בס"ד

שלום לך

אפתח בשאפו גדול על המוסריות המדריכה אותך ואינה נותנת לך מנוח. מעבר ליושרה הבסיסית כלפי אלו המעסיקים אותך, את מוכנה להסתכן כדי שלא לעבור על האתיקה הפנימית שלך, והדבר מעורר הערכה רבה.

אינני רב ואיני מתיימר לתת תשובה הלכתית לשאלתך, אך אנסה להתייחס לפן המוסרי ולדילמה האנושית המורכבת בה את נמצאת.

בחברה ישנם אנשים ישרים וישנם כאלו שפחות. ישנם כאלו המעגלים פינות וישנם כאלו המקפידים על קוצו של יו"ד. רמת מוסריותו של האדם נקבעת על פי חינוכו, ערכיו, אמונותיו ונטיותיו האישיות. ישנם כאלו שיראו ב"עיגולי פינות" דבר נורמטיבי (די נפוץ לצערנו בתרבות הישראלית) וישנם אחרים בעלי אתיקה מוסרית גבוהה שיראו בכך עבירה מוסרית. כאשר מדובר במקרים גבוליים ניתן לדון האם המקרה תלוי אופי או תלוי ערך, אך לעניות דעתי במקרה שלך, מדובר בהרבה מעבר לכך. לא מדובר ביציאה מקרית באמצע העבודה או בהתחשבנות כלשהי עם המעסיק, אלא בדפוס קבוע של היעדרות והזנחה שאינו עולה בקנה אחד עם שום אמת מידה מוסרית.

אנשים מסוגה של העובדת הוותיקה המנצלת את טוב לבך, פועלים בחסות הלב הטוב של עמיתיהם ובחסות חוסר ההעזה של כולנו להגיב להם בנחישות. אין להם אלוקים ובשל כך הם מנצלים אותנו כמה שרק יוכלו. התנהגותך במקרה זה נורמלית לחלוטין, וכמוך מגיבים רוב בני האדם המוסריים. הם מנסים לעזור, להעלים עין, להיות נחמדים, וכל זאת מתוך מחשבה שמולם עומד אדם עם ערכים שיש לו גבולות מוסריים וינצל את טוב לבם רק במידה סבירה. אך לעיתים מתברר שהאדם העומד מולנו אינו כזה וחייבים לשים לו גבולות. לרוב זה קורה מאוחר מדי, לאחר שלופ הניצול כבר נמצא בעיצומו.

אז מה עושים בכזה מקרה?

אין ספק כי יושרך והאתיקה הפנימית שלך, אינם טועים. את קוראת נכון את המצב ומבינה להיכן נקלעת. כל שנותר כעת, לעשות מעשה ולעצור את כדור השלג המתגלגל. במצב הנוכחי עשויה העובדת הוותיקה להמשיך ולנצל את יושרך לטובתה גם במקרים נוספים. בנוסף, בהעלימך עין, ועוד יותר במעשים אקטיביים של העברת כרטיס, את מועלת באמון הממונים עלייך ובורחת למקום הנוח של להיכנע. הדיווח הינו מעשה אמיץ שאמנם סיכוי קטן שיעלה לך במקום עבודתך, אך מרבית הסיכויים שתזכי להערכה רבה. ייתכן שזה לא יקרה בטווח המיידי, אך בוודאי יעמוד לזכותך בטווח הארוך.

מבחינה פרקטית: כדאי לפנות לעובדת הבכירה ולהסביר שהמשחק נגמר, ואינך מוכנה להמשיך ולחפות על דברים הנוגדים את הערכים שלך. אפשר לעשות זאת בדרך נעימה וידידותית, אך תוך כדי עמידה על שלך מבלי להתפשר. רצוי להבהיר בגלוי או בעקיפין, שאינך מדברת על העבר ואינך מתכוונת "להלשין" עליה על מה שאירע, אך מכאן ואילך כללי המשחק משתנים. אל תיבהלי אם היא תנסה להטיח בך האשמות ולהטיל אחריות עלייך, זהו חלק מהצורך הבסיסי שלה לצאת מהסיפור "בכבוד", ועלייך לאפשר לה זאת ככל שתוכלי. מצד שני הגבולות צריכים להיות ברורים, תוך הבהרה מצידך שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

סביר להניח שעמדתך המוחלטת מצד אחד והיד המושטת בידידותיות מצד שני, תשכנע אותה לשתף פעולה ולהמשיך לשמור עמך על יחסים טובים. במקרה כזה תמשיכו לעבוד זו לצד זו ביחסים תקינים ובגבולות ברורים. במידה וח"ו תהיה החלטתה להתעמת וללכת לממונים עליכן, עלייך לפתוח את כל הקלפים ולומר את כל האמת. עלייך להבהיר לה מראש כי אופציה זו אינה משתלמת בעבורה ורבים יהיו הפסדיה מרווחיה.

בפנייך עתה התמודדות לא פשוטה. ההלכה, המוסריות והאתיקה נמצאים לצידך במצב זה. החיים מלמדים אותך שיעור מאלף ביושרה והתמודדות מול כוחות הגדולים ממך. בדברים שכתבת ניכרים מוסריות, יושרה וערכיות רבה, ועם מטען מבורך זה אין ספק שתצליחי לעמוד במשימה.

בהצלחה רבה

דניאל

[email protected]