שלום רב שואל יקר.

מהמילים שלך אני שומע על כוחות נפש גדולים ועל סבלנות רבה ורצון טוב להצליח להיות בעל טוב ובן אהוב. יכולתי להרגיש את הכאב נושב מבין המילים על הקרע שנוצר, מהפלונטר בו אתה מצוי, מהמסירות לרעייתך יחד עם הרצון להיות בן נאמן לאמא שזקוקה לך.

זה באמת לא פשוט המצב שאתה מתאר. מצד אחד לעשות הכל על מנת לרצות את אשתך שזה חלק מתפקידך כבעל ומצד שני להיות לצד אמך שכל כך זקוקה לך במיוחד לאור מצבה הנפשי.

מתוך שאלתך עולה כי אתה מצוי בקשר זוגי טוב ב"ה ואתה מצליח לבנות יחד עם זוגתך היקרה מערכת יחסים בריאה על אף האתגר בקשר המורכב ומצבה של אמך.

חסרים לי כמה פרטים בסיפור שלך ראשית כמה זמן אתם נשואים? האם אשתך צעירה בשנות העשרים לחייה והיא בתהליך טבעי של סוגיית כלה וחמותה, איך היה הקשר בתחילת שנות הנישואין? האם ניסיתם פעם לפנות לטיפול בעניין? כמו"כ לא ציינת מה רמת הפגיעה שאשתך סופגת מאמך, למה אשתך כל כך חוששת ממנה? איך אתה מגיב להתנגדות של אשתך? מן הראוי גם לשמוע ולהבין את החששות וההסתייגויות של אשתך מאמך.

אנסה מעט לעשות סדר בדברים ובסוף לנסות מעט לכוון אותך.

התורה מצווה עלינו להקפיד מאוד על מצוות כיבוד אב ואם אותה קבלנו בעשרת הדיברות במעמד הר סיני ואף משדלת אותנו בשכר של אריכות ימים יחד עם זאת אותה תורה דורשת מאתנו בתחילת ספר בראשית " על כן יעזוב איש אביו ואמו ודבק באשתו". משמע על מנת לדבוק באשתו צריך שיהיה קודם שלב של עזיבה בקשר ההורי.

ראשית אני מבקש להתייחס לקושי האישי שלך עם אמך ולומר לך כי מצוות כיבוד הורים אינה רק מוסר טבעי או מפאת הערכה על כך שהם אלו שהביאו אותנו לעולם, יתכן ואצל ילדים רבים הייחס להורים והכבוד שהם חולקים להם נובעים ממקור אנושי ואפילו אנוכי של יחסי תן וקח, התורה מצווה עלינו בכל מחיר לשמור על הציווי וכמו יתר הציווים של עשרת הדברות היא אינה מסבירה לנו מדוע לקיים אותם, רבו הסיפורים ואמרות חז"ל בגודל החשיבות של מצווה זאת ואין כאן המקום להעריך. מדבריך עולה שהמאבק הפנימי שלך בכיבוד האם יודע עליות וירידות ואני באמת מבין את המצב יתכן שלך אין רווחים מהקשר ואתה נמצא שם הרבה יותר בשבילה ממקום טהור ללא רווחים או קבלת תמורה גשמית. העובדה שאמך מתמודדת עם קשיים וכתוצאה מכך מקשה עליך עלולה אולי להביא תחושות של אכזבה ותסכול, פעמים רבות קיימת בנו תחושה פנימית ורצון טבעי לכך שההורים הם אלו שיישאו אותנו על גבם כפי שאנחנו רוצים לשאת את ילדנו, אך לא תמיד אלו הם פני הדברים וההשגחה העליונה רוצה אחרת, חשוב ליקר את ההזדמנות שניתנה לך וכמו כל דבר שהוא אתגר והתמודדות צריך לחזק ולרומם מידי פעם.

הסוגיה של כלה וחמותה היא עניין רחב לאורך כל שנות ההיסטוריה ואני מניח שרוב הזוגות בעולם נדרשו לאתגר הזה במוקדם או במאוחר בפרט בשנים הראשונות לנישואין, תחילה יש להכיר ולהבין את השרש הפסיכולוגי הגורם לצמיחת המחלוקת הנוראה המצויה כל-כך בין כלות רבות לבין חמיותיהן.

אם מגדלת את בנה, כדרכו של עולם. מאכילה ומשקה, מחתלת ורוחצת, מכבסת ומגהצת, מטפלת בקביעות במסירות ובטורח. והנה, הבן היקר והאהוב גדל, והאם שואפת מתפללת ומייחלת שימצא בת זוג טובה הראויה לו. סוף סוף נמצאה זו הנראית ראויה ומתאימה לו והנישואין התקיימו ברוב שמחה.

יש לזכור שהחל מיום זה נדחקת ואפילו נמחקת האם מתפקידה. והאשה האחרת, הצעירה והבלתי מנוסה, אמורה למלא את מקומה או אז, באופן טבעי ביותר, עלולה לשאול האם-החמות את עצמה במילים ברורות או בתת-ההכרה: "האם זו הצעירה וחסרת הנסיון, תצליח לטפל בבני אהובי כראוי, כמוני?. והיצר דוחק בה לחקור, לבדוק ולהתערב – מתוך כוונה טובה. והיא שוכחת עד כמה סבלה היא מחמותה כאשר היתה היא עצמה כלה צעירה.

כמו"כ בורא עולם שזר ברגשותיה של האישה תכונה, לכשתנשא תהיה "מחוברת" לבעלה. חשוב לה למצוא חן בעיני בעלה – כאשר היא בוחנת בגד כדי לקנות אותו, השיקול המוליך הוא האם הוא ימצא חן בעיני בעלה. היא מאוד זקוקה שיקשיב למצוקותיה ושיהיה לו עניין לשוחח עמה. ה'חיבור' הזה אינו אך בהרגשותיה כלפיו, אלא קשה לה לקבל ולהשלים עם מצב בו יש לבעלה קשר עם משהו אחר – חבר טוב, אהבה מיוחדת לאמו. ההכבדה הרגשית יכולה להתפתח ברגשותיה של הרעיה גם אם בעלה אינו 'משדר' מצדו לחברו הטוב ידידות עמוקה או לאמו אהבה מיוחדת.

מבחינה נפשית מצב זה יוצר מתח ברגשותיה של הכלה כיוון שהיא מצויה בין החינוך הטבעי שלה לכבד את חמותה ובין רצונה לנהל את חייה על פי רצונה. בנוסף לכך מתפתח מתח נוסף. הכלה חושבת שחמותה סבורה שכיון שהיא אמו של בעלה יש לה עליונות עליה.

מכל זה עולה, כי קשיי הקשר שבין הכלה לחמותה הם סוג של קשיים אנושיים שעשויים לצוץ בין אנשים שונים בגלל ההבדלים שבמבנה הנפש שלהם, או בגלל האינטרסים והשאיפות השונות שיש לכל אדם. על אחת כמה וכמה כאשר למישהו מהצדדים קיים קושי מסוים המוסג של יחסי כלה וחמותה מאותגר שבעתיים.

דבר נוסף שאני חש צורך להתייחס אליו, ציינת כי אמך מתמודדת עם הפרעה נפשית כלשהי, וזה נתון שצריך גם להביא בחשבון שאמך זקוקה יותר מכל אדם אחר לתמיכה ולנחמה המשפחתית, אמך זכתה על אף הקשיים שאתם היא מתמודדת להביא אותך לעולם והקב"ה בחר בך ואח"כ בבת זוגתך להיות קשורים לעניין וראוי להאמין שלא סתם אתם נבחרתם משמיים.

לעיתים במשפחה של"ע האמא התאלמנה או להבדיל במקרים כפי שאתה מציין בו אחד ההורים מתמודד עם קושי נפשי הופך הבן לתחליף, לראש המשפחה, וכשהוא מקים לעצמו משפחה חדשה קשה מאוד לנתק קשרים עם המשפחה ועם אמו, שהרי הוא המשענת שלה לאורך שנים ארוכות, ולאשה הדבר קשה מאוד.

בנוגע לייחס המורכב שאשתך נמצאת בשלב זה בקשר עם אמך אני רוצה להזכיר לך את מקומך הזוגי. הרמב"ם פוסק להלכה בהלכות אישות פרק טו הלכה יט "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז".

לכן חשוב שאתה תחפש הזדמנות טובה לעלות מול אשתך את הנושא הטעון וזאת לאחר שתקשיב לה ותתעניין ממקום נקי שבאמת רוצה להיות לצדה וכפי שהתורה מבקש ודבק… תביע בפניה שאתה רואה את הקושי שלה בקשר עם האמא, כך לא ביטלת את ההרגשה שלה, אלא אפשרת לה ביטוי, תוך ביטחון שמדובר במצב זמני. היא תגלה שאתה ער לכאב שלה, ונמצא איתה במקום שלה, ומבין אותו. היא לא נמצאת שם לבד כשהאמון ישתקם מעט, תוכל יותר להשפיע ולגייס אותה לעזור לך במצוקה ולשתף אותה בנעימות עד כמה הדבר חשוב ויקר לך ואתה מבקש לגייס אותה לצדך ולעזור לך במצווה החשובה של כיבוד אב ואם.

אני לא הייתי מציע לוותר על הקשר עם האמא ובמיוחד לא עם אמא שכל כך זקוקה למשפחה, כמובן שישנם מקרים קיצוניים בהם אין ברירה וזה הפתרון, אך כאמור לא מספיק פירטת על המורכבות של אשתך בקשר עם אמך. אני רוצה להציע זווית הסתכלות אולי מעט שונה מהמקובל, תנסה לדמיין את אמך כאילו היא אשה זרה לחלוטין, שכנה בבניין או דודה מבוגרת שאין לה כלום בעולמה, תתבונן בקשיים אתם היא מתמודדת ותחשוב שקבלת אותה כפרויקט חיים לסייע לה, אולי ממבט זה יהיה לך קל יותר לגשת לקשר ואולי גם אשתך תתגייס לסייע לך במצווה הגדולה.

כמי שעוסק בטיפול ושיקום בבריאות הנפש אני מרשה לעצמי לומר לך כי כאשר מדובר בהתמודדות נפשית של קרוב משפחה פעמים רבות כאשר המשפחה מתגייסת ללמוד על הפרעה ומבינה את ההתמודדות הם יכולים להיות גורם מאוד משמעותי בתוך התהליך ולסייע רבות ואף להביא ליציבות במצב הנפשי, ישנם גופים מיוחדים שמסיעים לבני משפחה בהתמודדות נפשית של יקיריהם שווה להיעזר בהם.

קבלתם הזדמנות נהדרת לחזק את התקשורת ביניכם וחשוב שהדבר יעשה בשיתוף פעולה מלא, גם אם הדבר ידרוש ממך זמן ומשאבים נפשיים כדאי לבנות ולחזק בכך את הקשר הזוגי ולפתור יחד את הקונפליקט סביב האמא ואולי בהמשך אפילו לרתום את אשתך שתיקח חלק במצווה המיוחדת ולעזור לתהליך השיקום בהתמודדות הנפשית של אמך.

במידה ותרגיש צורך, כדאי לגשת לאיש מקצוע או דמות רבנית שמבינה את העניין ותתחשב מאוד בקול של אשתך על מנת לגשר בין הפערים.

מאחל לך את כל הטוב.

אברימי