מחבר: חנה

יש לי חברה בת 18.5 והחברות שלנו סוג של כמו זוגיות כאילו רכבים משלימים' אחת האחראית להכל אחת רחפנית וכו עכשיו אנחנו חברות שנתיים ולאחרונה היא החלה לגעת בי מעבר למגע רגיל ונורמלי בין חברות וזה לא נעים לי והיא לא מבינה ומנסה לגעת בי המון וזה מטריד כבר זה...

אני שואלת שאלה שמטרידה את חברה שלי שסובלת היא לא מסוגלת לשלוח את השאלה אז אני שולחת במקומה .. זה משהו שמטריד אותה הרבה זמן וקשור במחשבות רעות .. היא אומרת שיש לה מחשבות רעות משני סוגים האחת מחשבות רעות על הקבה שהיא מדיימנת אותו בצורות רעות או כיאלו במחשבה...

אני אדם שיש לו רגישות מיוחדת מהסביבה.(מתרגש מאחרים) לפעמים זה מגיע לחוסר יכולת לדאוג לצרכים הבסיסים שלי כמו לאכול רגיל ליד אחרים (אני מאבד את התיאבון) אני חש לפעמים שאני חסר חוט שדרה נפשי. ואז אני מאבד גם את החשיבות והערך עצמי שלי כי מה אני שווה אם אני לא...

יצאתי עם הרבה סגנונות. חלקם יותר חלקם פחות. ולהגיד את האמת- רובם לא בדיוק 'עשו לי את זה'. למרות שאני בחורה חברותית ומוקפת בחברה ובמשפחה, אני מסתובבת עם תחושה של מחסור תמידי. מחסור של מישהו בחיי. מישהו שיהיה אכפת לו ממני. מישהו שיתן לי סיבה לקום בבוקר עם חיוך לעבודה....

קשה לי מאד עם אחותי כי היא קצת איבדה את החשק לקיים מצוות ואני מרוב תסכול על זה מגיבה די קיצוני. או בריחוק או באדישות כשהיא שואלת אותי דברים שמזכירים לי משהו שלא ברוח היהדות. האם הגישה של האמון עובדת גם אם אחים ואחיות? כלומר אם אני אאמין בה זה...

אני מרגישה שבאופן לא רצוני אי כל הזמן משווה ביני לבינה וכל הזמן מנסה להיות כמוה, על אף שאני לא רוצה להיות כמוה. זה קורה גם עם עוד בנות שאני מרגישה שכשאני מדברת איתם אני מנסה להעתיק את האישיות שלהם אלי. אפילו הדיבור שלי משתנה! וכל בת שאני מדברת איתה...

בת ה 17.5 בעקבות חברות עם ילדה חוזרת בשאלה, יותר ויותר מראה סימנים של מרידה. אבל היא עדיין מכבדת אותנו, ומנהלת חיצונית בכל אופן אורח חיים דתי ויש ביננו הסכמה של גילוי וכנות. בית הספר כנראה גילה, בעקבות הלשנה, וקרא לי לשיחה היום. רוצה לסלק את הבת שעולה ליב. הלב...

היום במבט לאחור, חוויות כושלות בעולם הזה = בשבילי. אפשר להגיד שמילדות חונכתי בערכים ובסגנון חרדי, לא ידעתי ולא האמנתי אחרת... והיום אני לא רוצה להיות שם. יצא לי לשמוע מאנשים שמכירים אותי "אבל את לא חרדית..". אבל ככה גדלתי ת'כלס כל השנים שלי! מי שיבוא ויגיד לי משהו אחר...

בתי בת 18.5, בחוג אצלינו נהוג כבר לארס את הילדים בגיל הזה היא מצהירה שוב ושוב שעדיין היא לא מעוניינת להתארס. הסיבות מגוונות היא קטנה ורזה מאוד וכן חלשה וכו'. בשיחה עם חבירה לאחרונה היא העלתה שהיא מפחדת להתחתן בגלל שהיא רואה את אמא מתמודדת בקושי במטלות, ואיך היא שהיא...

לפני חודש התחתנתי ולבעלי לא סיפרתי בשידוך על קשר שהיה לי לפני שנה וחצי שיצאתי עם בחור ואחרי חודשיים הוא הציע לי נישואים. הקשר שלנו לא היה טוב הוא היה מאוד קנאי ואובססיבי והגענו למצב של הרבה ריבים וברוך ה' זה נגמר אמנם בצורה לא כ"כ טובה אבל נגמר.כי פחדתי...