שלום וברכה.
התעכבתי בתשובתי, כי העדפתי לעיין שוב לעומק בספרים הקדושים ולחדד לעצמי את הנושאים לפני שאכתוב אותם. שאלותייך הן הנושאים העמוקים ויסודיים באמונתנו, וראוי לכתוב תשובה מפורטת מתוך עיון ומחשבה מעמיקים. האומץ והַיַשְׁרוּת שלך לשאול את השאלות האלה, ראוי להערכה. היהדות מאז ותמיד לא הסתירה שאלות, גם קשות. וכבר בתנ"ך התורה מציפה לנו שאלות קשות, והגמרא ומפרשיה התמודדו תמיד עם שאלות. אנחנו רק צריכים ללמוד ולהעמיק בכתבי הקודש ולמצוא את התשובות לשאלות שלנו.
בקצרה: אנחנו מכירים את המושגים טוב ורע לפי הבנתנו, הבנה של בני אדם, וכשאנחנו באים לדון על מעשי ה', אנחנו צריכים לדון לפי טוב ורע של הקב"ה! אנחנו חייבים למדוד כל דבר לפי אמות המידה שלו ולא לפי אמות המידה שלנו. אני לא מבין לגמרי את מעשי ה'. אילו הייתי מבין לגמרי, הייתי הוא. אבל אני מבין שהקב"ה שמשפיע חיים וקיום לכל המציאות, אז גם המציאות הנוראה היא מאיתו יתברך. וכמה שקשה לנו ברגש להכיל את זה, במיוחד אחרי טבח שמחת תורה, אין לנו ברירה ולהחזיק בתובנה הזאת כדי שנוכל מה
ואפרט לעומק ככל יכולתי.
הרשי לי לנסח את השאלה שלך במשפט קצר: איך יתכן שיצא רע מוחלט מטוב מוחלט?
מכיוון שיש לך את האומץ והישרות לשאול שאלות קשות, אשאל אותך: מהו בעצם רע ומהו טוב? האם אפשר שבני האדם יסכימו על הגדרות כלליות לְמה הוא טוב ומה הוא רע?
אם נתבונן לעומק נגלה משהו מרתק! כל בני האדם יסכימו שצדק זה נכון או שגְזֵלַה זה רע, כולם יסכימו שלרצוח זה לא נכון ולעזור למסכנים זה טוב. המושגים צדק אמת שלום צדקה טוב וכדו' הם בעצם מושגים אוניברסליים!
וכאן מגיעה שאלה קשה יותר. אם, למשל, צדק, זה מושג אוניברסלי שכולם מסכימים שהוא נכון. איך זה שישנם אנשים/קבוצות/מדינות שעושות מעשים של חוסר צדק במודע?? מה דחף, למשל, את ג'ינג'יס חאן להוביל את העם המונגולי להקים אימפריה ענקית כל כך תוך השמדת עמים ורציחות מחרידות? אם הוא מסכים ביסוד לרעיון של צדק, איזה צדק זה לרצוח כל כך הרבה אנשים ולשלוט על כל כך הרבה אנשים מתוך כפיה?? השאלה הזאת נכונה לגבי כל הכובשים הגדולים בהיסטוריה ואף לאנשים פרטיים שעושים דברים דומים ברמה כזאת או אחרת.
מתוך התבוננות עמוקה במשך שנים הבנתי את התשובה. ג'ינג'יס חאן, גם הוא דגל בצדק. גם היטלר ימ"ש דגל בצדק. אבל הם הגדירו את הצדק באופן סובייקטיבי מאוד. מבחינת ג'ינג'יס חאן, הצדק הוא שהעם המונגולי ישלוט בעולם, ובעצם במשאבים העולמיים. היטלר גם דיבר על הרייך השלישי, ועל הגזע הארי שהוא צריך לשלוט בעולם. מבחינתם זה צודק! זה הצדק הנכון! אז נכון, על הדרך יש לבצע דברים פחות נעימים, אבל, יש משהו שעולה עליהם. כאן זה עניין של סידור ערכים באופן מסוים, ובדרך כלל, באופן שיתאים לאדם. כך אנחנו פועלים באופן טבעי, בתכונות הנפש הגולמיות של האדם. אלכסנדר מוקדון, למשל, חלם על שלום עולמי ועל עולם מסודר ומתוקן, רק שהשלום והסדר העולמי הנכון היה צריך להיות לפי ההגדרות שלו.
הנקודה היא, כשאני נותן לבני האדם להגדיר מה נכון ומה לא נכון. זה המתכון הטוב ביותר למלחמות רצח וביזה, וההיסטוריה מלאה בהם. (הרש"ר הירש זצ"ל כותב, שההיסטוריה היא הדרך שבה הקב"ה מחנך אותנו).
אם נעמיק עוד קצת, נגלה עוד דבר מעניין וחשוב להבנת העניין. בהגדרות האנושיות לטוב ורע, יש בסיס פיזי מאוד עוצמתי. טוב, זה נעים ורע זה לא נעים. הגוף יקבל בשמחה מתוק, וידחה מר. אם אנחנו צריכים לקחת תרופה מרה, אנחנו צריכים להוסיף גם את הדעת, את ההבנה, שהמר הזה מועיל לי, אז גם שעכשיו זה לא נעים, אבל בהמשך יהיה נעים. זה ההבנה הבסיסית של השכל האנושי. השכל השייך לנפש הבהמית, המשותפת לכל בני האדם באשר הם בני אדם.
זה הבסיס המונח אצל אותם אנשים/כובשים. צריך לפעמים לעשות רע בשביל להשיג טוב משופר יותר. ולכל אחד לפי תכונות נפשו, יש את הרע ההכרחי בשביל להגיע לטוב הרצוי מבחינתו. מחבלי הנוח'בה, שהגדירו מחדש בעידן המודרני את המושג רוע ואכזריות, מבחינתם זה רע הכרחי בשביל להגיע לטוב המדומיין שלהם – שליטת האיסלאם בעולם. מבחינתם זה צדק! זה בעצם טוב! כמה שמחריד לקרוא את זה, אבל זו האמת.
ואני מגיע לנקודה המרכזית. אם ניתן לבני אדם להגדיר את המושגים טוב ורע ודומיהם, נגיע לזוועות. הדרך היחידה להגדיר את המושגים האלה היא ההגדרות של בורא העולם. של זה שיצר את המציאות כולה, וּמַטְווה אותה כל הזמן. והקב"ה הגדיר לנו את הגדרותיו, וכתב אותם בתורה הקדושה, ואנחנו צריכים רק ללמוד מה כתוב לנו ולהבין לעומק.
הרש"ר הירש זצ"ל (בראשית ב ט) נותן הגדרה מילולית למושג רע: "אין רע אלא שבור ורעוע, הרמוניה מוסרית שהושבתה. כלל שאין בו רעיון אחיד- הרי הוא רע לפנינו". מכאן נלמד שטוב, זה ההפך. שלם יציב הרמוניה מוסרית, כולל שיש בו רעיון אחיד.
ולא לחינם הרש"ר הירש זצ"ל כותב, כלל שיש/אין בו רעיון אחיד. הוא מתכוון לשאלת משה רבנו את הקב"ה והתשובה שמשה רבנו קיבל.
לאחר חטא העגל, ביקש משה: הודיעני נא את דרכך! מסבירה הגמרא (ברכות ז.) שמשה שאל, מפני מה יש צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו? התשובה של הקב"ה וכך כתוב: אני העביר טובי לפניך וגו'.
מה זה טובו של הקב"ה?
בשלש מילים: אחדות שבריבוי פנים. המושג הזה הוא אמנם מושג קבלי עמוק מאוד, אבל את הרובד הפשוט הראשוני, אנחנו יכולים להבין בשכלנו. הרש"ר הירש מסביר את זה, ומביא כדוגמה , קשת בענן. הצבע האדום הוא צבע בפני עצמו, גם הירוק והתכלת וכו', כל צבע עומד בפני עצמו, כשהם בשמים ומצטרפים יחד, יש לנו את הקשת בענן. כלומר, הקשת בענן זה הכלל, ויש בו רעיון אחיד היוצר הרמוניה מושלמת אותה אנחנו מכירים כקשת בענן.
טובו של הקב"ה, הוא ההכרה וההבנה השלמה, שהוא הכלל – הרעיון האחיד לכלל הפעולות הקיימות. הוא היחיד שטוֹוֶה את המציאות כולה ואוֹרג אותה בשימת לב ודיוק עד לפרטים הקטנים ביותר.
המלבי"ם מסביר, שהדרך שבה הקב"ה הראה למשה שהוא המקור היחיד לכל הכוחות הפועלים בעולם הייתה, שהקב"ה לימד את משה רבנו את כל השמות הקדושים ועל איזה כוח בעולם מופקד כל שם. רשב"י מסביר בתיקוני הזוהר, מה זה יד ה' עין ה', הרי להקב"ה אין יד או רגל או עין? ומסביר, שיד ה' הכוונה, לכוח המפעיל את הידיים בעולם, ועל כוח זה מופקד מלאך שאחראי לתפעל את הכוח הזה, והמלאך הזה נקרא, יד ה'. כך בשאר המושגים הללו. את זה הקב"ה הראה ולימד את משה. ולכן זה נקרא אחורי ה' ולא פני ה'. פני ה', זה ההכרה המלאה של אין עוד מלבדו, הכרה שכולנו נגיע אליה ביום הדין הגדול והנורא. אך עד אותו יום, אפשר להשיג רק את אחורי ה', ורק במתנה שהקב"ה נותן למי שראוי.
נקודה מעניינת היא שאחורי ה', אומרים חז"ל, שהקב"ה הראה למשה קשר של תפילין, את הקשר של תפילין של ראש. הקשר הזה הוא האות ד' מאותיות ש-ד-י, הנמצאות התפילין. האות ד' מייצגת מצד אחד את העולם החומרי ומצד שני את ההתרוממות על הנשגב (ברשותך, אני לא יאריך בנושא זה, זה מורכב מכמה נושאים עמוקים בקבלה, ואין לזה מקום במסגרת הזאת). וזה בא לידי ביטוי עמוק במושג אחדות שבריבוי פנים. אנחנו כבני אדם רגילים יכולים לראות ולהבין רק את הריבוי פנים, הבנה השייכת לשכל האנושי – הנפש הבהמית. ואנחנו זקוקים גם להבנה השייכת לנפש האלוקית – לנשמה, להבין שכל ריבוי הפנים הזה על כל סתירותיו , זה בעצם מגיע ממקור אחד שמתפעל את הכל. זה בעצם מהקב"ה שמהווה את המציאות כל רגע ורגע.
אנחנו, ההדיוטות, שמכירים ומשיגים את הריבוי פנים, ואת האחדות אנחנו יכולים להבין מעט בתור מושג מופשט, כשאנחנו נפגשים עם רוע צרוף, כמו שקרה בשמחת תורה, זה מזעזע אותנו מאוד. וזה אכן רע מאוד. שבור מקולקל מעוות, ההרמוניה המוסרית הושבתה. בזמנים אלו אנחנו חייבים לחזק את אותה הבנה שאצלנו היא מושג מופשט, שהכל נובע מאותה אחדות, מאותו מקור עליון. וביחס למעשיו ההבנה שלנו באמת מוגבלת.
זה לא קל לעיכול, בטח שלא רגשית. שמעתי מהאדמו"ר מבישטקוב זצ"ל שאמר: למה? למעלה! יום אחד נגיע לעולם האמת ואז נבין כמה הכל צודק ונכון. אז נקבל את התמונה המלאה.
בחיינו, אנחנו בעצם מגיעים באמצע הסיפור הולכים באמצע הסיפור, במצב שכזה, קשה מאוד להבין את הסיפור כולו.
לסיום אני מעתיק את דברי הרש"ר הירש זצ"ל על טובו של הקב"ה, העמיקי בדבריו הקדושים, ויה"ר שדבריו יהיו כטל:
ידיעה על ידי תפיסה ישירה ובלתי אמצעית, אותה דרגה גבוהה יותר של הכרה, תינתן לו: ״אני אעביר וגו׳ על פניך וקראתי״ וגו׳. למשה תהיה תפיסה לא רק במילים אלא גם בתופעות נראות; ובעוד שהוא מתבונן בחזון, הוא יוסבר לו על ידי דבר ה׳. אך כל עצמו של החזון הזה לא יהיה אלא ענינה של בקשתו הראשונה: דרכי ה׳, המתגלות באחדות שבריבוי פניהם. אחדות זו המתממשת בכל בחינה ובחינה מדרכי ה׳ הרבות והשונות – כדרך ששבעת צבעי הקשת מתאחדים ליצור קרן אחת ויחידה של אור – היא הנקראת ״טובי״, טוב ה׳, כמו ב״חַטֹּאות נְעוּרַי וגו׳ לְמַעַן טוּבְךָ ה׳ ״ (תהילים כה, ז). וכו' על ידי העברת ״כל טובו״ לפני משה, התכוון ה׳ שמשה יחזה בכל ריבוי הפנים של התופעות, המראים את טובו האחד והבלתי משתנה של ה׳ לכל בריותיו, ובייחוד לאדם. הפנים הרבים שבטבע האנושי, הנובעים מהחירות המוסרית (כוח הבחירה) שהוענקה לאדם, הרי הם כנגד ריבוי הפנים שבדרכי ההשגחה העליונה המחנכים את האדם למען רווחתו ואושרו. בכל פעם זהו אותו אושר ואותו טוב. האדם הרגיל רואה ריבוי פנים מלא ניגודים וסתירות. משה יראה את האחדות שבריבוי הפנים, את ההרמוניה הנשגבה שבריבוי הצלילים; ולא רק שיתפוס, יבין ויידע אותה, אלא הוא יחזה בה: ״אעביר כל טובי על פניך״.
את מוזמנת להמשיך ולשאול אם ברצונך להעמיק עוד, ולשלוח מייל נוסף או לפנות אלינו בצ'אט. האופציות באתר עומדות לרשותך לכל שאלה או הבהרה.
ויה"ר, שהקב"ה ישפיע עלינו את חסדו ויחזרו החטופים, והחיילים ישובו לביתם בשלום, ומשיח צדקנו יגיע במהרה.
ישראל ש.