אני לא מעריכה את בעלי בכלל, לפעמים אני אפילו מרגישה שאני ממש בזה להתנהגות שלו. הוא כן רוצה ולפעמים משתדל אבל לרוב כבד ולא מצליח. הןא עובד מחוץ לבית, נותן שם את הנשמה ובזה נגמר הסיפור בדרך כלל. הוא לא מצליח להתקדם בעבודת השם כבר שנים , אפילו לא מניח...
כל דבר הכי קטן מקפיץ אותו, וזה יוצא עלי כל המלל העצבני,כי אמא שלו עיצבנה אותו, או מישהו אמר לו משהו , איזו מילה,שכן- שהיכעיס אותו.איך אני יכולה לאהוב אותו ככה,ולהיות רגועה לידו? אשמח לעזרה! יש לו אופי כעסני על כל דבר.