שואלת יקרה מאוד!
התקופה של השידוכים נוגעת אצל רבים מאיתנו בתהליך בירור עמוק מי אנחנו, מה אנחנו רוצים מעצמנו, איך אנחנו רוצים לחיות, ולאן אנחנו שייכים. כמו שניסחת בבהירות – שאלת הזהות.
התהליך הזה הוא לא פשוט. הוא חוויה עמוקה של בלבול ואי וודאות, והקשה ביותר שאי הוודאות נוגעת לדבר הכי בסיסי: אני בעצמי.
התהליך הזה כשהוא קורה תוך כדי שידוכים, משלב בירור מופשט של תהליכים נפשיים, חברתיים ורוחניים, עם החלטה מעשית של כאן ועכשיו, (ולפעמים נדרשות החלטות ממש מהירות) האם לגשת לשידוך, האם להמשיך או להוריד, ובסוף – האם להחליט להתחתן.
נוספים על בירור הזהות מטענים רגשיים נוספים של ההחלטה להתחתן עצמה, הספקות לגבי הבחור, הקשר ביניכם, האמון שאת מצליחה או לא מצליחה לתת בו, המחשבות על העתיד, ועוד ועוד.
את נמצאת בתקופה מורכבת ומבלבלת, אך יש בה גם פוטנציאל לקפיצה מיוחדת בבניית האישיות.
מקווה בשבילך ומאחלת מכל הלב שהבלבול יהיה כמה שיותר קטן, והתוצאות יהיו כמה שיותר טובות. גם מבחינת הבחור שתתחתני איתו בעז"ה, וגם מבחינת התהליך הפנימי שאת עוברת של גיבוש זהות ושייכות!
ועכשיו אשתף אותך בכמה מחשבות שאולי יהיו לך לעזר.
זהות היא התשובה לשאלה: מי זה?
ולתשובה לשאלה הזו יש שני חלקים עקרוניים.
1. תיאור האדם עצמו: מהן התכונות שלו, מה הוא אוהב לעשות, מה הוא חושב על…, מה הוא מרגיש לגבי… מה הוא רוצה, איך הוא נוהג בכל מיני הקשרים.
בחלק הזה של הזהות עלינו לפתח מודעות לעצמנו. לרגשות, למחשבות, לרצונות, לתכונות, ולהרגלים. מה אני מרגישה ביחס לאמונה בה'? ללימוד תורה? מה היא צניעות בעיניי? לאיזה חלק בצניעות אני מחוברת ולאיזה לא? מה דעתי על חשיפה לאינטרנט ולתרבות חילונית? איפה הייתי רוצה להיות בהקשרים הללו? איפה אני באמת? מה הסיבה לפערים?
2. התשובה השנייה לשאלה "מי זה?" היא מעגלי השייכות של האדם.
תיאורים שמכלילים אותו עם קבוצות מסוימות.
עירוני/ מושבניק,
חרדי / חילוני
מודרני / שמרן
גבר / אישה
ועוד.
כמובן שיש גם אינסוף תתי קבוצות שמגדירים אותנו בתוך החרדיות,
וגם תת קבוצה יכולה להתפרט לעוד מעגלי שייכות.
בחלק הזה את עוברת סוג של בירור: לאן אני שייכת.
ציינת שאת מרגישה מוזר עם זה שאת לבושה בצניעות אבל לפעמים בלי גרביים.
מה שמציק כאן זה הנושא של השייכות. אם אני צנועה, ושייכת לחברה שלבושים בה בצניעות (חרדי) אז מה פתאום אני בלי גרביים? דבר שלכאורה בכלל לא מקובל בחברה הזאת. גם השאלה שלך לגבי בחורים שהם לא מההארדקור, קשורה למעגל הזהות השני – השייכות.
כעת אנסה לפרט מהי עבודת הבירור השייכת לכל חלק משאלת הזהות.
בעניין החלק הראשון – הזהות האישית – בואי ננתק אותה רגע מקבוצות ומשייכות מגזרית. ונשאל בשקט ובכנות כשרק את, עט ודף חלק נמצאים באזור.
א. מה הערכים שאני מחוברת אליהם? מה אני רוצה עכשיו?
ב. מהם הערכים שאני מרגישה שהם חשובים, והייתי רוצה להתחבר אליהם ולרצות אותם? (איך אפשר לעשות את זה? לדוגמא במשפט שכתבת על האמונה, היה נראה לי שאת רוצה להיות מחוברת לאמונה, אבל עדיין לא מרגישה שאת מחוברת. צדקתי?
איך מתחברים לאמונה מהסוג שאת רוצה ואוהבת? התבוננות במה שקרה לי? הודיה על הטוב ובקשה על מה שחסר? הרצאות לטעמך?)
ג. אילו הרגלים יש לי? מאילו אני מרוצה? ומאילו לא מספיק? למה? ההרגלים שאני לא מרוצה מהם – אילו מהם יכולים להשתנות? ואילו טבועים בי כרגע חזק, ומספקים צורך משמעותי שא"א לוותר עליו בנקודת הזמן הזו?
ד. קחי בחשבון שהרגלים לא משתנים בדרך כלל בהחלטה של רגע, ולכן החשיבה צריכה להיות אמיתית וריאלית. מצד אחד – לא להחליט שאת מתחתנת עם גדול הדור הבא, ופחות מ17 שעות של לימוד ברצף זה לא מתאים לך… ומצד שני, גם אם את מרגישה עכשיו לא מחוברת לצניעות, הצניעות היא חלק ממך ברמה מסוימת, לא רק בגלל הרצון, אלא בגלל ההרגל. ולהתחתן עם אדם שלא מחובר לזה בכלל, יכול ליצור פער קשה לגישור.
לגבי המעגל השני – השייכות.
את, כמו כל אחד מאיתנו, שייכת לקבוצות רבות מאוד ולתתי קבוצות. יהודיה, ישראלית, אישה, אולי את חשה גם שייכות לעדה, לעיר שאת גרה בה, למקום שלמדת בו, וכו'
אם הבנתי נכון עיקר הספק שלך הוא בעניין השייכות המגזרית. "כמה אני חרדית" אחרי שהבדלנו את השאלה הזו מהשאלה של הזהות הדתית האישית,
כדאי לפתח מודעות גם לנושא השייכות.
השייכות יכולה להיות אצל חלק מאיתנו מאוד מורכבת. אנחנו יכולים להיות מאוד חרדיים מבחינה מסויימת, ומהבחינה הזו להרגיש לגמרי חלק מהמגזר, ומבחינה אחרת, להרגיש זרות, ולהרגיש שאנחנו בכלל לא שייכים.
האם זהו חלק מהסיבה שאת מרגישה בלבול בנושא השייכות?
תוכלי לקחת כמה דמויות שאת מכירה שימחישו לך. במה אני חרדית כמוהן? במה אני מרגישה שונה?
אי אפשר, וגם אין צורך, לבטל את המורכבות בשייכות, (אם כי היא לפעמים נהיית קלה יותר עם הגיל)
אבל המודעות למורכבות היא כבר חלק משמעותי בפתרון.
לאט לאט תגדירי לעצמך במה את מרגישה חרדית, ובמה לא. כך תוכלי להיות יותר בהירה בנוגע לאדם שאת מחפשת. הוא לא חייב להיות חרדי בגוון הספציפי המדויק שלך, הוא יכול להיות חרדי מלידה, והוא יכול להיות גם בעל תשובה, שימי לב שיש בעל תשובה שמרגיש חרדי הרבה יותר מחרדי עם שייכות קצת מורכבת. העיקר שתהייה ביניכם מודעות ותקשורת לגבי תחושת השייכות, במה אתם מרגישים שייכים ובמה לא? כך תחושו האם החיבור שלכם לחרדיות מתכתב איכשהו זה עם זה.
נקודה חשובה, לא הכל חייב להיות סגור, ואנשים עם מודעות יודעים שיש נקודות מעורפלות בשייכות שלהם עד יום מותם. אבל גם בעניינים הפתוחים צריכה להיות התאמה.
יש תחומים שבהם תרגישי שמתאים לך שייכות חד משמעית, ויש תחומים שבהם את יכולה להכיל גם שייכות מורכבת ומעורפלת ולא "סגורה על עצמה" עד הסוף. לדוגמא: ייתכן שמתאים לך אדם שלא ברור לו אם ירצה להיות אברך, אך לא מתאים לך בעל שמתלבט אם לשלוח את ילדיו לחינוך חרדי או אחר.
אין רע בזה שתגבשו חלק מהזהות אחרי החתונה, אבל כדאי לוודא שגם העניינים הנתונים בסימן שאלה אצלך ואצלו, יכולים להשתלב זה עם זה.
הבירור הזה הוא תהליך ספירלי ומתמשך, אל תצפי מעצמך לעשות אותו ביום אחד עם דף אחד. כן כדאי להתחיל בו עכשיו, כדי שתהיה לך קצת יותר בהירות לסוג הבחור שאתו את רוצה להיפגש.
אני מאמינה שהמפגש עם בחורים יעלה עוד זוויות של הבירור הזה.
עם עצמך, ובינך לבחור.
מקווה שתעברי את התהליך הזה יחסית בקלות ותצאי ממנו מחוזקת, קרובה לעצמך מחוברת לערכים שחשובים לך, ועם תחושת שייכות נעימה ורגועה!
מעריכה כל כך את הבירור שאת עושה!
אשמח לשמוע ממך, אם תרצי, במייל. ציפי.
דלג לתוכן
