שואלת יקרה,

עברת חוויה מאד לא פשוטה. גם בלי שתפרטי מהי בדיוק הטראומה שעברת, קשרים בין אישיים עלולים להיות מקור להרבה תחושות קשות. הם המקום שבו אם רוצים קשר עמוק ופתוח – זה דורש חשיפה ופתיחה של מקומות מאד עדינים ורגישים בנפש. בחברות טובה, הפתיחות הזו מאפשרת רגשות של הזדהות, אהבה, תחושת קירבה. אבל כשהחברות הופכת למזיקה מכל סיבה שהיא – החשיפה הזו מעמידה אותנו במצב מאד חשוף ופגיע.

אחרי טראומה, הדבר הכי טבעי בשביל הלב זה לנסות להגן על עצמו, להסתגר, להתבונן בחשש מהצד, לא להיפתח כל כך בקלות.

מה שמדהים, הוא שאת בוחרת שלא להישאר בעמדת ההגנה הזו. יש כל כך הרבה אומץ בשאלה שלך, ברצון למצוא את הדרך לבנות מחדש את האמון והאופטימיות שלך בסביבה.

אז איך עושים את זה?

אחלק את התשובה שלי לשני חלקים,

האם את מרגישה שהטראומה שעברת – שככה מבחינתך, וההתמודדות שאת מבקשת כרגע היא איך לחזור ולבנות מחדש קשרים טובים?

או שאת מרגישה שהטראומה עצמה עדיין נוכחת בחיים שלך?

השורות הבאות תתייחסנה לאפשרות הראשונה, בה את מחפשת דרך לשקם את האמון שלך בעצמך ובעולם, ולא להיות חרדה מפגיעה נוספת.

לפני הכל, אני רוצה לדבר אל הלב שלך. זה שרצה את הקשר, זה שנתן אמון, זה שקיבל סכין של פגיעה, זה שמצטנף עכשיו בפינה, חושש להיפתח שוב.

לב יקר, זה הכי מובן בעולם! אתה רוצה להגן על עצמך, כי הכלים היחידים שאתה מכיר ויודע הם אהבה, חיבור, אמון בשני. כשכל מה שנתת הופנה נגדך, הדבר הכי נכון עבורך היה להתגונן ולהתעטף בשכבות של הגנה. להיפגע זה מפחיד, זה מסוכן, זה משאיר אותך חסר אונים.

יש עוד משהו שאני רוצה להגיד ללב שלך- איזה לב ענק אתה! אתה רוצה לאהוב ולהרגיש אהוב, אתה רוצה להביע ולבטא, אתה רוצה להזדהות ולחוש מובן. הרצונות האלה מדהימים ועמוקים, והלוואי שהם תמיד ימשיכו לפכות בך.

אני מבקשת ממך להקשיב למילים האלה, ולנסות להגיד אותן גם לעצמך. זה הכי מובן שבעולם שנפגעת, וזה הכי בסדר בעולם שאת רוצה קשרים פתוחים ועמוקים. זה לא רק בסדר, זו הדרך לחיות חיים מלאים ועשירים

עכשיו נותר למצוא את הדרך איך לתת ללב לחוות קשרים, בכמה שפחות סיכון להגיע שוב למצב שבו האמון שאת נותנת מתרסק לך.

כתבת שעיקר הקושי שלך הוא בתחילת הקשר, אבל אחרי שהוא נוצר הכל זורם ונעים. המודעות שלך מעולה, כי היא מאפשרת לשים דגש על המקום שעדיין כאוב אצלך ומחפש פתרון.

מה שאת בעצם אומרת, זה שהחלק של נתינת האמון הראשוני עדיין מהוסס אצלך, אבל אחרי שהאמון נוצר – השאר כבר מגיע מאליו, וזה שלב שאת כבר מרגישה בו בנוח.

כדי לעזור ללב שלך להירפא, הייתי מציעה לך לאסוף בשבילו חוויות חיוביות ונעימות. יש לך קשרים שאת כבר מרגישה בנח איתם? תני לעצמך ליהנות מהם ולחוות אותם. תאספי לך חוויות כאלה, של הזדהות, של הבנה, של הכלה. לקשרים טובים יש כח מרפא, וקשרים טובים הכוונה קשרים שהאדם מרגיש טוב בתוכם.

יש קשרים סוערים, עם אנשים שנראים מאד נוצצים ומרשימים, כאלה שאנחנו מרגישים "זכות" שהם חפצים בקרבתנו, אבל הם עלולים להעמיד אותנו במצב של חוסר נוחות, של צורך להוכיח את עצמנו ולהיות ראויים. זה לא קשר טוב בעיניי. קשר טוב הוא מקום שאת יכולה להניח לעצמך להיות עצמך, לבטא רגשות, ולהרגיש שאת ראויה, שאת מוערכת.

ובנוגע ליצירת קשרים חדשים, את מתארת שאת יוצרת אותם באיטיות, ולוקח לך זמן להיפתח. הייתי מציעה לך לנסות להתבונן – מה קורה לך בזמן הזה? האם זהו זמן של בדיקה האם האדם השני הוא אדם שראוי לתת בו אמון? האם זהו זמן שבו את פותחת לאט לאט עוד רובד ועוד רובד בתוכך? האם זהו זמן שלוקח לך לשכנע את עצמך שהפעם הקשר הזה ייראה אחרת מהקשר הטראומטי שעברת?

נראה לי שיש אלמנטים ביצירת קשר שטבעי ונכון שיהיו לפני שממש נוצר קשר קרוב ופתוח. אנחנו מורכבים מעגלים מעגלים בתוכנו, המעגל החיצוני ביותר הוא המראה שלנו, זה שכל אדם שרואה אותנו – מכיר ויודע. המעגל הפנימי ביותר הוא המחשבות והרגשות הכי פנימיים וכמוסים שלנו, אלו שאנחנו משתפים רק אנשים מאד קרובים. ביניהם יש עוד הרבה מעגלי ביניים – פרטים טכניים על עצמנו, ידע שרכשנו, דעות שגיבשנו, חוויות שעברנו… ביצירת קשר, הדרך הטבעית בעיניי היא לשתף תחילה במעגלים החיצוניים יותר, אלו שגם אם הקשר ייקטע או יתברר כלא מתאים – לא ישאירו אותנו חשופים יותר ממה שתכננו. אם הקשר מוסיף להתפתח, יש מעבר למעגלים פנימיים יותר, וכן הלאה.

גם שלב של התבוננות על האדם שאנחנו קושרים איתו קשר – הוא חשוב בעיניי. איך האדם הזה מתנהג באופן כללי, לא רק כשהוא איתי? האם הוא נעים לסביבה, האם הוא מכבד וקשוב לרגשות של אחרים?

התשובות לשאלות האלה יכולות לתת יותר ביטחון ורוגע כשיוצרים קשר.

כל זה כתבתי כאפשרות ראשונה. האפשרות השניה היא שאולי הטראומה שעברת עדיין נוכחת בחיים שלך, והמרפא שאת מבקשת הוא לא רק לקשרים אחרים אלא גם לקשר ההוא. נכון שקשורים טובים יכולים לנחם ולרפא חוויות קשות שעברנו, אבל לעיתים זה לא מספיק. במקרה כזה הייתי מציעה לך להתייעץ עם אשת מקצוע. טיפול רגשי מקצועי, מלבד החלק המקצועי שבו, הוא גם קשר מיטיב ובטוח, כזה שמאפשר סביבה מוגנת לביטוי רגשות ועיבוד שלהם.

ומשפט לסיום, בניית קשרים היא עבודת חיים. כל קשר מעמיד אותנו לא רק מול השני אלא גם ואולי בעיקר מול עצמנו, ומאתגר אותנו להיות יותר מודעים, יותר קשובים, יותר.. אנחנו.

מעריכה מאד את הבחירה שלך לחיות חיים גדולים יותר,

מאחלת לך המון הצלחה בדרך,

וכמובן אם נשארו לך שאלות, אני כאן ואשמח להמשיך לשוחח איתך…

[email protected]

אסתי ש.