שלום אח יהודי! "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי". ראיתי בכתבים של רבי נחמן זצ"ל שאדם יחדש בתורה רק לאחר שלמד הרבה הרבה פוסקים.. והשם יתברך חנן אותי בכישרון של היד, יש לי יד כותבת ברוך השם, וזה אהבה גדולה שלי בעבודת השם שאני אוהב לבאר לעצמי בירורים על הלימוד שאני לומד, והשם יתברך ואני יודעים את לבבי, כמה רחקתי מקדושת ישראל כפי הראוי לאיש הישראלי להיות באמת, כך שבוודאי מה שאני כותב הם לא דברי אלוקים חיים.. והרבה מעבודת השם שלי זה למען זה.. למען אזכה גם אני לחדש ספר בתורתינו הקדושה, למען אשוב בתשובה על ידו ויהי רצון שגם אחרים. ואני יודע שבשביל להשלים את עצמי באמת.. אני צריך להגיע גם לזה.. וכרגע שמתי את זה בצד והחלטתי ללמוד וללמוד עד שאדע אולי קצת נחנו מה.. אבל אין לי חיות בלי זה! ואני אוהב ללמוד מאהבה.. ובלי שמחה אני מת, בלי שמחה קצת ממה שהשם חנן אותי בלי קצת התפארות מעצמי, מהנקודה שלי, אין לי חיים… "במקום שלבו של אדם חפץ, שמה ילמד!" ואני עוצר שמא אני בעל גאווה וכותב לשם כבוד ולא לשם שמיים באמת, על אף שאני יודע את לבבי בזה.. ושמה אגיע לשכל חיצוני של כפירה ח"ו, ושמה אטעה אחרים ח"ו ולמען האמת! שלא יצא על ידי דבר שקר או סילוף דבר. השאלה היא כזאת על סמך מה שרשמתי למעלה: מה ההבדל בין חידושי תורה, לגילוי פנים בה? בענייני חסידות כמובן, לא בענייני פסקי הלכה! אלה בעניין של התחזקות לעבודת הבורא, למשל אם אחבר תפילה.. הבנתי שזה בסדר גמור! כי תפילה זה בקשה וזה אדרבה טוב מאד! אבל בעניין נגיד לכתוב את הבנתי על ספר תהילים, הבנתי על החומש, הבנתי על ליקוטי מוהר"ן על דעת הכתובים האחרים. אז מה אני צריך לשבת ולחכות 70 שנה? כדי שאוכל לדבר משהו? וח"ו לא בשביל להיקרא רבי או משהו כזה.. וכבוד וכסף ח"ו, ראיתם אולי כבר קצת מכוונתי בזה.. שמשם שורש נשמתי וזה מה שאני צריך להתקון שלי בעזר"ה. וכן ואפילו רק אשמח אם מכול כתבי ידי הועיל רק בדבר אחד לעזור ליהודי אחד לרגע אחד.. והיה זה שכרי, ובפרט שאני מסתכל בכתבים שלי וחוזר בתשובה על ידם.. ואני לעצמי יש לי תשובה.. אבל באמת ובאמת אשמח לשמוע דעתכם זה יעזור לי המון! רב תודות!