שואלת יקרה,
קראתי את שאלתך, ולעניות דעתי, נראה שהשאלה שלך שנכתבה יחסית במעט מילים מגלמת בתוכה שאלות עמוקות יותר.
את מציינת שאת נשואה לאישך ואתם מנהלים משפחה ברוכה. מדברייך עולה שיחסו טוב כלפייך והוא ממלא את חלקו בקשר הזוגי ובהקשר המשפחתי. מה שמעיב עלייך הוא הרגשה שלך שיש פערים ביניכם, את חווה אותו כטיפוס ילדותי ומהסיבה הזו את מתקשה להתגאות בו.
השאלה שלך נוגעת ללב, ואין לי תשובה ודאית בשבילך, אוכל רק להציע לך לשאול את עצמך שאלות אודות מה שאת מעלה, ואני מקווה שהשאלות ירחיבו את נקודת מבטך על המצב.
אפתח את תגובתי בציון העובדה שברב המקרים קיימים פערים בזוגיות בין איש לאישה גם כאשר הם מגיעים מרקע דומה. לפעמים כל הסיפור בזוגיות הוא למצוא את הדרך המשותפת ששני בני הזוג סוללים ביחד כשהם בונים באמצעותה גשר שמחבר בין הפערים. הגשר הזה "גשר תלוי". למה תלוי? מפני שהוא נותן לכל אחד להיות מי שהוא מצד אחד, ומצד שני באמצעות הגשר אפשר לעלות ולהתעלות מעל מה שהיה מוכר כל החיים ולפגוש מציאות חיים אחרת, קצת שונה. הגשר הזה שבונים בחיי נישואין הוא אמנם אתגרי אבל הכי מרגש ומספק בתחושת המשמעות שבו.
אני מקווה שאתם מקדישים זמן לביחד שלכם ובונים לכם את מה שטוב ומשותף לשניכם (גם חוויות משותפות פשוטות יכולות ליצור את הביחד הזה). האם את מעוניינת לבנות גשר כזה עם בעלך?
בשאלתך את מתארת מצב שבו את היית רוצה להיות גאה יותר בבעלך. זו שורה שקפצה לי במיוחד. שאלי את עצמך מה טיבו של רצון זה? את מגדירה אותו כילדותי. למה את מתכוונת? האם הכוונה להתנהגות ילדותית שאינה בוגרת ואינה תואמת את גילו או מעמדו או תפקידו? – במקרה כזה ראוי לדבר על הדברים ולהגיע להבנה משותפת שמוסכמת על שניכם. ואולי את מתכוונת לתמימות שהיא מידה טובה וחשובה? מתוך רצונך להתגאות בו אני מבינה שאינך מתגאה בו. אני שואלת בזהירות – האם את מתביישת במי שהוא? בפני מי את צריכה או רוצה להתגאות בבעלך?
למי את צריכה או רוצה לתת דין וחשבון על בעלך?
אם את עדה לטוב ליבו יום יום ושעה שעה, מה איכפת לך איך הוא יראה בעיני אחרים?
בסיום השאלה את שואלת אם עלייך להשלים עם קווי האופי שלו או שמא מה?
האם יש אלטרנטיבה?
יש דרך לשנות אותו?
את בעצמך מבינה ומאמינה שאי אפשר לשנות אנשים, בטח לא מבחוץ.
אנשים כן משתנים אם הם בוחרים להשתנות, וגם אז המוטיבציה לשינוי היא פנימית.
בעלך ישתנה אם הוא יבחר לעשות זאת. השאלה היא אם הוא רוצה מעצמו או צריך לעשות זאת למענך?
האם יש לו מוטיבציה לעשות שינוי באופי שלו? האם גם הוא היה רוצה לשנות את קווי האופי שלך? האם היית מוכנה לכך?
הרעפתי עלייך שאלות רבות. אני מקווה שהן מעוררות אותך להתבוננות פנימית, למחשבה עמוקה ואולי למבט מחודש על השאלה ששאלת.
לסיום, אומר לך את מה שמבחינתי הוא העיקר.
קיבלת במתנה בן זוג טוב, עוזר, לוקח אחריות (אלה המילים שלך) – אם תעמיקי להתבונן בטוב שבו, הטוב הזה יגדל ויתעצם, אצלו, אצלך וכנראה שגם תוכלי להתגאות בטוב הזה.
בסופו של יום אדם הוא מה שהוא חושב, מרגיש ופועל. יש סיכוי סביר שככל שתמקדי את תשומת ליבך בטוב הזה ברמת המחשבה שמולידה רגש, וגם בפעולות מעשיות לטובתו, לטובתכם המשותפת, יחסך הפנימי אליו עשוי להשתנות לטובה.
מאחלת לך עין טובה ולב פתוח ואוהב לבעלך ולילדייך.
אשה יקרה, הם ממש צריכים את זה ממך.
בהצלחה רבה!
שירה ק.