שלום לך שואל יקר!

קראתי את דבריך כמה פעמים, ודבריך הציפו בי זיכרונות מהעבר. גם אני כמוך, הייתי מאחרוני הבחורים בשיעור שהתחתנו, וכמוך חוויתי את חיי הרווקות המאוחרת.

החוויה של רווקות מאוחרת, היא חוויה לא פשוטה. אתה רואה חבר אחרי חבר מתחתנים, ואתה חש כי אתה נותר מאחור. חבריך כבר מעדכנים על עוד לידה, על עוד ברית, חלק כבר על חלאקע, אך אתה עדיין רווק בודד.

זו אכן לא חוויה קלה, אך היא נעשית קשה שבעתיים כאשר מתחילים להתגנב לך בלב מחשבות, האם אני עלול להישאר רווק לנצח. זו כבר מחשבה מייסרת ממש.

אבל כמו אתגרים אחרים בחיים, את הרווקות המאוחרת ניתן לקחת, או כשקיעה מייסרת, או כמנוף גדול לצמיחה וגדילה.

משמח מאוד לראות כי אתה בחרת בצמיחה. בחרת לקחת את האתגר ולהתמודד אתו על ידי חיזוק האמונה. מרגש לראות כיצד אתה לא נותן למצב הרוח העכור להשתלט עליך, ובמקום זאת אתה בוחר להמשיך ולהתחזק.

לעיתים בחורים חושבים כי השנים בהן הם מחפשים את השידוך שלהם, הן שנים אבודות. המחשבה היא כי ההתקדמות כבחור בשידוכים היא מוגבלת, והוא נמצא במצב המתנה לשידוך, שכדאי שתגמר מהר ככל הניתן.

אך זה כל כך לא נכון ביחס אליך. השנים שלך כל כך לא אבודות.

למעשה, יתכן שהן השנים המנוצלות ביותר בחייך. אתה כעת לומד התמודדות מהי! אתה לומד כיצד להתגבר ולנצח את הקשיים! היש לך הכנה טובה מזאת לחיים?

בכל הקמת בית ישנם קשיים. הקמת בית כרוכה באתגרים משמעותיים מאין כמותן. אך כאשר הבית נבנה עם היסודות הנכונים, הבנייה נעשית כהלכתה.

אין לי ספק כי השנים היום בהן אתה מתמודד עם קשיי הבלתי נודע, עם האתגר להיאחז בתקווה גם כשהיא קצת חומקת ממך, אלו אתגרים שמעצבים את האישיות שלך, והופכים אותך לאדם איכותי מעין כמותו.

אלו אמנם שנים קשות, אך הן שנים של גדילה. כאשר בעז"ה תתבונן בעתיד לאחור, אין לי ספק כי תוכל לזהות את שנים הללו כשנים שבגרו אותך, ועצבו אותך להיות אבא טוב ובעל רגיש.

באשר לחשש שאתה מעלה שלא תתחתן:

כפי שאתה בוודאי מבין, האנשים שלא מצליחים למצוא את זיווגם לאחר שנים רבות של שידוכים (והכוונה היא לשנים רבות ממש…) הם מתי מעט ממש. חלקם הוא בשל בררנות יתר, חלקם בשל חוסר מוטיבציה להתחתן, וחלקם בשל מגבלות שיש להם בחיי הנישואין עצמם. וד"ל.

חלק מזערי ממש של הרווקים שנשארים רווקים, הוא של כאלו שיש להם מוטיבציה להתחתן, והם פשוט לא מצליחים בכך.

ממילותיך נושבת התשוקה להתחתן. דבריך זועקים מוטיבציה, ומילותיך הן מילות של תקווה. אין באמת חשש הגיוני שתישאר רווק. על פי דרך הטבע, במוקדם או במאוחר תתחתן, ותתבונן על תקופת השידוכים כהורתם של חיי הנישואין.

ברצוני לשתף אותך בסיפור שאירע לי בהיותי בחור מבוגר:

כשאחד החברים הגיע לגיל לא צעיר (קרוב לשלושים) החליטו כמה חברים לארגן עבורו יום הולדת. היו שירים, היו בדיחות, אבל האווירה בחדר הייתה קשה, ובחלל החדר ריחף החשש מפני העתיד. בשלב מסוים ביקשו ממני לדבר.

החלטתי לדבר על הפיל שבחדר. פתחתי ואמרתי שלכולנו כנראה לא קל עכשיו. כולנו מבינים שהחגיגה שלנו אינה אלא עוד ציון דרך עגום שמזכיר לנו את התסכול המתמשך של היותנו רווקים מבוגרים.

וכן. לכולנו מן הסתם עומד התסריט מהילדות של אותו רווק מוזר תימהוני שמסתובב בבית הכנסת ומלסטם את הבריות. בכולנו כנראה מקנן החשש שנישאר רווקים, והעתיד יוביל אותנו לשם.

אבל רגע!

מדוע זה אמור להיות כך? לכאורה זה אמור להיות בדיוק להיפך!

על פניו, חיי רווקות אמורים להיות החיים המלאים והמאושרים ביותר. לאדם הרווק אין את הטרדות הרובצות על אדם נשוי. אין לו קשיי פרנסה, אין לו אשה לשמח, ואין לו אתגר של חינוך ילדים.

אדם רווק יכול להשקיע את עצמו בלימודים ובפיתוח עצמי ויכול תוך כמה שנים להפוך לתלמיד חכם עצום, או להבדיל לפרופסור עתיר ידע. אדם רווק יכול לקחת סיכונים פיננסים מחושבים, ולהיות עשיר גדול. רווק גם יכול להתנייד לכל מקום בעולם ביתר קלות, וכך נפתחים לו אפיקים חדשים של הזדמנויות.

אז מדוע נוצר הרושם שמי שלא מתחתן לא מתקדם? למה רווקים רבים נשארים מאחור?

בעיניי הסיבה היא, כי הם שמו את חייהם במצב של המתנה. הם שמים את כל יהבם שהנה עוד רגע הם יתחתנו, ובזה מרוכזים כל מעיינם.

כיון שבזה הם מרוכזים, הם אינם מפנים מבט ארוך טווח לעתיד. הם אינם חושבים כיצד להתקדם ולהתפתח, ואין להם תכנית מסודרת לשנים קדימה כיצד לגדול.

הם חושבים שאין להם סיבה לעשות זאת. עוד רגע הם הרי מתחתנים.

וכך השנים עוברות, והם נותרים מאחור.

"חברים יקרים" סיימתי את דבריי. "מן הסתם כל היושבים כאן יתחתנו במוקדם אות במאוחר, אך כדי למקסם את היכולות שלנו, הבה נערך לשנים ארוכות של רווקות, ונבנה עבורנו תכנית ארוכת טווח של התקדמות…"

וזה המסר שלי גם אליך שואל יקר. גם אתה כנראה תתחתן בעתיד הקרוב, אך כדי לא להשליך שנים יקרות לפח, אל תעמוד בהיכון לקראת הנישואין. חשוב מה הן המטרות החשובות בעיניך, ובנה לך תכנית מסודרת ומחולקת לימים שבועות חודשים ושנים, כיצד אתה משיג זאת.

אין זה אומר כי עליך לאבד תקווה מלהתחתן. להיפך. ההכנה הטובה ביותר לנישואין איננה בציפייה מורטת עצבים לשידוך שיבוא. ההכנה היא בהכנת עצמך על ידי חיים מלאים בעשייה ובסיפוק. הסיפוק עצמו מעורר את הרצון לבנייה של בית, ולא ההעדר שלו.

המשך לגדול ולצמוח, המשך לבנות את חייך, בנה לך תכניות עם יעדים ארוכי טווח, ובעז"ה תוך כדי הזינוק אשתך תצטרף אליך, ויחד תבנו בית איכותי ושאפתני.

מאחל לך מקרב לב למצוא את הזיווג הראוי לך בנקל ובמהירות מתוך שמחה ורוב דעת.

דניאל ט