שלום לך שואלת יקרה,

קראתי את מכתבך מספר פעמים, הרגשתי והתרגשתי מהחיות והחיונית שלך, מפעילותך הבריאה וגישתך החיובית לדברים.

אין לי ספק, שאישיותך החיובית מקרינה החוצה ומושכת אליך דברים טובים, כמו למשל העובדה שהספקת, תוך פחות מחודשיים, למצוא ולהשתלב בעבודה.

את מרכזת את עיקר שאלתך סביב מצבה הנפשי של אימך, השינויים הקיצוניים במצב רוחה, תגובת הסביבה והדרישות שלה מכם להבנה אינסופית.

כפי שאת מיטיבה לתאר, קיומה של מחלה במשפחה משפיע על כל החברים במשפחה, והדבר דומה גם במשפחות בהם אחד מבני המשפחה סובל ממחלת נפש.

חשוב שתדעי שגם למה שקרוי "מחלות נפש" יש בעצם מקור ביולוגי, בדומה לכל מחלה, רק שבמקום לראות כאב או כל תופעה שנליווית למחלה, אנחנו רואים אותן דרך ההתנהגות הביזארית של האדם.

הטיפול התרופתי שמציעים לאימך, מטרתו לאזן את ה"חומרים" במוח ובכך לגרום לה לחזור להתנהגות "נורמטיבית", כפי שהחברה מצפה ממנה.

ולבנתיים את מתארת את ההתמודדות שלכם, בני המשפחה, כיצד כולכם מתנהלים כמי שהולך על חבל דק, ויודע שכל טעות עשויה "לעלות לו ביוקר",

אילו היית נפגשת עם בני משפחה אחרת שגם אצלם במשפחה ישנה התמודדות עם מחלת נפש, היית נדהמת לשמוע עד כמה הדברים דומים.

כולנו, בסופו של דבר, מגיבים באותה הדרך. ובעיקר רוצים להמנע ממצבי מתח.

אני שמחה שאימך מצליחה לתפקד בעבודתה, זה יכול ללמד על הכוחות שיש בה, איתם ניתן לעזור לה לשקם גם חלקים אחרים בחיים.

אם אני מבינה נכון, נראה שאימך אינה מודעת מספיק למצבה ומתקשה לזהות את השינויים החלים בו.

אנחנו רגילים שכשיש מחלה מסויימת, הולכים לרופא מקבלים תרופה ובע"ה אחרי זמן מה התרופה פועלת את שלה ומבריאים.

במחלות נפש, לעומת זאת, המצב שונה. לקיחת התרופה מסייעת, אך ברגע שמפסיקים המצב מתדרדר מחדש.

אפשר לדמות את זה לתרופות שמאזנות לחץ דם, שהן מסוג התרופות שהמשתמשים בהם לוקחים אותם באופן קבוע.

יתכן ויש מקום שאיש מקצוע יסביר לאימך את המצב.

וכמובן שיש להתייחס גם אליכם, בני המשפחה.

ראשית, חשוב לי להציע לך לשמור על הראיה הבריאה שלך, כי זה הכיוון הנכון.

את מוטרדת מהתגובות אליהן אימך נחשפת, אבל האמת היא שזו המציאות. כל אחד מאיתנו יקבל תגובות דומות מהחברה במידה ויתנהג בצורה לא מותאמת.

למעשה תגובות אלו הם חלק מהחינוך שלנו ודרכם אנחנו לומדים לעצב את התנהגותנו.

יתכן ואימך מתקשה להגיע למסקנה המתבקשת.

לקחת עליך אחריות גדולה בעצם הפניה שלך ואת גם מציגה את עצמך כ"אחות הגדולה בבית" שרוצה לדאוג לכל היתר.

האכפתיות שלך מדהימה, אך חשוב לי להזכיר לך שעליך לדאוג גם להתפתחות האישית שלך.

בכדי להקל עליך ועל יתר המשפחה את העול, אני ממליצה לפנות לאחד ממרכזי התמך למשפחות.

מדובר במרכזים שהוקמו במיוחד עבור בני משפחה, אשר יש להם במשפחה אדם שמתמודד עם מחלת נפש.

במרכזים תקבלו קודם כל תמיכה, מעבר לכך תוכלו לקבל מידע ויעוץ לגבי ההתמודויות השונות שלכם עם אמא, מידע על זכויות ושרותים נוספים שיכולים לעזור לכם.

היעוץ במרכזים הוא חינמי ומממן אותו משרד הבריאות, אין כל פרוצדורה בירוקרטית שעליך לעשות, רק לזהות את המרכז הקרוב אליך מתוך הרימה ופשוט לפנות.

את רשימת המרכזים תוכלי למצוא בקישור הבא:

https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/families/Pages/default.aspx

אני מאחלת לך שתמשיכי בדרכך החיובית ובטוחה שגם תצליחי.

את כמובן מוזמנת לפנות בכל שאלה נוספת.

בהצלחה,

רויטל

([email protected]