בבניין התפעל שמשמש לתאר פעולה שאדם עושה לעצמו. "מתלבש", מתעמל" "מתישב" האדם מלביש את עצמו, מעמל את עצמו ומושיב את עצמו. "יתפחד" פירושו שהאדם מפחיד את עצמו.
כוח הדמיון שלנו הוא בלתי נתפס. רק הוא מאפשר לאנשים לדמיין לעצמם מטרה רחוקה, לשאוף ולהגיע אליה. האדם היה חייב להיות על הירח בדמיונו לפני שיכול היה להגיע לשם בגופו. כאשר הדמיון משמש אותנו להתקדמות ולהישגים הוא דבר נפלא. אולם באותה מידה הדמיון יכול לחסום ולבלום אותנו. אדם שמדמיין כשלונות יפחד להתקדם ולהביא את עצמו למקומות הנפלאים אליהם הוא יכול להגיע. "שומר רוח לא יזרע ורואה בעבים לא יקצור" (קהלת י"א, ד'). מי ששומר ומחכה שהרוח תהיה בכיוון הנכון, ייתכן שיחכה לנצח ולא יזרע כלל, ומי שמחכה שיגיעו עננים ושמזג האויר ישתנה בהתאם לחשבונותיו, ייתכן שלא יקצור לעולם. והעיקר שלא יתפחד כלל.
החיים שלנו הם משוואה עם כל כך הרבה נעלמים שניסיון לפתור אותה לפני שנדע עוד נתונים איננו אלא מעשה איוולת. העולם דינמי ומשתנה, וכך גם אנו בני האדם משתנים עם הזמן. אין טעם להפחיד את עצמנו עם מה שאולי יקרה או לא יקרה בעתיד. חלילה לי מלהפנות אותך לדרך חוסר האחריות שכל באיה לא ישובון. כאשר תפגוש בחורה למטרות היכרות אתה חייב לשתף אותה ביצר הטיולים שלך. לא להקצין ולהפחיד, אבל להיות כנה ולשתף. קיומו של החשק לטיולים איננו מונע הקמת בית ומשפחה. יותר מכך, במינון הנכון ובאיזון בין הצרכים הוא יכול להפוך לתבלין ותוספת מדהימה עבור המשפחה כולה. זה לא מתאים לכל בחורה, אך ישנן כאלה שדווקא החלק המרענן והבלתי שגרתי הזה באישיות שלך יקסום להן.
אל "תצא מזה" – זה אתה. קח את היצר הזה אתך ותבנה עליו. תבנה מתוך אחריות ומתוך התחשבות, אבל את אלה נראה לי שכבר יש לך. לך בכחך זה.
אני מאחל לך חיים נהדרים ומלאים הן בתוכן והן בטעם.
גרשון
[email protected]