The Butterfly Button
יש דרך למחילה?

שאלה מקטגוריה:

אני אשה חרדית נשואה עשר שנים.

השוני הגדול ביני לבין בעלי גורם לנו פעמים רבות למריבות ואי הבנות, האופי שלנו שונה, הסגנון, הערכים,יותר מידי.

למרות הכל אני אוהבת אותו מאד ותלויה בו, אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיו.

היה לנו משבר רציני לפני כמה חודשים שהלב שלי עוד לא התרפא ממנו מה שגרם לי לאיים עליו שאעזוב אותו רק בשביל לשמוע ממנו שהוא חייב אותי ולא יוכל בלעדי. אמירה שלא תמיד הגיעה כמו שרציתי…

מה אני עושה?

תשובה:

 

יקרה.

קיבלתי את השאלה שלך, קראתי אותה שוב, ועוד שוב, ובין לבין חשבתי עליה, עלייך, במשך היום.

ולפני הכל רוצה לבקש ממך להסיר, רק לרגע, את ענני הייאוש, ולהקשיב ככה, בדלת פתוחה:

יש דרך, יקרה.

בטח שיש דרך.

תראי אותך (אבל בלב פתוח עדיין, כן? J ): את מודעת לעצמך ולעליות והמורדות שיודעים חיי הנישואין שלכם. את מודעת לשוני בינכם (שאגב – עשוי להיות מקור למשיכה ולקשר עוצמתי יותר) את לוקחת אחריות על הטעויות שלך ומודה עליהן – שדבר זה, לכשעצמו, כבר ראוי לכל כך הרבה הערכה. השקיפות שלך בעייני עצמך, הנכונות שלך לעבודה עצמית. כמה בגרות ריגשית מתהלכת בין מילות השאלה שלך.

את אפילו מודעת ל"בקשה הריגשית" שעומדת מאחורי האיומים שלך. מתחת מתחת לכל הביקורת והאיומים שלך, נמצאת אישה, כל כך רכה ואוהבת, כל כך מבקשת את הקירבה, כל כך משתוקקת אל בעלה. וזקוקה, פשוט זקוקה לאיש שלה.

רק מה? שלא תמיד אנחנו יודעים ויודעות לדבר את שפת הקירבה הזו. לא תמיד קל לחשוף את הרגש הזה, הכי פנימי, הכי עדין, הכי חשוף ו – פגיע.

והאילמות הזו, יוצרת את האלימות הריגשית. את האיום, את הביקורת, את האווירה הקודרת.

אולי הגיע הרגע שבו מותר להתחיל לדבר. להגיד, במילים פשוטות ואמיתיות – מה אני מבקשת ממך, אישי. למה אני כל כך משתוקקת, כמה אני צריכה ומבקשת – אותך. ספרי לו במילים גלויות, כמה חייך לא יהיו חיים בלעדיו, כמה הוא שלך.

לדבר, כן, לדבר, בשפה הכי גלויה, שזה נושא לתירגול בפני עצמו, ולפעמים קל יותר להתחיל בכתב או אפילו באייקונים, אבל לדבר את שפת הרגש הזו. את שפת הקשר הזו. לעצמך – בהודאה פנימית שאת רוצה, זקוקה ומבקשת, ומשם – אליו.

דברי עלייך, יקרה. על מה שהרצון הלבבי הזה שלך מבקש.

ומשהו נוסף:

תגידי רגע, יקירה. את – מוכנה לסלוח לו?

כן. כתבת שהוא אינו מסוגל לסלוח, ונשמע מבין המילים שלך (ואולי אני טועה?) שאת מבינה אותו על כך. אבל מה איתך? את – מוכנה לסלוח?

מהי הסליחה הזו? האם היא שיכחה? האם היא פשוט, פתיחה של דף חדש?

ואולי היא נכונות כנה לשוב ולהתקרב. נכונות לחשוף את הלב הפגוע והפגיע, נכונות להאמין שוב, ומחדש. נכונות שלך להביט עליו  בעין אוהבת ולוותר, תוך כדי כך, על העין הביקורתית והמודדת.

נכונות שלך, להביט עלייך, כן, כן, עלייך, בעין אוהבת, ולוותר על העין הביקורתית כלפי עצמך.

לשנות את הדינמיקה האנרגטית של ביקורת והסתרת רגשות, לריקוד, קסום, יש לציין, של מחול קירבה, מחולל אהבה.

איך עושים את זה? אם תפני אלי במייל הפרטי, אוכל להמליץ לך על מטפלים נפלאים בתחומם – עבור טיפול זוגי, ולא פחות מכך, עבור מסע אישי לעצמך בדרך.

אבל גם בינתיים, היכולת להפסיק להתאמץ לשנות את אישך, היכולת להפסיק לנסות "לשפץ" אותו, יכול להיות מקדם אהבה טוב מאין כמוהו.

כמו בטמפרטורה של מים – אם נכניס לכלי עם מים קרים מים חמים, הם ישוו בינהם את הטמפרטורה בלי מאבק ובלי מאמץ, הם פשוט יתנו זה למקום לזה, יסונכרנו במשך זמן קצר, בלי להתערבב בתהליכים, בלי להתאמץ, פשוט להיות שם, ביחד.

ואז, גם אם הוא יישאר הוא, את תהיי זו שתרחיבי את יכולת הקיבול שלך, תהיי כלי פתוח יותר לקבל את השפע.

זוהי, כמובן, רק טעימה קלה של התחלה, רוח כזו שמנסה לפזר את ענני הייאוש. תוכלי להמשיך ולכתוב, תוכלי, בעזרת השם, להתחיל בדרך.

מברכת אותך, שישוב האושר, ויגדל, שתהיה אהבה עוטפת מלווה את ביתכם.

תמר ע.

 

[email protected]

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...
אשתי ילדותית ולא אחראית
אני נשוי שנה וחצי, יש עניין שמאד קשה לי איתו בקשר עם אשתי , ברוך ה' יש לנו קשר מאד חזק אפשר לומר באמת שאנחנו נשואים באושר. יש דבר שמאד פחדתי ממנו עוד לפני החתונה ובכללי לאו דווקא מאשתי ספציפית בפגישות או משהו כזה אלא בכללי , שתהיה לי אישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן