שואל יקר

שאלת שאלה מצוינת. נהניתי מהעובדה ששמת לב מראש למחירים המשמעותיים שהטיפול יגבה ממך: טרחה גדולה, הפסד עבודה, אי נעימות מול המעסיק ומבוכה כללית מהכניסה לחדר הטיפול. בנוסף לנקודות שהזכרת, אם הטיפול לא נעשה במסגרת ציבורית יש לו גם עלות כלכלית משמעותית. ומעל כל זה: טיפול טוב דורש השקעה רגשית משמעותית, לא פעם הוא עובר דרך מגע במקומות לא-פשוטים בנפש ובוודאי דרך יציאה מאזורי נוחות שלנו.

מדוע נהניתי מכך ששמת לב למחירים הללו?

כי הרבה אנשים מגיעים לטיפול בלי לשים לב אליהם, ובעקבות זאת לא מצליחים לקחת את הטיפול ברצינות. או-אז הם גם אוכלים את הדגים המקולקלים וגם מגורשים מהעיר… כלומר, גם לא מפיקים מהטיפול את התועלת המבוקשת וגם משלמים עליו את המחירים המשמעותיים. מסיבה זו חשוב לשקול את הצדדים השונים, ולהחליט ללכת לטיפול רק כשאתה סבור שזה הצעד הנכון עבורך.

לגופה של שאלתך אני רוצה לחלק בין מצבים שונים והתמודדויות שונות. באופן כללי וגס אפשר לומר שברוב הבעיות אפשר לנסות להתחיל עם עזרה עצמית. כלומר, הבה ניקח לדוגמא אדם שסובל מדיכאון: לפתע הוא מוצא את עצמו עם מצב רוח ירוד רוב הזמן, לא מצליח להפיק הנאה מדברים שתמיד היה נהנה מהם ולא מתפקד באופן סדיר. סביר להניח שבימים הראשונים רוב האנשים ינסו לעזור לעצמם בשיטות פשוטות שונות: חלק מהאנשים ידברו עם המשפחה וישיחו את ליבם, חלקם ינסו לשמח את עצמם באמצעות מוזיקה, ימצאו דרכים להגביר מוטיבציה ועוד. אם עברו מספר ימים והשיטות הללו לא הועילו, הם כנראה ינסו לשאול אנשים סביבם האם יש להם עצה נוספת, ולעיתים תהיה להם כזו. הגיוני שבשלב הזה אדם מנסה גם לעזור לעצמו באמצעות ספרי עזרה עצמית (בהמשך אסביר מדוע אני קורא להם ספרי עזרה עצמית ולא ספרי טיפול).

מתי אם כן נכון ללכת לטיפול? אפרט כמה מקרים בבחינת 'תן לחכם ויחכם עוד', כי אי אפשר לפרט את כל האפשרויות וכנראה גם לא אחשוב כעת על כולם:

1. המקרה הנפוץ ביותר: אם ניסו לפתור לבד ולא הצליחו. נחזור רגע לדוגמה שהבאתי של האיש שסובל מדיכאון והוא במצב של חוסר תפקוד סדיר. אם האדם הזה יעשה מספר ניסיונות כושלים של עזרה עצמית, מומלץ לו לפנות ללא היסוס לטיפול בשיחות או להערכה פסיכיאטרית. לא כדאי לנסות שוב ושוב בלי סוף לבד, זה מתיש ושוחק וגם לזה יש מחירים גבוהים ולא פשוטים. גם תוחלת ההצלחה מניסיון נוסף לאחר שכבר ניסו כמה פעמים ולא הצליחו, היא נמוכה למדי.

2. בבעיות קיצוניות או בשינויים חדים. למשל, אדם שמתחיל לדבר דברים לא הגיוניים / להתנהג מוזר. במצבים כאלו אסור לנסות לעזור לבד. צריך לפנות מיד לעזרה מקצועית, בדרך כלל לפסיכיאטר. גם שינויים אחרים שקורים בצורה חדה מאוד ולא רגילה, מומלץ לפנות לפני הכול להתייעצות עם איש מקצוע ולהבין האם נדרש טיפול או מענה כלשהו.

3. הייתי כותב שגם בבעיות מורכבות ועמוקות כדאי באופן כללי לפנות לטיפול, אבל לאמיתו של דבר זה לא מדויק. להרבה אנשים יש בבסיס בעיות מורכבות ועמוקות, והם מצליחים בפועל לנהל חיים טובים ופוריים למרות הכול בזכות יכולות ותכונות שיש להם או עבודה עצמית קשה. אז גם בבעיות כאלו נחזור לכלל האצבע הראשון: אפשר לנסות לעזור לעצמנו, אבל אם אנחנו רואים שוב ושוב שזה לא עובד, כדאי לפנות לטיפול ולא להתמיד בניסיונות כושלים.

4. פריווילגים… בתרבות המערבית מקובל מאוד שאנשים רואים בפנייה לטיפול פסיכולוגי פריווילגיה. באצות הברית זה כמעט סמל סטאטוס של מעמד גבוה: "דיברתי על זה עם הפסיכולוג שלי אתמול". גם בארץ כבר אפשר לשמוע משפטים כאלו לא פעם מאנשים מוצלחים ומצליחים, גם מפורסמים. במגזר החרדי עדיין פחות נכנסה המגמה הזו, אולי בעקבות ממוצע כלכלי נמוך יותר. במגזר הדתי כן אפשר למצוא כיוונים כאלו ואחרים, תלוי בתתי המגזרים השונים.

נחזור רגע, ברשותך, לנושא ספרי העזרה העצמית. יש משהו אחד שחשוב להבין: ספר עזרה עצמית לא בנוי לעשות את האפקט של טיפול. מדוע? סיבה ראשונה פשוטה מאוד: המטפל מכיר בדרך כלל בעיות שונות וגישות שונות לטיפול ולא רק ספר ספציפי כזה או אחר, הוא יכול להבין בין השורות נקודות שהמטופל לא שם לב אליהם, והוא מנסה להתאים את הכיוון המדויק למטופל.

אבל מעבר לנקודה הזו, יש נקודה מהותית יותר. טיפול הוא לא רק צרור עצות, יש בו הרבה מעבר: קודם כל יש שני אנשים שמגויסים יחד לעשות תהליך, זהו מרכיב עם עוצמה גדולה; יש את הקשר שנבנה בין המטפל למטופל שיש לו יתרונות תרפויטיים משמעותיים; ובעיקר יש לעיתים קרובות תהליך רגשי עמוק של המטופל. במילים אחרות, טיפול הוא מסע של חוויות ולא רק רכישת ידע ועצות. לא כל הטיפולים הם מסוג כזה, ולא לכל מטופל נדרש טיפול כזה. יש טיפולים ממוקדים יותר וספציפיים, בכיוון שדומה יותר למה שאפשר ללמוד מספרים (למשל טיפולים מהגל הראשון והשני של CBT ודומיהם, לעומת טיפולים פסיכודינמיים שמנסים להניע תהליכים עמוקים יותר). מסיבה זו כתבתי לעיל שאני מעדיף לקרוא לספרים הללו ספרי עזרה עצמית ולא ספרי טיפול, כי הם יותר בכיוון של הסברים פסיכו-חינוכיים ועצות, ולא כוללים את המרכיבים הייחודיים שיש לטיפול.

מקווה שנתתי לך כיוון מסוים לתשובה על שאלתך, שהייתה כללית ולא פירטה את ההתמודדות הספציפית שלך. אם תרצה להמשיך לשאול או לפרט יותר ולקבל ייעוץ מותאם למצבך, אתה מוזמן לכתוב לי בדוא"ל הרשום מטה.

לפני סיום חשוב לי לומר: הבנתי משאלתך שלמרות שאתה מתמודד עם קושי, אתה מתפקד בעבודה סדירה ואף מסור לה. כה לחי!

מאחל לך הצלחה בכל החלטה שתיקח.

יחזקאל

[email protected]