שלום לך אבא יקר,

שאלה חשובה מאד העלית. אשמח להעמיק איתך בנושא ומקווה שתקבל בכך מענה.

בנפש האדם יש שני כוחות מרכזיים, אותם ניתן להגדיר כחלק עגול וחלק מרובע. החלק העגול רוצה שדברים יקרו רק מפני שאני רוצה. חלק זה אומר "אם אני רוצה משהו זו סיבה שהדבר יתממש". תפקידו של חלק זה הוא להקשיב לעולם הפנימי של האדם, ופחות לעולם החיצוני ולצרכי הזולת. חלק זה אחראי על תחושת ייחודיות – "אני", בחירה חופשית, עצמאות ויצירתיות. לעומת זאת, החלק המרובע רוצה שדברים יקרו רק בגלל שאני עושה. חלק זה תפקידו לחבר את האדם למציאות החיצונית ולומר "אם אני עושה משהו זו סיבה שהוא יתממש". הרצון של האדם נמצא בעולם הפנימי. במציאות החיצונית קיימים כללים ברורים, ודברים מתרחשים רק אם עושים אותם בפועל, בהתמדה ובהתאם לכללים. זה תפקידו של חלק זה, לגרום לאדם לפעול בסדר ועקביות, קבלת כללים וגבולות, להכיר במציאות הפיזית והחברתית.

אדם נולד עם עיגול גדול. ילד קטן מתקשה לקבל שאין משהו שהוא רוצה. הרצון שלו הוא הדבר הקובע בעיניו. תפקיד ההורה לטפח גם את החלק העגול של הילד וגם את החלק המרובע. התחלת החיים כעיגול, אינה במקרה. היא נחוצה ביותר. החיבור לריבוע אינו רק צורך טכני, גם הוא נחוץ ביותר לשלמותו הנפשית של האדם. האדם הוא גם חירותי וגם כפוף למציאות. שני החלקים הללו נחוצים לבריאותו הנפשית של האדם וקשה להתנהל בצורה תקינה בלי האיזון בין השניים.

יש תחנות בחיים שבהן האדם חווה בעוצמה את הפער בין העיגול לריבוע. למשל, בילדות המוקדמת ההורים משקיעים מאמצים ללמד את הילד לחיות בשלום עם הריבוע. הם מקנים לו גבולות וכללים, ולא תמיד הוא מקבל זאת בחפץ לב. הוא לומד שאמנם הוא אינו יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה, אבל חלק הוא כן יכול לקבל. הוא מפנים שלמרות שאין לו שליטה על המציאות, אבל עדיין יש לו השפעה עליה, שאינו חסר אונים. כך הוא נכנס לחיים שבהם יש איזון בין תחושת הכל-יכול שנותן לו העיגול לצורך להתכופף בפני המציאות והכללים שמעניק לו הריבוע.

מה קורה בגיל הנעורים?

בגיל הנעורים האדם עושה עיבוד נוסף למפגש בין העיגול לריבוע. זהו גיל של "ילדות שנייה" שבה כוח החיים של הנער מתעורר (נעורים מלשון התעוררות). בגיל הנעורים העיגול של האדם גדל והוא "פוגש" מחדש את הריבוע. בשלב זה תפקידו של הנער לשמור גם על העיגול של עצמו וגם על הריבוע. אם הוא יהיה עגול מידי – הוא יתקשה לתפקד במסגרות ובזמנים, יחתור לעצמאות מופרזת ולמרי, ינסה לבדוק גבולות ולקחת סיכונים. מאידך, אם הוא יהיה מרובע מידי, הוא ירגיש ריקנות ועצב, תחושת זיוף פנימי, חוסר עצמאות, הססנות, צורך מוגבר בחיזוקים מחברים וכדומה. מאחר שגיל הנעורים הוא גיל של התהוות ויצירת זהות, נראה פעמים רבות מעברים בין נטייה לעיגול גדול מידי לנטייה לריבוע גדול מידי.

הרב הירש מסביר (בראשית ח כא): "צעירים רוצים להתפתח מתוך עצמם… צעירים עלולים לעשות את הרע, שכן טרם הורגלו להיכנע לעול מצות. שליטה עצמית ומשמעת דומות עליהם כעול, ובשאיפתם לעצמאות "ינערו" עול זה מעליהם. אכן קשה להתגבר על עצמאות זו של הרצון, חוסר הבגרות השכלית מתווה עליה את תו העקשנות, אך עצמאות זו היא השורש של האישיות המוסרית שלעתיד".

אנשים עם עיגול גדול

בנוסף חשוב לדעת שישנם גם סגנונות שונים של אנשים. יש שנולדים עם עיגול גדול יותר ולא במקרה. לא כל האנשים אמורים להחזיק באותו איזון בין העיגול לריבוע. יש תפקידים בעולם שלהם נדרשים דווקא אנשים עם עיגול גדול, ותפקידים שבהם נדרשים אנשים עם ריבוע גדול. גם אנשים עם עיגול גדול זקוקים להשתמש בריבוע שלהם, אך הם זקוקים לעבודה מיוחדת כדי לחבר בין העיגול לריבוע.

אצל אנשים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) רואים פעמים רבות "עיגול גדול מריבוע".

בנך הוא אחד מאלה. הוא אובחן בגיל צעיר, אבל לטענתו כיום כבר למד לתפקד כתלמיד ללא צורך בתרופות. אבל התכונות האופייניות לאנשים עגולים, ניכרות אצלו מאוד. הוא רוצה חופש, נוחות, אינו אוהב להתאמץ. חשובה לו מאוד העצמאות והוא רוצה שהדברים יבואו ממנו. הוא מצליח להניע את עצמו כאשר הוא רוצה משהו, יותר קשה לו להתמיד בביצוע של מה שצריך לעשות. הוא רגיש לעיגול שלו, אתה מזהה את הצורך ונענה לו, אך פחות שם לב שבנך זקוק גם שאתה כאביו תטפח את הריבוע שלו.

כסף רוצים או כסף עושים?

בהקשר של כספים, חפצים ורכוש, אתה מטפח בעיקר את החלק העגול של בנך, אבל בו-זמנית מצפה שהוא יפעיל את החלק המרובע שלו, וכעת אפשר להבין מדוע הדבר לא עובד כמצופה. נחשוב על העיגול והריבוע כמו שני צמחים – צריך להשקות את שניהם. כאשר אתה "משקה" רק את הצמח העגול ומתעלם מהצמח המרובע, הצמח העגול גדל מאוד ומאפיל על הצמח המרובע שצומח פחות. בנך מבין בשכל את המציאות המרובעת, אבל רגשית הוא חש בעיקר את העיגול. הוא מתרגל לחיות מתוך תפיסה ש"כסף רוצים" – כמו שאומר העיגול: "דברים הם תוצאה של רצון", והלב שלו לא מרגיש ש"כסף עושים" – כמו שאומר הריבוע: "דברים הם תוצאה של פעולה". כמובן שכסף הוא רק דוגמה והדבר נכון לעוד הרבה דברים בחיים. למשל כשילד חווה תסכול מכך שהוא צריך לעזור בבית, לתת יחס הוגן לחבר כדי שירצה להיות בחברתך, או מכך שבשביל לדעת את החומר צריך פשוט ללמוד…

מה עושים?

מדבריך נשמע שאתה מרגיש שכשאתה נותן לבנך "ריבוע" של כללים ועקרונות אתה לוקח לו משהו, מגביל אותו ואתה לא אוהב להגביל, אלא מעדיף להעניק ולתת מרחב. בתהליך מחודש ניתן להבין שזה ההפך.שאתה דווקא מעניק לו, כשאתה מטפח את הריבוע של בנך. הוא מבין שההגבלה קיימת במציאות עצמה, ההורה דווקא "מרפד", מרכך ומתווך אותה עבור הילד. הוא חש יותר ויותר שהנסיון להתעלם ממגבלות המציאות – מגביל יותר ממה שהוא מאפשר.

חשוב להבין שכדי להקנות ריבוע, לא די במילים, נדרשים מעשים. חלק מהריבוע הוא המעשיות. למשל לקבוע סכום מסוים שתתן לבנך בלי קשר לשום דבר, רק כי אתה אוהב את הילד ורוצה לשמח אותו, כך הוא ימשיך לטפח את העיגול שלו.

אבל כל סכום שמעבר לכך, בנך יצטרך לעמול על מנת לקבל כסף.חשוב לשתף את בנך בשינוי, להסביר לו על שני הכוחות בנפש ושהחלטת להעניק לו גם ריבוע וללמד אותו שיש כללים ברורים סביב ההתנהלות הכלכלית.

זה כנראה לא יהיה קל לבנך לשמוע, הוא ינסה להתווכח, אך יהיה ברור לו שאתה החלטי בעניין.

חשוב לבנות יחד תכנית שמגדירה מה בנך צריך לעשות כדי לקבל עוד דברים. מאחר שהוא התרגל לחיות עם סכומים גדולים יותר, הוא צריך למד שהוא צריך לעמול על הכסף אם הוא רוצה לקבל יותר.

השינוי יכול להוביל לשינויים נוספים בחייו של בנך, ביכולת ההערכה שלו ובפיתוח תחושת האחריות. יתכן שהוא יחשוב שאין לו ריבוע, שהוא לא יהיה מסוגל לעמוד בדרישות לאורך זמן. דווקא העובדה שתציב לו גבולות תלמד אותו שאבא שלו מאמין שיש לו ריבוע, שהוא לא אדם כזה שיכול לעשות רק מה שהוא רוצה, אדרבא, יש לו חופש לעשות גם מה שהוא צריך, גם אם אין לו חשק.

חשוב לזכור שהפרעת קשב טומנת בחובה התמודדויות מגוונות ולצד המענה התרופתי חשוב לשים לב למענה רגשי והדרכתי. נתתי דוגמאות אחדות להתמודדות עם נושא רחב ובעל השלכות מגוונות. כדי לנסות לשים לב באילו תחומים נוספים התמודדות זו באה לידי ביטוי בהתנהגות של הילד, ולחשוב בצורה יצירתית כיצד ניתן לחזק אצלו גם את העיגול וגם את הריבוע.

שיהיה בהצלחה רבה!

חיים