שואל יקר!

שאלתך האמיצה נגעה לליבי, הינך מתאר קושי שמלווה אותך בחיי היומיום, ומביא לחוסר נוחות, ומעורר אצלך שאלות לגבי הערך העצמי שלך בהתמודדות עם קושי שכזה.

אני חושבת שעצם השאלה חשובה ומהווה צעד משמעותי בהתחלה של ריפוי. העיסוק בסוגיית "כמה אני שווה" ו"מה הערך שלי" קשור באופן מהותי להתמודדות עם הקושי והעמקה בעניין הזה תוכל לסייע לך להתחיל תהליך של יציאה ממצבך. בהמשך אפרט מדוע.

לא הארכת לתאר את המצב, ולכן אני מקווה שאני מפרשת נכון את הרגישות שאתה מתאר, המצב שהנך מתאר מכונה היום "חרדה חברתית"- ההתרגשות היא למעשה בושה גדולה, או סוג של פחד מבקורת, לעג, או דחיה או ע"י האחרים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית (אגב 7%-12% מהאוכלוסיה! בכל הגילאים!!) מפחדים באופן תמידי מכך שיובכו או יושפלו בידי הסביבה כתוצאה מהתנהגותם.

טבעי מצד כל אחד להיות מודאג קצת מתגובות הסובבים אותו, ולא טבעי לחיות בנתק מהסביבה ודעותיה, אך אצל הסובל מרגישות גבוהה במיוחד, חשש זה בא לידי ביטוי באופן קיצוני שגורם לקושי בביצוע של פעולות בסיסיות ואף להימנעויות משמעותיות ממשימות יומיומיות- דבר המשפיע משמעותית על איכות החיים.

הרגישות יכולה להיות ספציפית למצבים מסויימים (כמו למשל: עמידה בפני קהל) או בדומה למצב שהינך מתאר, מוכללת למרבית האינטראקציות החברתיות.

הרגישות לסביבה הינה במקרים רבים גם גורם וגם תוצאה של הערכה עצמית נמוכה.

כלומר- דימוי עצמי שלילי יכול ליצור חרדה חברתית- לפי גישות תיאורתיות שמסבירות איך ברמה מחשבתית התפתחה אותה רגישות- ההנחה היא שכאשר יש לאדם תפיסות ואמונות שורשיות שליליות ושגויות לגבי עצמו שהשתרשו לאורך השנים הן צצות בהקשרים חברתיים ומשפיעות על התגובה והפרשנות של האדם בסיטואציות חברתיות מסויימות. לדוג': אדם שמרגיש חסר ערך יפחד שהחברה תגלה שהוא כזה ולכן ימנע ממצבים שבהם עלול "להתגלות בקלונו".

ובמקביל, חרדה חברתית עלולה ליצור דימוי עצמי שלילי- קושי ההתמודדות עם המצבים גורם לתחושת חוסר יכולת, וההמנעות ממצבים חברתיים שונים מפריעה להישגים והתקדמות במישורים שונים בחיים וכך ההחרדה משמרת ומייצרת את תחושת ההערכה העצמית הנמוכה.

עד כאן התייחסתי לתחושת ההערכה העצמית האישית שלך, שסביר להניח שבמצב כזה אינה גבוהה, אך חשוב להפריד בין התחושה האישית, לחשיבות העצמית ולערך שלך לא בעיני עצמך, אלא בצורה אובייקטיבית- כאדם וכיהודי.

התמודדות עם רגישות שכזו היא אנושית לחלוטין, התחושות הלא נוחות לגבי עצמך הן טבעיות למצב, אך אינן עולות בקנה אחד עם המציאות. העובדה שהנך חש בעל ערך עצמי נמוך אינה מוכיחה שבאמת אתה חסר ערך. הרגישות וההימנעויות שהנך מתאר הן חלק ממנגנון הישרדותי להתמודדות עם הקושי, זוהי התמודדות שאמנם אינה נעימה לך ונותנת לך תחושת חולשה מסויימת, אך סביר להניח כי נסיבות שונות בחייך גרמו לך להיות במצב הזה ואינך שווה פחות מאדם שמשמיע את קולו בחברה ומרגיש בטוח בה כי לא הכיר אפשרות אחרת.

תמיד יש מקום של בחירה ושינוי, ואני בטוחה שאתה יודע שיש אפשרות לטפל בקושי, ולהתמודד עם הקושי אך גם עד שתצליח להגיע למקום כזה, הינך בעל ערך רב.

לכל אדם יש ערך רב, ללא תנאים. כל אדם הוא חלק אלוק ממעל, ואם בורא עולם נותן בך אמון, מחזיר לך את הנשמה מדי יום ונתן לך תפקיד מיוחד שנועד רק לך סימן הוא שערכך רב מאד.

ומעבר לזה, אמנם אינני מכירה אותך, אך אני בטוחה שתוכל למנות תכונות ויכולות שלך שאנשים בסביבתך מעריכים בך. ומהפניה לבד- רגישות היא תכונה שמעידה על הרבה עדינות ואצילות פנימית שבאה בוודאי לידי ביטוי באופנים חיוביים שונים.

יש לך ערך רב וחשיבות רבה מאד, הינך מתקשה לחוש בהם עקב מצבך וכל נקודת טיפול ושינוי במצב יכולים לשפר את הרגשתך.

מכיוון שאתה כותב שיש לך התמודדויות נוספות לא הייתי רוצה להיכנס כאן לפירוט ההמלצות להתמודדות עם חרדה חברתית, להעלאת דימוי עצמי וכדו' הייתי ממליצה, (ואולי הינך כבר בעיצומו של תהליך שכזה) שתיעזר באיש מקצוע הרלוונטי למצבך, ותיעזר בו גם קושי הזה, התהליך טיפולי הוא אמנם ארוך, אך תהליך שכזה בין השאר יסייע לך להתמודד עם הרגישות ולהכיר ולהאמין בערך ובחשיבות העצמיים שלך.

בהחלט הנך ראוי לכך.

בהצלחה רבה!

חנה

[email protected]